פסארלה: "אבראו מנהיג ויתרום הרבה לבית"ר"

30 שנה בדיוק עברו מאז אחד הרגעים ההיסטוריים בתולדות הכדורגל העולמי - זכייתה הראשונה של נבחרת ארגנטינה במונדיאל אותו אירחה, בשנת 1978. קפטן אותה נבחרת אגדית, דניאל פסארלה, הגיע בשבת לישראל כאורח של ארגון המאמנים ומרכז פרס לשלום.

אחרי שאוהדי ריבר פלייט קיבלו את פסארלה בנמל התעופה, הם נפגשו איתו לארוחה שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה והאזינו לסיפוריו המרתקים. האיש שעומד מאחורי הביקור של פסארלה בישראל הוא עורך דינו ויועצו האישי, מריו וייסמן, אשר אחראי בימים אלה על קמפיין הבחירות של פסארלה לנשיאות מועדון ריבר פלייט, הקבוצה בה העביר את שנותיו הטובות ביותר ככדורגלן בליגה הארגנטינאית. הערב ייפגש פסארלה בכפר המכביה עם מאמני ליגת העל והמאמנים בוגרי קורס ה-PRO.

זהו הביקור השלישי של פסארלה בישראל. ב-1986 הוא הגיע לכאן כבלם נבחרת ארגנטינה שהביסה במשחק ידידות 2:7 את הנבחרת הישראלית, חודש לפני שזכתה במונדיאל במכסיקו בניצוחו של דייגו מראדונה. פסארלה עצמו לא שיחק במונדיאל לאחר שדווח כי חלה בהרעלת קיבה, למרות שהכל טענו כי לא שותף בשל יחסיו הלא תקינים עם מראדונה והמאמן דאז, קרלוס בילארדו.

דניאל פסארלה בישראל. ביקור שלישי בארץ הקודש (צילום: אורי אלסר)

12 שנים לאחר מכן הגיע פסארלה לישראל כמאמן נבחרת ארגנטינה, אשר הפסידה במשחק ידידות 2:1 באצטדיון 'טדי'. אותה נבחרת אותה אימן פסארלה הגיעה עד רבע גמר המונדיאל בצרפת בו הפסידה 2:1 להולנד, כאשר דניס ברגקאמפ כבש שער ניצחון סמוך לסיום.

ישראל מדינה נורמלית

"הביקור הזה בישראל שונה מבחינתי מהביקורים הקודמים, מכיוון שהפעם לא הגעתי מסיבות ספורטיביות", מסכם פסארלה בראיון מיוחד ל-ynet. "ככדורגלן קיבלתי את ההזדמנות לפגוש אנשים גדולים וגם כאן זה יקרה", התייחס לעובדה שייפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס וייקבל תעודת הוקרה מיוחדת ממרכז פרס לשלום. "זה דבר נהדר שבזכות הכדורגל אני יכול לעזור לעניים ולכל מיני אנשים".

יום הולדתו של פסארלה (25 במאי) הוא גם יום השנה להיווסדה של ריבר פלייט, מה שמעמיק עוד יותר את הקשר בין האיש לאוהדי הקבוצה: "בדיוק הייתי באירופה וזו הזדמנות בשבילי לבקר את האוהדים כאן ולברך אותם".

פסארלה עם ילדי מרכז פרס. "נהדר לעזור לעניים" (צילום: אורי אלסר)

פסארלה התייחס לרושם שקיבל אודות מדינת ישראל החל מביקורו הראשון ב-86 ועד היום: "כשאתה מגיע ככדורגלן או מאמן אין לך יותר מדי הזדמנויות להכיר את האנשים. ב-86' וב-98' ביקרנו בכותל המערבי ובמקומות הקדושים לנצרות בירושלים. עכשיו יש לי יותר הזדמנויות להכיר את האנשים ושמתי לב שהחדשות המפורסמות בארגנטינה אודות ישראל מוגזמות, מכיוון שאני רואה כמה רגוע פה ושזו מדינה נורמלית. זה מקום יפה מאוד עם הנוף של הים והתייחסו אלי פה יפה מאוד. היתה לי פגישה נהדרת עם אוהדי ריבר כאן ואני מרגיש בישראל כמו בבית שלי. ראינו קטעי וידאו, קיבלתי מהם מתנות והיה נהדר. התרגשתי מאוד".

על הרושם שקיבל מהכדורגל הישראלי לאורך השנים, אמר: "כל הכדורגל העולמי השתפר וגם ישראל מהווה חלק מזה. ככל שעובר הזמן רואים יותר ויותר הפתעות בכדורגל העולמי. כמו שעכשיו ביורו ראינו את טורקיה ורוסיה מגיעות לחצי הגמר ובטורניר הקודם יוון זכתה".

