אין צורך לחקור, האמת ידועה
את הדף של פרשת רמון יש לתלוש ולהמשיך הלאה. כולם הפנימו את הטעויות של המשטרה והפרקליטות גם בלי ועדת חקירה
השר פרידמן יעשה שטות אם ירחיב את היריעה של הוועדה לתחומים נוספים פרט לזה של רמון. הנחיה להשתמש בתוצרי האזנות הסתר של שולה זקן בתיק רמון, או שאלת צו החיסיון על תמלילי האזנות הסתר שלה, סירובו של השר לביטחון פנים להסיר את החיסיון זמן רב לאחר גמר חקירת רשות המסים - כל הפרשות הללו מחייבות טיפול שונה. בפרשת רמון יש לנו סיבה לחשוב שהטיפול היה לוקה במכוון, אך בכל השאר אין וו להיתלות עליו ולטעון שהיתה רשעות, וזה הבדל גדול, ולא הרי זה כהרי זה.
נדמה כי גם בציבור רווחת הדעה שהפרקליטות והמשטרה נהגו במקרה רמון בצורה שרירותית ולא הוגנת, אך מקרים הרבה יותר חמורים שמזמנת המדינה הזו מדי יום זקוקים לטיפול משמעותי. זו עוד סיבה לכך שעל המסך לרדת מעל הפרשה.
הנושא שמציק לשר המשפטים, ובצדק, הוא שבמקרה רמון הפרקליטות והמשטרה רצו להיפטר ממנו ואנשיהן אף אמרו בפה מלא שאסור שהוא יהיה שר משפטים. לפיכך היתה להם מוטיבציה להכשילו.
כשהמשטרה שולחת לאמריקה הלטינית שני שוטרים לחקור את המלוננת בעלות של אלפי שקלים, היא נוקטת צעד שמוכיח שאנשיה סטו מהשכל הישר, ולכן היה מקום לחקור את העניין. אבל היום כבר כולם יודעים את האמת. גם המשטרה וגם הפרקליטות יודעות אותה, ואין חילוקי דעות על כך שהן נושאות על עצמן כתם של כוונה רעה, אם כי לא בכוונת זדון מדובר, כפי שקבע השופט בדימוס שלום ברנר שבחן את התנהלות גורמי אכיפת החוק בתיק. ברנר הדגיש עם זאת, כי היו תקלות וכשלים בטיפול המשטרה והפרקליטות, וטען כי לא נמצא יסוד לטענתו של רמון בדבר הסתרה מכוונת של חומרי חקירה. את הדו"ח שהגיש ליועץ המשפטי לממשלה כולם ראו.
יש הבדל ניכר בין מקרים שבהם המשטרה והפרקליטות טועות וכושלות כשהן סוגרות תיק שהיה צריך להמשיך ולחקור בו כמו לדוגמא תיק האי היווני, או תיקי ילדים שנאנסו, ש-60% מהם נסגרים. הן טועות פעמים רבות אך ברוב המקרים קשה להוכיח שהיתה כוונה להכשיל אדם. אפשר להוכיח רשלנות או עצלות אך לא כוונה שכזו. ובמקרה רמון קל להוכיח שהיתה כוונה לסלקו מתפקידו כי כבר אמרו במפורש שאינם רוצים בו כשר משפטים.
נכון שרמון סבל מהתנהלות זו, ומבחינת הסדר הטוב יש כתם כי נהגו בו שלא באובייקטיביות. אבל גם אלו דברים שכבר ידועים. אין צורך לחקור עוד.
