קשה להאמין למי שחכם על חלשות
במדינת ישראל אין סיכוי למס הכנסה שלילי, ואף כל פי כן, בנימוק זה תקבל רשות המסים מהביטוח הלאומי את כל הפרטים של המועסקים במשקי הבית. האוצר מתכנן להילחם במרבצי הכסף השחור דווקא בחיפוש אחר הכסף הקטן יחסית של עוזרות הבית? חוכמה קטנה מאוד; ומי אמר שמעסיקי העוזרות ימהרו לדווח כעת לביטוח הלאומי?
העובדות כמובן שונות לחלוטין. לצורך ביצוע החזרי מס לבעלי שכר נמוך, יש צורך בחובת דיווח של כלל העובדים במשק. חובה כזאת לא קיימת בחוק כיום. הנושא עלה במשרד האוצר בעבר, ואולם בשקלול העלות מול התועלת ויתרו על הרעיון.
מדובר בהערכות מורכבת ויקרה. יהיה צורך בגיוס אלפי עובדים שיטפלו ביותר מ-2.5 מיליון תיקים כל שנה. דווקא מנקודת הראות המוצהרת של האוצר, הרי שמערך עובדים כזה יגדיל את שיעור ההשתתפות בעבודה, וייצור מקומות עבודה איכותיים לבוגרי האוניברסיטאות שלא מוצאים עבודה ראויה.
אבל לאוצר חשבון אחר. הוא לא באמת מעוניין ליצור מקומות עבודה חדשים. הוא לא באמת מתכוון לחייב בדיווח את כל העובדים, ולכן הוא לא באמת מתכוון להנהיג מס הכנסה שלילי. באוצר גם יודעים כי אם וכאשר כל העובדים יחויבו לדווח, אלפי שכירים שלהם מגיע החזר מס יזכו לקבל סכומים ניכרים. כיום רבים לא מודעים לזכותם, או מתעצלים להגיש דו"ח שנתי פשוט. בכך הם חוסכים לאוצר מאות מיליוני שקלים בשנה.
אסור לטעות בכוונת האוצר
אז מה באמת רוצה משרד האוצר? הוא מתכנן להילחם במרבצי הכסף השחור שבמדינת ישראל, דווקא בחיפוש אחר הכסף הקטן יחסית של עוזרות הבית. אומדני הכלכלה השחורה במדינת ישראל מגיעים לשיעור שבין 30% ל-50% מהיקף נתוני הכלכלה הרשמיים. למשל, מעולם לא התעניין האוצר בשוק פורח ומשגשג של העובדים הזרים. פרשת השר לשעבר שלמה בניזרי (ש"ס) מוכיחה כי האוצר גם ידע למה. היקף הכספים ששוק זה מגלגל מגיע למיליארדי שקלים מדי שנה, שעליהם לא משולם שום מס.
ואולם במקרה זה המרוויחים הגדולים הם לא בעלי הכנסה של עד 4,000 שקל בחודש. בחלוקת השלל משתתפים גם בכירים ביותר במערכות השלטון ואכיפת החוק במדינת ישראל. לכן הרשויות בישראל מסתפקות בכל היותר בגירוש העובדים הזרים. גיבורים על חלשים כבר אמרנו?
אסור לטעות בכוונות האוצר. הוא מומחה בקיצוץ מהשכבות החלשות ביותר במשק. כל אמצעי מקדש את המטרה. ואם רוצים לקצץ בקצבאות הבטחת הכנסה, אפשר לשאת את שם מס ההכנסה השלילי לשווא, ואף להטעות את הציבור.
במשרד האוצר חורקים שיניים נוכח שארית תקציב הבטחת ההכנסה. ב-2002, לפני גזרות נתניהו, שולמו 3.7 מיליארד שקל לקצבאות הבטחת הכנסה. בשנת 2007 שולם מחצית הסכום. יש לציין, כי בניגוד לקצבאות זיקנה או ילדים, שהינן ממקורות המוסד לביטוח לאומי, לאחר גבייה מהעובדים, הרי שקצבת הבטחת ההכנסה היא במימון מלא של האוצר.
האוצר ממש לא אוהב לממן את האוכלוסייה החלשה. רשת ביטחון סוציאלי היא לא חלק מכלכלת השוק שבה מאמין משרד האוצר. לכן איסוף נתונים לגבי עוזרות הבית, ישרת בראש ובראשונה מטרה קדושה בעיני האוצר, שהיא ביטול קצבת הבטחת הכנסה לחלק מאלה שעדיין מקבלים אותה.
מוזר בעיני שמשרד האוצר, אשר השתלט על המוסד לביטוח לאומי בדצמבר 2002 ומינה חשב מלווה מטעמו לגוף שאמור להיות עצמאי כלכלית ומקצועית, זקוק באמת לקבצים כלשהם מהמוסד שיתרות כספיו- כספינו, נהפכו להיות תקציב ב' של משרד האוצר. סביר יותר, שהאוצר מתכוון להשתלט כליל על המוסד לביטוח לאומי, שאמור להוות רשת ביטחון סוציאלי במדינה שהפריטה עצמה לדעת.
גם למעסיקי עוזרות הבית אין שום סיבה להאמין לסיפורי האוצר. הם חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בעבור עוזרות הבית, ובאחרונה גם לנכות מס. עכשיו מתכוונים להפוך אותם שותפים של משרדי מס הכנסה. לא בטוח שהם יאהבו זאת.
התוצאה עשויה להיות הפוכה. פחות שיתוף פעולה מצד המעסיקים, והקטנת מספר העובדים במשק הבית, ומכאן עלייה במחירים. בהתאם לכוחות השוק, העובדים יחפשו אפיקי תעסוקה אחרים, לאו דווקא כאלה בהם כל ההכנסות וכל הרווחים מדווחים כחוק.
ד"ר לינדה עפרוני, משפטנית וכלכלנית, מומחית ליחסי עבודה ושכר
לפנייה לכתב/ת 
