המסמר בנעל של אולמרט

ההתגוששות בעיצומה:

• ועדת החקירה בתיק רמון: 8 שרים מתנדנדים
• רמון: לדיכטר שיקול דעת פגום בצורה קיצונית
• ברק: נתנגד לוועדת חקירה בפרשת רמון
• מזוז: פרידמן יצא למסע נקם נגד מערכת החוק
  

הקרב הפוליטי שהתפתח מאחורי הקלעים בימים האחרונים סופו להביך שוב את אולמרט. למרות שרבים בציבור ובמערכת הפוליטית מעלים שאלות לגבי התקינות בחקירת פרשיית הנשיקה של רמון, התנגדותם של רבים בממשלה להקמת ועדת חקירה תציב את ראש הממשלה, שוב, בעמדה לא נוחה מבחינה ציבורית ופוליטית.

שוב יתגלה ראש הממשלה כמי שדואג לחבריו, כמי שמוכן לאכול צפרדעים על מנת לאפשר לרמון ולשר המשפטים, דניאל פרידמן, לסגור חשבונות ולהתנגח במערכות שלטון החוק בישראל. שוב יתייצבו שני מחנות זה מול זה: אלה התומכים במערכת שלטון החוק, ואלה המצטיירים כמי שמנסים לפגוע בה. בימים אלה, כשבועיים לפני החקירה הנגדית של מוריס טלנסקי - אהוד אולמרט לא צריך את זה. יותר מכך: הוא לא ממש רוצה את זה, אם להסתמך על מקורביו.

ההתעקשות של רמון - המבוכה של אולמרט

בלשכתו של ראש הממשלה אומרים כי אולמרט החליט לשמור מרחק מהסיפור, לקחת עשרה צעדים אחורה. עד כדי כך אחורה, שראש ממשלת ישראל צפוי לשתוק ולא להצביע בסוגיה ערכית ועקרונית חשובה כמו זו. בשל צרותיו המשפטיות האישיות, אולמרט צפוי לתת לקרב הזה להתנהל לידו, כשהוא לכאורה מחוץ למערכה.

עקרונית, זהו מצב אבסורדי במדינה מתוקנת. ראש ממשלה לא יכול לשמור מרחק מסוגיה רגישה ומהותית כמו זו. מצד שני, האמנם שומר אולמרט מרחק, האמנם הוא מחוץ למשחק? על פניו, ואם להאמין לאנשיו של ראש הממשלה,

 אולמרט היה רוצה לראות את רמון ואת פרידמן יורדים מהעץ, ומוותרים על ההצגה הפוליטית-תקשורתית שמתנהלת סביב ההצבעה.

שום דבר טוב לא יכול לצאת מהסיפור הזה. במיוחד לא עכשיו, בתקופה כה רגישה מבחינתו של אולמרט.