התפתחת בזמן הנישואים? האשה שותפה

בעלי רופא נשים טוב ומצליח, אבל המומחיות שלו מסתכמת לצערי רק בהבנה המקצועית בלקוחות שלו. אותי הוא לא מבין. אנחנו מדברים כבר הרבה זמן על גירושים. הנישואים שלנו ריקים מתוכן כבר שנים רבות, אבל לא דחפתי לפרידה, משום שחששתי מפני ירידה משמעותית ברמת החיים שלי. עכשיו אני שומעת שאולי מגיעים לי מזונות מבעלי גם אחרי הגירושים. מה אומר החוק?

לא מגיעים לך מזונות אחרי הגירושים, שכן הדין מחייב בעל לשאת במזונות אשתו רק כשהצדדים נשואים. אבל שמעת משהו נכון, אם כי לא קוראים לכך מזונות: הפסיקה בשנים האחרונות חייבה בעלים בעלי הכנסה גבוהה לשלם לנשותיהם אחרי הגירושים תשלום חודשי (או חד פעמי) בגלל כושר ההשתכרות שלהם. כושר זה נובע ממוניטין אישיים של הבעל, וזה נקרא לעיתים "נכסי קריירה".

הרעיון הוא זה: נכס מוחשי שצבר הבעל בנישואים נחשב משותף גם אם הוא רשום רק על שמו. כך לדוגמה מכונית, חשבון בנק או דירה, שהבעל רכש מכספים שהרוויח בשנות הנישואים - לאשה מגיע שווי מחצית נכסים אלה. בתי-המשפט בישראל קובעים עתה שגם נכס לא מוחשי נחשב למשותף. מה זה נכס לא מוחשי? המוניטין המקצועיים של בן-הזוג, שהתפתחו מאז הנישואים, שבזכותם משתכר אותו בן זוג סכומים גבוהים. ביהמ"ש יביא בחשבון גם את יכולת ההשתכרות בעתיד בגלל ההשקעה העצמית של האדם בלימודים ובעבודתו, שיניבו פירות בעתיד.

השופט אליקים רובינשטיין כתב בפסק-דין של ביהמ"ש העליון (בערעור 5879/04) כי מוניטין אישיים שרכש אדם במהלך הנישואים ניתנים לפעמים להערכה כספית כשמדובר בבעלי מקצועות ששמם יצא לפניהם בחוגי המקצוע ובקרב לקוחות. שיתוף האשה ב"נכסים" אלה, לדעת השופט רובינשטיין, יש בו "משום הגינות והרמוניה שיש לשאוף אליהן כחלק מיסודות הצדק שעליהם בין השאר מושתתת מדינת ישראל".

כך גם נימקה השופטת יהודית שטופמן בערעור שנידון בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב (בתיק 1033/03) את ההצדקה להקנות לאשה זכויות במוניטין האישיים של בעלה: "עיקרון החלוקה השוויונית של נכסי הקריירה מתבסס על צדק חלוקתי ועל ההשקפה כי שני בני-הזוג תורמים, כל אחד לפי דרכו, במידה שווה לרווחת המשפחה".

אשתי עורכת-דין עצמאית, שרוצה להיות עצמאית ממני מאז שהכנסותיה עולות על הכנסותיי. שנים היא היתה שכירה, ואני הרווחתי כמה אלפי שקלים יותר ממנה, אבל בשש השנים האחרונות, מאז שפתחה משרד עצמאי, היא מרוויחה כמעט כפליים ממני. היא סופרת עכשיו הרבה כסף, ולכן הפסיקה לספור אותי.

המצב הזה נמאס לי, ואני רוצה לפרק את החבילה. אני עוקב אחרי הידיעות על הפסיקה החדשה, לפיה חויבו בעלים לשלם לנשותיהם סכום חודשי לאחר הגירושים בגלל ההכנסות שלהם. האם הדין הזה חל גם במקרים הפוכים?

