3 שנים אחרי: ספרי הקודש מגוש קטיף מחוללים
משרד הדתות איפסן את תשמישי הקדושה של בתי הכנסת מגוש קטיף במחסן במושב גבעתי, סמוך לאשדוד. תמונות שהגיעו לידי ynet חושפות הזנחה חמורה של הציוד, שמבחינת המפונים נעלמו עקבותיו. אביאל טוקר מנצר חזני: "אנחנו עייפים כבר להילחם; מה היו אומרים אם התמונות היו מגיעות מאירופה?"
שלוש שנים יחלפו בחודש הבא לעקירת יישובי חבל עזה וצפון השומרון, ואחרי המגורים הזמניים והאבטלה המתמשכת נרשם היום פרק נוסף במסכת הרשלנות הארוכה שנוקטת המדינה כלפי המפונים. תמונות שהגיעו לידי ynet חושפות הזנחה חמורה, הפעם של תשמישי קדושה, ספרי קודש וציוד נוסף, שנארזו בבתי הכנסת של הקהילות השונות ומאז נעלמו עקבותיהם. בימים האחרונים גילו אותם המפונים במחסני משרד הדתות במושב גבעתי שליד אשדוד - במקרה הטוב כשהם הרוסים ולא ראויים לשימוש ובמקרה הפחות טוב כשהם מושלכים על הרצפה, מעובשים ומאובקים.
ההאנגר במושב גבעתי. עובש והרס
אביאל טוקר, ממפוני נצר-חזני וכיום תושב אתר הקראווילות בקיבוץ עין-צורים, סיפר ל-ynet כי מאז ההתנתקות חיפשו חברי הקהילה אחר ציוד בית הכנסת שנעקר – ריהוט, תשמישי קדושה וספרי קודש. מנהלת סל"ע הפנתה את טוקר וחבריו למשרד הדתות, האחראי על האחסון, ושם שלחו אותם למחסן במושב גבעתי שנשכר עבור תכולת בתי הכנסת מכל יישובי חבל עזה.
בתחילה לקחו טוקר וחבריו את הריהוט כדי שישמש אותם בבית הכנסת באתר המגורים הזמניים. את ההובלה הם שילמו בעצמם ללא סיוע מגוף ממשלתי כלשהו. מאוחר יותר, כשביקשו לחזור למקום, מנע מהם בעל המחסן להיכנס לשם בטענה שמשרד הדתות הפר את ההסכם איתו ואינו משלם לו את הדמי השכירות.
ארגזי החומשים
יותר משנה נאלצה קהילת נצר חזני להסתפק במעט הציוד שסיפק משרד הדתות לבית הכנסת שבעין צורים - כמה סידורים וחומשים, כיסאות פשוטים ואפס ספרי לימוד. המחלוקת עם בעל המחסן לא נפתרה, הגישה אליו לא הוסדרה, והציוד הכל כך נחוץ נשאר מיותם במושב גבעתי. "אנחנו לא כמה צעירים באיזה מאחז על גבעה בשומרון שיכולים להסתפק במועט", אומר טוקר, "פה יש אנשים מבוגרים וקהילה מכובדת שהשקיעה במשך שנים הרבה מאוד כסף, ופתאום אין לנו אפילו ספר אחד לעיון בבית הכנסת כבר שלוש שנים".
"בהאנגר היו זרוקים ארונות קודש, לוחות זיכרון וחומשים"
רק באחרונה, כאמור, הורשו המפונים להיכנס שוב למחסן כדי לקחת את יתרת הציוד, ושם נחשפו למראות הקשים. "הגענו לשם וראינו האנגר ענק שלתוכו זרקו במות, ארונות קודש, לוחות זיכרון, סידורים, חומשים וספרי קודש", משחזר טוקר את המראה המזעזע, "חלק גדול מהציוד היה בכלל הרוס, ועל מה שהיה תקין היה אבק, בוץ וגם זבל".
לוחות הזיכרון והבמות
חבר בקהילה אחרת שהגיע גם הוא למקום אמר: "אני לא רוצה לחשוב איך היה נתפס
חילול כזה של ספרי קודש ותשמישי קדושה אם התמונות היו מגיעות ממקומות אחרים או באירופה".
לדבריו, מדובר בפרק נוסף במסכת ההזנחה והרשלנות של הממשלה כלפי המפונים. הוא הוסיף כי למרות המחאה אין בכוונתם לפנות בעניין לאחד הגורמים המוסמכים המטפלים בהם. "אנחנו מוותרים מראש. חבל על הזמן והאנרגיות. אנחנו משקיעים כל כך הרבה בלהתחיל את החיים שלנו מחדש בדברים הכי בסיסיים כמו מגורים ועבודה וגם זה לא הולך. זה פשוט בלתי אפשרי. אין עם מי לדבר".
ממנהלת סל"ע נמסר בתגובה כי הטיפול בציוד בתי הכנסת הוא באחריות משרד הדתות. למרות פניית ynet טרם נמסרה תגובת משרד הדתות לכתבה.
