טיל מבוית
למרות מנוע שמייצר 265 כ"ס ומהירות מרבית של 250 קמ"ש, האודי S3 החדשה היא בדיוק ההפך ממערכת "צבע אדום": מעוררת יותר ביטחון מאשר התרגשות
+ מהיר ונוח
- יקר ובדרך החוצה
גם אני לא שמתי לב שהאודי A3 הנוכחית נמצאת איתנו כבר חמש שנים עד שהזמינו אותי לראות את מתיחת הפנים שעשו לה. בדיוק כמו לשחקניות, מתיחות פנים זה משהו שעושים למכוניות כשהן מגיעות לשלב הזה שבו מתחילים לראות את הגיל, ורגע לפני שמחליפים אותן. ושוב כמו שחקניות, גם יצרני מכוניות לא מתים בדרך כלל על המינוח "מתיחת פנים" ("ה־A3 לא זקוקה למתיחת פנים", אומרים במינכן, ואפילו לא מוסיפים "אבל עשינו לה אחת בכל זאת").
"שעה אני מחכה פה לשרוול"
האודי הקטנה הזאת מעולם לא היתה מגונדרת מדי; היא פשוט לא מהמכוניות האלה שמתיימרות להיות פצצות. ולמרות או בזכות המראה הסולידי, הדגם הקודם נראה היום טוב כמעט כמו אז. אם אפשר להאשים את העיצוב שלו במשהו, זה רק בנטייה קלה להזדקנות ובחיוורון מסוים. בהשוואה, ה־A3 החדשה יצאה מהניתוח - במינכן היו בטח מעדיפים את הביטוי "פרוצדורה" - עם מראה צעיר יותר ושמח יותר.
ההשקה נפתחה במסיבת עיתונאים, שם שמענו שב־2007 - השנה הטובה ביותר מבחינת מכירות של הדגם הנוכחי, לפני מתיחת הפנים - אודי מכרה 231 אלף יחידות של A3. לשם השוואה, בארץ מכרה אודי באותה שנה 859 מכוניות בכלל, מכל דגם. זה רק בשביל שתראו עד כמה כתבות כמו זאת משפיעות על התוצאות העסקיות של יבואני הרכב.
באודי מספרים שה־A3 מגיעה (לפחות באירופה) עם שמונה סוגי מנועים ו־22 שילובים של מנוע, הילוכים ומערכות הנעה. בכל הדגמים יש אפשרות למכוון הילוכים שמראה לך מתי כדאי להחליף הילוך מבחינת תצרוכת דלק או ביצועים, ובדגמים חזקים יותר מ־140 כ"ס אפשר לקבל את מערכת הנהיגה המגנטית של אודי, דבר די מגניב שעוד נגיע אליו. מכיוון שהשקות של מתיחות פנים הן קצרות יותר מהפסקת סיגריה, אני התמקדתי בגירסה אחת בלבד - ה־S3. כדי להסביר למה איאלץ להידרש לממבו־ג'מבו מקצועי־טכני, אז אני מתנצל מראש על הטרחנות: זה כי היא יותר מהירה מהשאר.
יעיל ואני
למרות 265 כוחות הסוס שלה, ולמרות האפס־למאה ב־5.7 או 5.8 שניות (תלוי את מי שואלים ואם זה באמת משנה), אודי מתגאה במיוחד בנתון של ליטר ל־11.7 ק"מ. בכלל, הגרמנים הצליחו להקטין את צריכת הדלק בכל המנועים - כולל ב־2.0 טורבו של ה־S3 - בעד 15 אחוז. נדמה לי שכל היצרניות מתגאות בימינו בנתונים
כאלה, ואתפנה לאמת אותם ברגע שאסיים לברר מה מקור ההון של גאידמק. כרגע אני ממליץ לכם לעשות כמוני ולהנהן בהתרשמות. מה זה משנה, גם ככה עוד מעט לא יהיה לאף אחד כסף לתדלק משהו מהיר יותר מטוסטוס.
בפינתנו "נתונים טיפה יותר סקסיים" אציין שהמנוע הזה, חתיכת טכנולוגיה של טורבו בהזרקה ישירה, חזק כמו זה שמזיז את המתחרה הכי גדולה של ה־A3 באירופה - הב.מ.וו M130 - אבל את האודי הוא מזיז מהר יותר ל־100 קמ"ש. כאן בארץ אין M, והבערך־מתחרות של ה־S3 הן ה־STI של סובארו והאיבו של מיצובישי. לשתיהן יש מנועים חזקים יותר ונטייה ספורטיבית יותר מאשר לאודי, אבל אין ספק שה־S3 מפנקת, נוחה, מכובדת ומעוצבת יותר משתיהן (למרות מאמצים כנים מצד סובארו). בקו ישר היא גם אמורה להיות מהירה יותר מהמיצובישי; בכבישים הרריים ובמסלול, לעומת זאת, היא אמורה לחכות שהמיצובישי תסיים ולבקש יפה רשות לעלות.