תשובה:

עקרונית כן. הרעיון שלפיו התפתחותו המקצועית של בן-זוג בשנות הנישואים היא "נכס" שלצד השני חלק בו אמור לחול גם כשהאשה היא שהתפתחה מקצועית יותר מבעלה, וכתוצאה מכך מרוויחה יותר ממנו. אבל לא ברור מה ייפסק במקרה שלך אם תגיעו להתדיינות משפטית. הלכת המוניטין האישיים מתבססת על כך שהבעלים מתקדמים יותר בעבודתם משום שהם פנויים יותר מנשותיהם. האשה משקיעה בדרך כלל יותר מהבעל בגידול הילדים, וכך גם בניהול משק הבית. לכן, כשמגיעים לחלוקת הרכוש בעת גירושים, יש הצדקה לפצות את האשה בכך שהיא תהיה שותפה חלקית בהכנסות של בעלה גם לאחר הגירושים.

בתיק אחד כתב השופט יהודה גרניט מביהמ"ש למשפחה ברמת-גן, כי כושר ההשתכרות הגבוה יותר של הבעל "נרכש עקב המאמץ המשותף של שני בני הזוג, כאשר האשה תורמת למאמץ המשותף הזה בכך שהיא שיחררה את הבעל מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים ואיפשרה לו לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי. לחלוקת עבודה כזאת בין בני-הזוג יש השלכה על היות נכסי הקריירה נכס משותף. לאחר הפירוד והגירושים נוצר מצב לפיו לבעל הכנסות מעבודה הגבוהות בהרבה משל האשה".

לכן, אם אשה שמשתכרת יותר מבעלה תטען כי בנוסף לעבודתה מחוץ לבית היא גם גידלה את הילדים וכדומה, ואילו הבעל לא נטל חלק משמעותי בניהול הבית, ייתכן שבית המשפט לא יחיל את העיקרון הנ"ל באותה מידה שהיה עושה זאת אם האשה היתה תובעת את בעלה.

אנחנו מנהלים מו"מ לגירושים. אני דורשת לקבל מבעלי חצי מיליון שקל כחלקי במוניטין שלו כיזם בינלאומי המרוויח הרבה כסף. בשנות הנישואים שלנו הוא נסע לחו"ל פעמים רבות, השאיר אותי לבד לתקופות ממושכות, וכל נטל הטיפול בשני הילדים היה עלי.

בעלי אדם הגון ביסודו. הוא מוכן לשלם לי 5,000 שקל בחודש אחרי שנתגרש, אבל בשום פנים לא לתת לי את המגיע לי בפעם אחת. מה קובע החוק?

תשובה:

ביהמ"ש העליון חייב רואה חשבון לשלם לאשתו בשל כושר השתכרותו 250,000 שקל בשלושה תשלומים צמודים, שנפרשו למשך שלוש שנים. הנימוק היה שלא ראוי שבני-הזוג ימשיכו אחרי גירושיהם לשמור על קשר רכושי ביניהם בכך שהבעל ישלם לאשתו תשלומים חודשיים במשך שנים רבות.

ביהמ"ש הבהיר, עם זאת, שהכלל הזה לא תמיד מתאים. למשל, אם לצדדים ילדים קטנים שהבעל ממשיך לשלם להם מזונות, אזי ממילא ממשיך הקשר הכספי בין הצדדים, ולכן אפשר שאת התשלום לאשה בשל הכנסותיו הוא ישלם מידי חודש. בכך שינה ביהמ"ש העליון את החלטתו של ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב. וכך נימקה באותו עניין השופטת יהודית שטופמן:

"אני סבורה כי הטלת תשלומים עיתיים על הבעל הינה שיטה צודקת והוגנת, אשר מצד אחד מיישמת את זכותה של האשה לשיתוף בנכסי הקריירה, ומאידך בכך שהיא אינה חד-פעמית, אינה מעיקה על הבעל יתר על המידה".

