תוכנית מופז לכיבוש השלטון

שאול מופז לא מוותר: גם היום, שבוע לפני החקירה הנגדית של מוריס טלנסקי בפרשת "מעטפות הכסף", וכשברור שהפריימריז לראשות קדימה יתקיימו בחודש ספטמבר, מופז שומר על כבודו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט. גם מי שממש ינסה, יתקשה להוציא מהמועמד לראשות הממשלה מילה רעה על האיש שהוא רוצה לרשת. הוא לא יכנס מסיבות עיתונאים כדי לנגח את אולמרט. הוא הרי לא טירון.

אין בכך להעיד שמופז נח על זרי הדפנה בקרב מול שרת החוץ, ציפי לבני. בשקט בשקט, שר התחבורה עובד קשה כדי להבטיח שביום הפריימריז, ההתארגנות של תומכיו בשטח תביא לו את הניצחון המיוחל. יותר מאי פעם, היום הוא גם מרגיש בשל. מופז רוצה שנאמין שהוא לא ממהר לשום מקום, שלא אצה לו הדרך, שהוא מבין שתהליכים פוליטיים לוקחים זמן. בניגוד ללבני, הוא משדר כי ראשות הממשלה היא לא אובססיה עבורו.

גם אם אנצח בפריימריז לראשות קדימה, אמר השבוע, לא אבעט את אולמרט החוצה ממשרד ראש הממשלה. לא אזרוק אותו בכוח יום אחרי שייבחר, כמו שלבני מאיימת לעשות. מאחורי האמירה הזו עומדת תוכנית פוליטית שלמה - אסטרטגיה ליום שאחרי הניצחון בפריימריז. התוכנית הזו נחשפת כאן לראשונה, והיא כוללת את הצעדים שמתכנן מופז לעשות כדי להבטיח שאם וכאשר ינצח, הוא גם יצליח להרכיב ממשלה שתנהל את העניינים עד 2010.

התוכנית לא צמחה יש מאין. בימים האחרונים יש בקרב מקורבי אולמרט מי שמאמין שאחרי הפריימריז, אף אחד לא יצליח להרכיב ממשלה חדשה. חיים רמון, למשל, חושב שתקציב המדינה יטרפד את הכל: ש"ס רוצה קצבאות, בעבודה מתנגדים - ובאו לציון בחירות.

אלא שמופז מתכנן לעקוף את המכשול הזה. ראשית, הוא מתכנן לנהל את המשא ומתן להרכבת הממשלה החלופית בשעה שאולמרט ממשיך לכהן כראש ממשלה. המטרה של מופז היא לנהל את המו"מ בשקט, בלי שעון מתקתק ליד האוזן, ובלי לחץ של זמן. לא צריך זעזועים, הוא אומר בשיחות סגורות. אולמרט לא צריך להתפטר לפני שאצליח להגיע להבנות עם השותפות האחרות בקואליציה. ואת המשא ומתן לא צריך לנהל באיומים. לא צריך משברים. חושבים חיובי, ומורידים את הסכינים.

אם לבני רוצה שיהיה כאן ראש ממשלה חדש כבר באוקטובר, מופז מוכן להמתין עד נובמבר, או כמה שצריך. לא צריך ללכת לאולמרט על הראש. זה לא נכון מבחינה ממלכתית, סבור מופז. הוא מאמין שאחרי שיבחר, הוא יוכל לשכנע את אהוד ברק ואת אלי ישי להמתין עם הדרישות. בואו נרכיב קודם ממשלה, יאמר מופז, ואחר כך נדבר על הדרישות. יש לנו זמן עד ה-31 במרס להעביר את התקציב.

העבודה רוצים את המשפטים? שייתנו את החינוך

שר התחבורה משוכנע שברק וישי לא רוצים בחירות. גם הרב עובדיה יוסף לא רוצה בחירות. לכן, סבור מופז, ברק יסכים לדחות את גירושו של אולמרט מלשכת ראש הממשלה. שבוע לפה או שבוע לשם כבר לא ישנה הרבה. ובכל זאת, נשאל מופז בימים האחרונים, מה תעשה עם הדרישה של ש"ס להגדיל את הקצבאות ועם הדרישה של העבודה להחליף את דניאל פרידמן? שר התחבורה לא התבלבל. בעניין פרידמן אפשר להסתדר, אמר. בכל מקרה, יש לי הערכה אליו גם אם אני לא מסכים איתו. אבל, אם העבודה רוצים את תיק המשפטים, שייתנו את החינוך. אין בעיה.

