בדרך הרכסים בפארק מנחם ועליזה בגין
גבעות רמות מעוטרות בעצי חורש ים תיכוני ובעצי אורן מתרוממות מעל ערוצי נחלים המבתרים בפיתוליהם את הנוף הפראי של פארק בגין שבהרי יהודה. זוהי התפאורה הפסטורלית של מסלול הטיול המשפחתי של השבוע, ויש גם הצעה למדוושים
בתוך הטופוגרפיה הדרמטית של פארק לזכרם של עליזה ומנחם בגין, שזורים 3,000 שנה של התיישבות אינטנסיבית: מעיינות קסומים זורמים לבריכות אגירה קדומות, בוסתני פרי וחורשות ירוקות המובילות לשבילים נסתרים. לרגל יום השנה הארבעה עשר לפטירתו של מנחם בגין אנו מזמינים אתכם לטייל בשבילי הפארק.
פארק בגין הינו אבן דרך נוספת בהגשמת מדיניותה של קק"ל להנציח את זכרם של ראשי ממשלות ישראל בפארקים לאומיים. פיתוחו של הפארק נעשה בדגש אקולוגי ונעשה בו מאמץ לשמירה על האיזון העדין שבין השטח הבנוי והירוק, שגורמים מפתחים מאיימים לנגוס ממנו. לא נותר בארץ רצף מיוער מסיבי שכזה המגיע עד למבואות פרוזדור ירושלים.
תעודת זהות
אזור גיאוגרפי: הרי יהודה - במבואות הדרומיים מערביים של ירושלים, באזור מבוא בית"ר.מתאים לטיולים: לכל המשפחה - נסיעה בכל סוגי הרכב משולבת בירידה לטיולים קצרים ברגל. בעונת החורף יש להימנע מלנסוע ברכב מיד לאחר רדת הגשמים, הדרך עשויה להיות
עונה מומלצת: כל השנה - בחורף ובאביב שפע של פריחות בעיקר בגדת נחל יואל של עצי אגס וחבושים. בחודשי הקיץ שפע של שיחי פטל קדוש בנחל יואל.
אורך המסלול: כ-12 ק"מ של דרכי יער - כניסה משער בר גיורא, נסיעה לשמורת הר גיורא, עין יואל, עין קובי ויציאה משער מבוא בית"ר. מסלול ההליכה בעין יואל (מסומן בכחול) - כ-1.4 ק"מ הלוך וחזור, כ-45 דקות של הליכה נינוחה. מסלול הליכה סביב עין קובי - 1 ק"מ, 30 דקות לכל כיוון. כדאי להשאיר רכב אחד לאיסוף מאחר ויש עלייה תלולה למדי. משך הסיור הוא בין 2-3 שעות, בהתאם לעניין.
לרוכבי אופניים: מסלול באורך 18 ק"מ בדרגת קושי בינונית. עין יואל - השביל דורש מעט יותר ניסיון וידע טכני והוא כולל גם קטע קצר עם עלייה תלולה. ניתן לשלב מסלולים ארוכים יותר הכוללים ירידה לערוץ נחל רפאים.
מפת טיולים וסימון שבילים: מס' 9 "מבואות ירושלים" (מפה של הפארק מחולקת בתיבה בסמוך לשלט הכניסה בשער בר גיורא ובשער מבוא בית"ר).
טלפונים: "בר בהר" - טל': 02-5333889, המוקד פתוח בכל ימות השבוע בין השעות 9-17. משרדי קק"ל בגבעת ישעיהו לתיאום לינת לילה בחניון בר גיורא: 02-9969222.
אתרים נוספים בסביבה: נחל קטלב, עין גיורא, הר הטייסים, פארק עצמאות ארה"ב, יד קנדי, רכס עמינדב, הר איתן ויער סטף.
טופוגרפיה דרמטית בפארק בגין (צילום: חוה בראון)
יוצאים לדרך
אנו נתחיל את מסלול הטיול בשער בר גיורא. נצטייד במפת הפארק בתיבה המונחת על שלט הכניסה וניכנס אל מעבה היער. בשולי החניון שנמצא בכניסה ממוקמים שלטי הסבר המספרים את קורות המקום במלחמת העצמאות.