האכזבה הגדולה במונדיאל 98'

אחד מרגעיו המאכזבים ביותר כמאמן היה כאשר הנבחרת אותה הדריך ב-98 נוצחה על ידי הולנד ברבע גמר המונדיאל בצרפת: "היו לי הרבה אכזבות בקריירה הספורטיבית. תמיד שיחקתי בקבוצות גדולות וחשובות כמו ריבר פלייט, פיורנטינה ואינטר באיטליה ותמיד היתה לי מטרה לזכות במשהו. גם כששיחקתי בנוער בעיר צ'קהובו (בקבוצת סרמיינטו - ת.ג), היתה לנו מטרה לזכות באליפות, כי זו היתה קבוצה אלופה בעיר שלנו.

"את הולנד שניצחה אותי ב-98' זוכרים יותר מאת זו של היום" (רויטרס)

"בגלל זה כל אליפות בה לא זכיתי מהווה אכזבה, כי היו יותר שנים בהן לא זכיתי באליפות מאשר כן זכיתי. זו היתה אכזבה ב-98 כי הפסדנו במשחק החמישי. מצד אחד הכאב היה גדול מאוד ומצד שני הוא הוקל מכיוון שידענו שהתמודדנו עם נבחרות חזקות מאוד כמו אנגליה, אותה הדחנו בשמינית הגמר בפנדלים, והולנד, לה היתה ההזדמנות לנוח יותר מאיתנו לפני המשחק. בטוח שאם תשאל אנשים על הולנד של 98 הם יזכרו יותר שחקנים מאשר בנבחרת הולנד ששיחקה במונדיאל האחרון".

את אותה נבחרת הולנד אימן חוס הידינק, האיש שהוליך את רוסיה לחצי הגמר ביורו האחרון ואת דרום קוריאה לחצי הגמר במונדיאל 2002. פסארלה: "אני חושב שמה שחשוב זה השחקנים ולא המאמן, כי הפעולה שדניס ברגקאמפ ביצע נגדנו בשער הניצחון שלהם ב-98, כשהשתלט על כדור שדה בור מסר לו מ-60 מטר, זה לא דבר שהידינק עשה או שהידינק יכול ללמד אותו".

חוס הידינק. "שחקנים יותר חשובים ממאמן" (צילום: AFP)

חלום הנשיאות

פסארלה, עליו טען פלה כי הוא אחד מ-125 הכדורגלנים הטובים ביותר בהסטוריה, טוען שאין לו שאיפות לאמן והשמטרה הבאה שלו היא להיבחר לנשיאות ריבר פלייט. בין היתר הוא דחה הצעות להחליף את לואיס פליפה סקולארי כמאמן נבחרת פורטוגל וכן הצעות מפתות אחרות כספית (מקטאר) ומקצועית (מקבוצה איטלקית).

"17 שנה שיחקתי ו-17 שנה נוספות אימנתי. כרגע המטרה שלי היא לא לאמן, למרות הצעות שקיבלתי. אני מקבל תמיכה גדולה על מנת שאתמנה לנשיא ריבר פלייט ואני מאוד נלהב מכך. אני לא סוגר את הדלת בפני אפשרויות לאמן בעתיד, מכיוון שהכדורגל תמיד היווה תשוקה גדולה עבורי. זה כמו עם האשה, כאשר אתה איתה אתה רוצה ללכת וכאשר אתה יוצא לחופש אתה רוצה לחזור אליה".

פסארלה, אתמול. פלה בחר בו לטופ 125 בעולם (צילום: תומר גנור)

כמי שנחשב לאחד מהסמלים הגדולים של ריבר פלייט בכל הזמנים, מכיר פסארלה היטב את החלוץ האורוגוואי סבסטיאן אבראו, שייחזק את בית"ר ירושלים בעונה הבאה ונחשב לאחת התקוות הגדולות של הדאבליסטית הישראלית בניסיונה להעפיל לליגת האלופות: "אבראו יכול לתרום הרבה לבית"ר, קודם כל כי הוא מנהיג. גם בתוך המגרש וגם מחוץ למגרש. הוא גם אישיות וגם כובש שערים. יש לו גם משחק ראש מצויין והוא מסוכן מאוד ברחבת היריב".

על הכישלון של חברו לנבחרת של 78', אוסבלדו ארדילס, בבית"ר, אמר פסארלה: "הופתעתי שהוא לא הצליח בישראל, כי הלך לו טוב במקומות האחרים בהם אימן. בעונה שעברה הוא אימן בהורקאן והותיר שם רושם טוב. עכשיו הוא מאמן את סרו פורטניו מפרגוואי. הוא מאוד אינטלגנטי".

"סבסטיאן מנהיג על המגרש". פסארלה מכיר את אבראו (צילום: עוז מועלם)

על היורו האחרון אמר פסארלה: "אין ספק שספרד זכתה בצדק. הם הציגו את הכדורגל הטוב ביותר ולא הפסידו באף משחק. השחקנים האלה ביצעו התקדמות והמאמן נתן להם לשחק". על הסיכויים של ארגנטינה לזכות במונדיאל הבא בדרום אפריקה, אומר הקפטן לשעבר: "אין מה לעשות תחזיות עכשיו, כי מה שחשוב זה לשחק טוב באותו חודש בו יתקיים המונדיאל. אני זוכר שכאשר באנו לישראל ב-86' שיחקנו רע מאוד ולא נתנו לנו הרבה סיכויים במונדיאל במכסיקו. אף אחד לא האמין שהנבחרת ההיא תזכה ובסופו של דבר זה קרה. במקרים אחרים, כמו כאשר אני אימנתי וגם כאשר באסילה אימן ב-94', הנבחרת שיחקה טוב לפני המונדיאל ובסוף לא זכתה".

