קדמה ונחשלות: השקפת עולם חדשה

הנס רוסלינג היה מאוכזב מתלמידיו. מנהל בית הספר לרפואה ציבורית במכון קרולינסקה שבשטוקהולם הגיש לסטודנטים לרפואה שאלון בן 5 שאלות. בכל שאלה היו שתי מדינות והתלמידים היו צריכים לחוות דעתם, באיזו משתי המדינות אחוז תמותת התינוקות גבוה יותר. הסטודנטים השבדים לרפואה ענו נכונה על 1.8 שאלות בממוצע מתוך ה-5. רובם חשבו, וטעו בעשותם כן, שבסרי לנקה מתים יותר תינוקות בלידה מאשר בטורקיה, שבפולין שורדים יותר תינוקות מאשר בדרום קוריאה ושבתאילנד המצב גרוע מאשר בדרום-אפריקה. מסתבר שהם טועים.

כששאל רוסלינג בתוכחה את התלמידים, מדוע ענו כפי שענו, השיבו לו כי הם נוטים להניח שבמדינה "מפותחת" מתים פחות תינוקות מאשר במדינה "מתפתחת". או אז הבין רוסלינג שהבעיה אינה בחוסר השכלתם של התלמידים. נהפוך הוא, השכלתם היא שגרמה להם לטעות. "סטודנטים בשבדיה מחלקים את העולם לשתי קבוצות של מדינות, 'מפותחות' ו'מתפתחות'" אמר רוסלינג בהרצאת הפתיחה של כנס לינדאו ה-58. "זו תפישה שהולמת את המצב בעולם בשנת 1950, השנה בה נולדו ההורים והמורים של אותם סטודנטים. כלומר, דור המחנכים הוא שאשם בבורותם של התלמידים, בכך שלא סיפק להם תפישת עולם חדשה המתאימה לזמן בו הם חיים".

ברוח הדברים הללו, נוסחה הכותרת הפוזיטיביסטית משהו של הרצאתו של רוסלינג - "תפישת עולם מבוססת עובדות" (A Fact-Based World View). רוסלינג הוזמן לשאת את הרצאתו בטקס הפתיחה של מפגשי לינדאו השנתיים, שהתקיימו בשבוע שעבר בלינדאו שבדרום גרמניה. להרצאה זו הגיע כבר כמנהל קרן GapMinder המוקדשת לאיסוף נתונים אודות רמת ההתפתחות של מדינות העולם על ציר הזמן והבאתם לידיעת הציבור הרחב. 

רוסלינג ועמיתיו אוספים נתונים על פי שלושה פרמטרים: תוחלת החיים המשוערת במדינה, נתון שגם רוסלינג מודה שקשה להגיע בו לרמת דיוק גבוהה; מספר לידות לאישה אחת, כאשר התמעטות הלידות מעידה על התפתחות המדינה; ושווי כוח הקנייה במדינה (PPP), נתון מקובל למדידת רמת הרווחה הכלכלית במדינה. "כשעוקבים אחר השתנות הנתונים מאז שנת 1950 ועד ימינו, רואים דברים מרתקים" הסביר רוסלינג. "ניתן לראות שמדינות רבות באסיה, שהחשבנו אותן ל'מפגרות', נמצאות היום במצב שמדינות אירופה היו בו אחרי מלחמת העולם השנייה, והן סוגרות את הפער במהירות. כבר בשנות ה-70, כשביקרתי בהודו, נדהמתי מרמת הידע הרפואי שם, שלא נפלה מהרמה בשבדיה. פעם שבדי יכול היה להסתובב בעולם ולהתגאות בכך שבמדינתו מתים פחות תינוקות מאשר בכל מדינה אחרת, היום סינגפור עברה את שבדיה בפרמטר הזה".

היפה בפרויקט של רוסלינג הוא שכולנו יכולים להנות ממנו. באתר הקרן נמצאת טבלה המציגה נתונים מהשנים 1950 - 2006. ניתן לבחור במדינה אחת או במספר מדינות ולראות את התקדמותן לאורך השנים, בכל הנוגע לתוחלת חיים והכנסה לנפש. ניתן אפילו לבחור במספר מדינות ולערוך מירוץ ביניהן. כך תוכלו, למשל, לראות כיצד הדביקה סין את הפער שהיה בינה לבין ברזיל ב-1950. בשנת 2006, הייתה תוחלת החיים זהה בשתי המדינות וההכנסה היומית לנפש בסין עלתה על זו שבברזיל. תוכלו גם לראות את הגיוון האדיר באפריקה, ממאוריציוס שנהנית מצמיחה מרשימה לאורך השנים ועד לרפובליקה של קונגו, שעוד ב-1950 הייתה מקום שחיים בו מעט ובדוחק ומאז הצליחה אפילו להתדרדר. וכמובן שתוכלו לעקוב אחר דרכה של מדינת ישראל, שמציגה עקומת צמיחה משעממת למדי, לשמחתנו.

רוסלינג, כאמור, היה רוצה שנביט בעולם אחרת. שתחת החלוקה הברורה למדינות "מפותחות" ו"מתפתחות" נעמיד לנגד עיניו מקבץ רב-גוני של יחידות אוכלוסייה, כשכל יחידה צועדת בדרכה הייחודית. "יש לי שכן שמכיר 2000 סוגים של יין" סיפר רוסלינג, "אני מכיר רק 2 - אדום ולבן. אבל הוא מכיר רק שני סוגים של מדינות - 'מפותחות' ו'מתפתחות'. אני רוצה שכולם יכירו בכך שהעולם נראה אחרת היום".

רוסלינג אוהב להמשיל את התפתחות העולם להתפתחות של משפחתו. "סיירה-ליאון נמצאת במצב שבו הייתה רב-רב-סבתא שלי, שחייתה בעוני, הרתה פעמים רבות ורק חלק מהתינוקות שנולדו לה שרדו. אבל מוזמביק כבר דומה לרב-סבתא שלי, שלא ידעה קרוא וכתוב אבל מצבה הפיזי היה משופר. גאנה כבר הגיעה לרמת החיים של סבתי ומצרים לזו של אמי. צ'ילה כבר עומדת איפה שעמדה בתי כשנולדה, החיים שם היום טובים מאלה שאני הכרתי כילד בשבדיה".

ההשוואה שערך רוסלינג בין מדינות העולם לבין הדורות במשפחתו מדגימה את בהירות המחשבה שיש במבט מקיף על ציר זמן ארוך-משך. מבט כזה מראה שמדינות שנחשבו ל'נחשלות' או 'מפגרות' אחר העולם המערבי, הולכות באותו נתיב שבו הלכו עמי אירופה. הן אולי החלו לצעוד בו מאוחר יותר, אך הן מתקדמות בקצב לא פחות מהיר. מרגע שענקי המזרח, הודו וסין, יעקפו את מדינות אירופה וצפון אמריקה ברמת ההכנסה ואיכות הרפואה שבהן, האם יהיה ערך כלשהו לכך שמדינות אלו פיגרו בעבר אחר המערב? כפי שניסחה זאת ההיסטוריונית מריה טודורובה במאמר משנת 2005: נסו לדמיין לעצמכם את סדאם חוסיין מאשים את בריטניה בנחשלות, מפני שפיתחה חקלאות 4,000 שנים אחרי עיראק.