מכאן נמשיך בנסיעה בדרך עפר מתפתלת, החוצה גם את קצהו העליון של נחל קטלב (מסומנת בשחור בסימון קק"ל) עד שנגיע לצומת T. בין עצי האורן ממזרח לנו (מימין), על הדרך, חורבת צום. זוהי עיירה שנזכרה בספרות חז"ל, כאחת מהעיירות שנחרבו בימי בר כוכבא. החורבות הנחבאות היום בין החורשות הינן חורבות הכפר הערבי א-צום.
כאן עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האחת: להמשיך בנתיב הנסיעה בשביל העפר המסומן בשחור (ימינה-מזרחה), ניתן להמשיך בנסיעה בדרך המסומנת באדום ברכבי 4X4 בלבד; והשנייה: להחנות את הרכב ולצאת לטיול רגלי בשמורת הטבע הר גיורא מרחק הליכה של 2 ק"מ (הלוך חזור).
לבוחרים בהליכה: פסגת ההר מכוסה בחורש ים תיכוני סבוך, שבו בולט מספרם הרב של עצי הקטלב. בלב החורש נמצא קברו של שיח' מרזוק במבנה קטן בעל כיפה. השיח' היה עוזרו הנאמן ותלמידו של שיח' באדר, שאת קברו אפשר לראות במדרונו של נחל שורק, מעל תחנת הרכבת בר גיורא. מפסגת ההר יש תצפית היקפית אל הרי ירושלים, אל עמקי הנחלים שורק ורפאים, ואל רכס הרי חברון. בשעות הבוקר המוקדמות ולעת שקיעה ניתן לחזות בשפע בעלי החיים הפוקדים את הפארק: שועלים, תנים, צבאים, דורבנים, ציפורי שיר ועופות דורסים.
נשוב לרכב וניסע מזרחה בדרך העפר המסומנת בשחור עד לעין יואל. מצפון לנו נשקפים חלונות נוף לרכס עמינדב וליער סטף בהר איתן. מומלץ להחנות את הרכב בצומת המפגש בין הדרך המסומנת בשחור לדרך המסומנת בכחול מקווקו, ולרדת להליכה קצרה ברגל של 1.4 ק"מ (הלוך וחזור). אפשרות אחרת היא להקפיץ רכב אחד בשביל המסומן בשחור ולאסוף את ההולכים עם צאתם מהוואדי. ההליכה לקראת המפגש עם המעיין ביינות שיחי פטל קדוש הנותן פריו בקיץ, בדרך נפגוש גם במערות קבורה חצובות בסלע.
המעיין נקרא עין אבו עמאר, על שם הכפר ראס אבו עמאר, ששרידי מבנה בית הספר שלו נותרו בשטח. והשם עין יואל ניתן לו בעקבות נפילתו של החייל יואל בן יהודה פוטופוביץ בעת מילוי תפקידו, בקיץ 1950. עין יואל הוא כאמור מעיין ניקבה ובריכה העשויה בטון הנובע במדרון הדרומי של הר רפאים. בעבר שימש המעיין את תושבי מבוא בית"ר, אך כיום המים זורמים לנחל יואל הסמוך, כשהם מרווים צמחי מקומות לחים כמו פטל קדוש. בסביבות המעיין יש טרסות יפהפיות עם עצי בוסתן רבים של עצי אגס, חבושים ושקד.
_wa.jpg)
עין יואל (צילום: שמעון סיימון תמיר)
נשוב אל הרכב ונמשיך בנסיעה של 3.3 ק"מ נוספים אל חורבת עין קובי ואל המעיין. המקום מזוהה עם שם היישוב המקראי "כבון", אשר בנחלת יהודה (יהושע, ט"ו, 39). השם "כבו" נזכר גם במסע סנחריב מלך אשור מלכיש לירושלים ובתקופת המשנה נקרא היישוב קובי (סנהדרין צ"א, ה').
זהו מעיין ניקבה מהיפים בהרי ירושלים, הנובע בתת הקרקע ומימיו זורמים בנקבה שאורכה כ-12 מטרים אל בריכת איגום תת קרקעית גדולה. הקרקעית מלאה במים. מפתח ריבועי בתקרה פורצות קרני אור ומהבריכה ממשיכים המים לזרום בנקבה שאורכה 17 מטרים אל
מאגר חיצוני וממנו עוברים אל בריכה בנויה ואל מערכת תעלות להשקיית שלחין. בשנים האחרונות יש ירידה בשפיעת המים בעין קובי כמו במעיינות נוספים אחרים שבאזור.