אם כבר עושים השוואות, אין ספק שהדגם החדש חטוב יותר מהקודם. ה־A3 תמיד נראתה מבחוץ קצת שמנמנה, אבל אחרי מתיחת הפנים - שכללה החלפה של הפגושים והגריל, ועיצוב מחדש של הכנפיים ומכסה המנוע - היא נראית כמו אחת שעשתה גם דיאטה מוצלחת וגם די הרבה פילאטיס. אנחנו קיבלנו את גירסת הספורטבק בעלת חמש הדלתות, שנראית לא פחות טוב מאחותה עם השלוש; למעשה היא נראית יותר רצינית. ה־S3 עשתה רושם יעיל ונעים באוטובאן ובכבישים הצדדיים סביב מינכן. על הבלמים ותיבת ההילוכים (שישה, ידנית) היה קשה ללמוד הרבה במגבלות הזמן והמקום, אבל נראה ש"יעיל" שוב יתאים. בכלל, למרות נתוני הכוח, ה־S3 היא לא בדיוק ההגדרה המילונית של פאן - אבל היא נמרצת ומעוררת ביטחון במידה שמותירה אותך בנקודה הרצויה על הציר שבין רגוע לנלהב.
כדי להשיג את האפקט הבריא הזה, ה־S3 משתמשת במערכת ההנעה הכפולה המפורסמת קוואטרו (במקרה הזה היא מבוססת על מצמד הלדקס), שמסוגלת להשאיר במסלולה עגלת ילדים עם מנוע רקטי בלי שהתינוק יתעורר. זה נראה כאילו היא קולטת מה קורה מתחת למכונית, ומעבירה בהתאם את הכוח לגלגלים הקדמיים והאחוריים, לפני שמישהו מודיע על כל העניין לצמיגים. ובטח להגה.
וזה לא שההגה רע: הצורה הקטומה שלו אמנם מעצבנת קצת בתוך העיר, אבל ברגע שמתרגלים זה מזכיר לך לעבוד נכון עם הידיים. הוא אלקטרו־מכני ומפתיע לטובה עם מהלך קצר (פחות משלושה סיבובים), משקל נכון, רגישות והיזון חוזר - בעיקר כשמפעילים את הנסיעה המגנטית. הכפתור הקטן הזה מעביר זרם לחלקיקים מגנטיים בשמן הידרוקרבון סינתטי שמצוי בבולמי הזעזועים, ויוצר שם שדה מגנטי שמרסן את פעולת הבולם בתוך מילי־שניות. כשהשדה מופעל, ההגה רגיש יותר ומתמרכז מהר יותר. זוויות גלגול והעברות משקל בפניות כמעט לא מורגשות, והנסיעה הופכת ליותר נוקשה וקופצנית; במצב הראשון היא נינוחה ונוחה יותר. ובשני המצבים, ה־S3 יודעת לשמור על המסלול שלה כמו רכבת על מסילה. אני יודע שזה לא הדימוי הכי מסעיר בעולם, אבל כמו שאומרות נשים מהסוג שמרגיש צורך לדבר תוך כדי, זאת בדיוק הנקודה.
מה נשים חונות
נכון, ה־S3 לא מרגשת במיוחד. אבל היא נוחה להפליא בשביל מכונית ספורטיבית, לפחות על האספלט הטוב בעולם ולפחות עד שמפעילים את הנסיעה המגנטית. אם זה מעניין אתכם, לשילוב הזה בין נוחות ליציבות תורמים שלדה נוקשה, עצמות עצה וחלקי מתלים נוספים מאלומיניום. וגם אם יש אנשים שלא מחפשים נוחות במכונית ספורט, אי אפשר לצפות מאודי שתפנה רק לצרכנים שלא זקוקים לכירופרקט.
אגב, לאלה מכם שהם באמת כוסיות יש אפשרות לפארק אסיסט - המערכת של פולקסווגן שמחנה את המכונית במקביל. אני לא מבין למה, כי אם אתה צריך מחשב שיעשה את זה בשבילך, סביר להניח שתרסק את ה־S3 הרבה לפני החניה. אה, בעצם לא: היא על קוואטרו.