גם בנוגע לדרישות ש"ס יש למופז פתרון שסותר דברים שפורסמו בעבר. שר התחבורה מתנגד להחזרת קצבאות הילדים, כפי שמבקשים בש"ס. הוא יודע שצעד כזה יזכה אותו בביקורת קטלנית מכל עבר. אולם, הוא אמר בשיחות סגורות, כשאתה בעמדת ראש הממשלה יש יותר מרחב תמרון. אפשר למצוא פיתרון, כמו הגדלת הגירעון מ-1.7 אחוז ל-2.4 אחוז.

התוכנית של מופז עוסקת גם בתחום המדיני, ובעיקר פזילה למרכז המפה הפוליטית. אחרי ביקורו ברמת בגולן הוא הביע רצון להקים בית באזור. הוא הבהיר לאנשיו כי ימשיך את המשא ומתן, הן עם הסורים והן עם הפלסטינים. הוא אמר: חד משמעית, אין לי כוונה להפסיק. מתנהל כאן תהליך, ויש משמעות לתהליכים. ומה עם הבית בגולן, נשאל מופז. התכוונתי לכך שבפנסיה אשמח לגור שם, השיב.

ברק יאכל את לבני בלי מלח

אז נכון שמופז מסרב לדבר על אהוד אולמרט, אבל בכל הנוגע ללבני, לדיכטר ולמאיר שטרית - יש לו דעות מוצקות. הוא משוכנע שדיכטר יחבור בסופו של דבר ללבני. את מסיבת העיתונאים האומללה של השר לביטחון פנים בשבוע שעבר הוא תולה בחוסר ניסיון ובקשיי הסתגלות לפוליטיקה. את חולשתו של שטרית הוא קושר לסכסוכים בין שר הפנים לראשי הרשויות של קדימה, שהם הכוחות הפוליטיים החזקים ביותר במפלגה.

מופז סבור כי גם אם לבני תבחר, היא לא תחזיק מעמד מול מפלגת העבודה ואהוד ברק, שינסו לדעתו להכשיל אותה בכל שעל ושעל. בתוך זמן קצר יהיו ציטוטים דרמטיים מפי גורמים ביטחוניים על חוסר ניסיונה, הסביר מופז למקורבים. לבני מאיימת עליהם, משום שבוחרי העבודה ותומכי לבני באים מאותו המקום. אני לא מאיים על העבודה - אני מושך קולות מהליכוד. לכן, הם מעדיפים אותי.

הרומן המתחדש של פינס וברק

כבר הרבה זמן שלא היתה לאופיר פינס סיבה להחמיא ליושב ראש מפלגתו, ברק. חודשים על גבי חודשים הוא חש שברק גורר את המפלגה למצולות. ביום ראשון, אחרי הניצחון הפוליטי של ברק בישיבת הממשלה על חיים רמון, הרגיש פינס שמשהו טוב קורה. הוא היה מרוצה מהקרב שניהל ברק.

אין להקל ראש בתחושותיו וברגשותיו של פינס, אחד הפוליטיקאים המוכשרים במערכת הפוליטית. הוא מסוגל לגרום הרבה נזק ליריביו, אך גם להביא הרבה תועלת. זה תלוי באיזה מצב רוח תופסים אותו. לאחרונה הוא במצב רוח חיובי, וסבור כי שיפור בהתנהגותו

של ברק. גם הדיבורים על ריצה בראש מפלגת הירוקים ירדו למינימום. פינס לא ילך לירוקים, אלא אם העבודה, קדימה, מרצ והירוקים יפעלו להקמת גוש חוסם בכנסת אחרי הבחירות הבאות.

"אם תהיה לעבודה מנהיגות שאפשר לסמוך עליה, מנהיגות עם דרך - נוכל לחזור לשלטון" אמר השבוע פינס לפעילים בדימונה. "אני מתחיל לראות תהליך חשוב של הטבעת חותם של העבודה על הנעשה במפלגה. עכשיו אנחנו נדרשים להוכיח עקביות".

מאוחר יותר, בדרך לתל אביב, הוא סיפר שברק החל לשתף אותו יותר בניהול המפלגה ולהתייעץ איתו לעיתים תכופות. "מוקדם עוד לקבוע שהכל טוב", ציין פינס, "אבל אני מרגיש שמתחיל תהליך טוב במפלגה. ימים יגידו".