אשתי דורשת ממני חלק מהכנסותי העתידיות לאחר הגירושים. אני יזם בתחום ההייטק, וברוך השם הכנסותיי גבוהות מאוד. אנחנו נשואים שמונה שנים, אבל התחלתי את הקריירה המקצועית שלי תשע שנים לפני שהתחתנתי איתה, לכן אני לא רואה כל הצדקה לשתף את אשתי ברווחיי במשך עשרות השנים שעוד נותרו לי, אני מקווה, לחיות. מה צפוי לי אם ננהל מערכה משפטית?

תשובה:

אני נזהר להתנבא מה יחליט בית המשפט, משום שתמיד צפויות הפתעות. אבל ברור שהידע המקצועי שלך שנצבר לפני הנישואים יילקח בחשבון באופן זה שלאשתך לא יגיע חלק בו. כך גם לוקחים שופטים בחשבון בתחום הזה כישרון טבעי של אדם, הצלחה מקצועית שאינה קשורה לתרומה של בן הזוג ועוד.

אבל, ההתפתחות שלך בענף ההייטק בשנות הנישואים תיחשב במידה חלקית לרכוש משותף. שופט ביהמ"ש העליון יוסף ריבלין כתב בפסק-דין אחד (4623/04): "אילו הוצגה לצדדים, בזמן הרלוונטי, השאלה מי אמור ליהנות מהצלחתו המקצועית של האחד, כי אז היו עונים: כמובן ששנינו - התקדמותו המקצועית נועדה לפרנסת המשפחה כולה. אין זה סביר לומר שבן-זוג אחד הסכים לוותר מעצמו ולסייע בפיתוח כושר ההשתכרות של בן-הזוג האחר, מבלי שהובטח לו ליהנות מכך במקרה של גירושים".

סביר מאוד אם כן שביהמ"ש יחייב אותך לשלם לאשתך אחרי הגירושים סכום חודשי או סכום חד-פעמי. גובה הסכום תלוי בתפיסתו של השופט. בינתיים יש מעט פסיקה מועטה בנושא הזה, שטרם גובש כראוי בבתי המשפט.

אנחנו מדברים על פרידה, שבעקבותיה או שננסה לשקם את היחסים או שנתגרש. שנינו עצמאיים. בעלי מרוויח בערך 2,000 שקל בחודש יותר ממני. האם אני זכאית לקבל ממנו במקרה שנתגרש תשלומים חודשיים בגלל שהכנסותיו גבוהות משלי?

תשובה:

ההצדקה לחיוב בעל בתשלום כספי לאשתו לאחר הגירושים בשל התקדמותו המקצועית והמוניטין האישיים שצבר נעוצה בעיקר בכך, שפער ההכנסות בין בני הזוג גדול. ההנחה היא שהאשה משתכרת פחות משום שהיא לא יכולה היתה לקדם כמו הבעל את הקריירה שלה, ולכן על הבעל לפצות אותה בכך שחלק מהכנסותיו יוזרם אליה. כשאחד הצדדים ויתר ויתור משמעותי על התפתחותו המקצועית כדי לאפשר לבן-זוגו לזנק קדימה - הוא לא צריך להינזק מכך.

"אין דומה המקרה של בני-זוג שפיתחו לעצמם קריירה במקביל", קבע ביהמ"ש העליון, "למקרה של בן-זוג שוויתר על התפתחותו המקצועית על מנת לאפשר לשותפו לחיים לקדם את כושר השתכרותו לרווחת המשפחה".

לכן, בנסיבות אלה, לא נראה כי בית משפט יחייב את בעלך לשלם לך תשלום חודשי לאחר הגירושים בגלל הכנסתו הגדולה משלך.

• עו"ד בני דון-יחייא מתמחה בדיני משפחה, ירושות ועזבונות. האתר שלו