בסמוך לבריכת האיגום ניצב מבנה מרשים, שככל הנראה מהתקופה הרומית או הביזנטית, שברבות השנים הפך לבית תפילה מוסלמי, כפי שמעיד המחראב (גומחת התפילה) שבתוכו.
ליד המעיין נמצאים שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית.שעברה בשנים האחרונות חפירת הצלה ונתגלה בה פרסקו מרשים ביופיו. בתום העבודות האתר כוסה בעפר. קק"ל עוסקת בימים אלה בשיקום מערכת המים ובנטיעות עצי בוסתן מסביב למקום.
מצפון למעיין, בין עצי היער, למרגלות נחל קובי נמצאת החורבה ובה שרידי מבנים קדומים, מערות קבורה ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע. אלה גם שרידי חורבות הכפר הערבי אל קאבו, שננטש במלחמת העצמאות. במקום חניון לפיקניק ובו שולחנות. זכרו - אין להשאיר את הזבל במקום. יש לקחת אותו עמכם!
אם לפתע תשמעו גלי הד של צעקות לא ברורות אל תיבהלו, אלא חסידי ברסל"ב, מתושבי בית"ר עילית הסמוכה, הנוהגים לפקוד את הפארק, להתבודד, לזעוק ולהתחבר עם אלוהים.
חובבי הליכה מוזמנים לפסוע בשביל המוביל צפונה במורד נחל קובי לפי הסימון האדום. המרחק, עד להצטלבות עם דרך העפר לרכב שיורדת לנחל רפאים, הוא כ- 1 ק"מ. כדאי להשאיר רכב אחד לאיסוף מאחר ויש עלייה תלולה למדי.
עין קובי (צילום: חוה בראון)
כאן עומדות בפנינו שתי אפשרויות: להמשיך לנסוע צפונה בדרך עפר (מסומן בירוק), לחצות את נחל רפאים, לכיוון יער עמינדב ויד קנדי, ולנסוע כ-10 ק"מ; או להמשיך בנסיעה של כ-1.5 ק"מ נוספים, אל היציאה מהפארק בכביש 375 ממנו באנו.
אנו נבחר בדרך זו ונחלוף על פני חניון קפלן עד שנגיע אל מצפור נוף על שם מנחם ועליזה בגין ז"ל (סככת ברזל צבועה בכחול). נרד ברגל במדרגות המובילות אל מרפסת התצפית שבמרכזה עץ אלון מצל. נעבור בין שתי שורות של אבנים עליהן חקוקים קטעים מנאומיו של מנחם בגין. מסביב לאתר מפוזרים שולחנות לפיקניק.
אחרי מאבק ציבורי ומשפטי ממושך של הגופים הירוקים ובראשם קק"ל והחברה להגנת הטבע, עצר בית המשפט תכנית לבניית עיר על אדמות פארק בגין, תכנית שלא עברה אישור של שום ועדת תכנון חוקית. במקביל מתוכנן לעבור במנהרה ארוכה, תחת הפארק, כביש ארצי מס' 39 שיגיע מכוון דרום הארץ ויעלה בעמק האלה לכוון צור הדסה בתוואי עילי, ומשם, לאחר מאבק לא מבוטל, במנהרה לכוון נחל רפאים וירושלים.
תם ונשלם - נצא מהפארק דרך שער מבוא בית"ר, אל כביש מס' 375.
כיצד מגיעים?
לפארק שלושה שערי כניסה: שער בר גיורא - נמצא כקילומטר ממזרח לכניסה ליישוב בר גיורא (על כביש 386 ליד סימן ק"מ 15), ליד תחנת כיבוי אש; שער מבוא בית"ר - נמצא כ-700 מטרים ממזרח לכניסה ליישוב מבוא בית"ר (כביש 375, ליד סימן ק"מ 8); שער מפגש הנחלים - במקום מפגש נחל רפאים עם נחל שורק (על כביש 386, ליד סימן ק"מ 7). הדרך מיועדת לרכבי 4X4 ולאופניים בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