במהלך השנים יצא לפסארלה שם של מאמן קשוח שמחזיק את השחקנים שלו קצר. זכורים למשל הסיפורים אודות האיסור שלו לגדל שיער ולענוד עגילים, כאשר רבים טענו כי בשל כך לא הופיע פרננדו רדונדו בנבחרת. זכור גם מקרה כאשר הוא אימן את נבחרת אורוגוואי והכוכב אלבארו רקובה סירב לצאת מהמגרש בעת שהוחלף. פסארלה ירד לדשא והכריח את רקובה לצאת: "העיתונות עשתה מזה סקנדלים, הגזימו לגמרי בשביל ליצור לנבחרת תדמית".

קסיאס עם גביע אירופה. "ספרד זכתה בצדק, אין ספק" (צילום: AFP)

סודות לנוגח המתחיל

כבלם, נהג פסארלה לכבוש שערים רבים בעת שעלה להתקפה, בעיקר במצבים נייחים, בהם היה נוגח הרבה לשער למרות שהוא לא גבוה במיוחד (רק 1.73 מטר). 140 שערים הוא כבש במדי הקבוצות השונות בהן שיחק ו-22 שערים ב-70 משחקים בנבחרת ארגנטינה, שאת מדיה לבש גם במונדיאל בספרד 82. מלבד ריבר פלייט, איתה זכה כמאמן באליפויות ארגנטינה, הוא אימן גם את פארמה, מונטריי ממכסיקו וקדנציה קצרה בקורינתיאנס מברזיל.

כיום לא רואים כמעט בלמים שכובשים כל כך הרבה ופסארלה מסביר: "הסיבות יכולות להיות גם השמירה הנהוגה כיום וגם המאפיינים של כל שחקן ושחקן. היה לי ניתור טוב וגם אינטואיציה טובה להגיע לכדור ולנגוח לשער. הכי חשוב זה לדעת לחשב נכון להיכן יגיע הכדור מרגע שהוא נמסר. זה יותר חשוב מהניתור, למרות שגם לי היה ניתור טוב. אתה צריך אינטואיציה טובה על מנת להגיע לכדור לפני מגיני היריב והשוער.

"לי היתה היכולת ליצור מגע עם הכדור הכי מהר שאפשר. לאחרים היתה מגבלה שלקח להם זמן ולא היתה להם האינטואיציה הזו ובגלל זה היה לי יתרון. חוץ מזה, השופטים לא שורקים מספיק לעבירות בתוך הרחבה על שחקנים שעולים למעלה. אתה רואה לפעמים שחקן שנתפס ברחבה והשופט לא מגיב".

"הופתעתי שהוא לא הצליח בישראל". אוסבלדו ארדילס (צילום: אלי אלגרט)

הקצב כיום בכדורגל העולמי מסחרר, המשחק קשוח מאוד, אבל פסארלה טוען שהדבר לא היה מונע משחקני עבר לבצע את אותם הדברים שביצעו בשעתו: "אני לא חושב שיש שחקנים היום שיכולים לרוץ יותר מאשר מריו קמפס ואוסבלדו ארדילס בזמנו. לעומת זאת אני חושב שלנו, שחקני העבר, היתה יותר טכניקה מהשחקנים כיום.

 היתה לזה סיבה, כי התאמנו יותר עם הכדור, בעוד שכיום המאמנים מקדישים יותר זמן לנושא הטקטי והפיזי מאשר לטכניקה.

"בשכונה לא היתה לנו הזדמנות לשחק על מגרשים טובים, כך שנאלצנו לשחק עם כדורים מסמרטוטים כשהספסלים היו השערים. כשהייתי מסיים ללמוד בבית הספר ב-12, אחרי חצי שעה כבר הייתי הולך לשחק. היינו בועטים למשקוף מקצה הרחבה ומנסים להבקיע בראש. לא היינו יכולים לשחק בצורה נורמלית, כך שמשחקים בתנאים כאלה רק שיפרו את הטכניקה שלנו. היום אין את הדברים האלה, כי אם הילד שלך אומר לך שהוא רוצה לשחק אתה לוקח אותו לקבוצה. ומה יש במועדון? מאמנים שעובדים איתך רב הזמן על הנושא הטקטי והפיזי. ילד בן 13 עובד מעט מאוד על הטכניקה שלו".

פסארלה התלוצץ והפגין לעיני המצלמה: "כשהייתי ילד, הייתי עושה תרגילים עם הכדור שעות, כאשר הייתי מחזיק אותו על המצח, מתקופף ומזדקף. עד לפני שלוש שנים עשיתי את זה, עכשיו אני לא יכול בגלל הכרס".