על שין קוף ריש

"אושרית, את נראית קצת מבוהלת. זה רק טלוויזיה", אומר מר חדשות לשעבר, האיש שלא תקנו ממנו צב משומש, גדי סוקניק. הוא מדבר אל חברתו לחיים של המתמודד יוסי שיושבת, מתוחה ועצבנית, ליד אחותו של יוסי ואמא של יוסי.

לתוכנית שבה אושרית משתתפת כסוג של קהל תומך קוראים "הפוליגרף", ובפרומו נאמר שזו התוכנית הכי ערכית בטלויזיה וצריך להגיד את האמת ואפשר לזכות עד מליון שקל. מה רע? זהו פורמט מגויר של "The Moment Of Truth", מוצר מבית פוקס האמריקני. "זה רק טלוויזיה", אומר גדי סוקניק, ומשקר.

אני כאן בגלל אושרית. לא צפיתי בתוכנית עד הסוף כי פשוט לא יכולתי: גם בשבתי כבטטת כורסה פאסיבית לחלוטין, כמו שערוץ 2 אוהב את צופיו, עדיין קשה לי להשעות את שרידי החינוך הטוב שקיבלתי ואת רצוני להתנהל בעולם כאדם מוסרי.

כשאני רואה שעשועון שבו אנשים חושפים את קרוביהם לסודות מלוכלכים, מתוודים על חטאים ותמורת הוידוי לא נשלחים לכפר עוונות אלא מביאים ימבה כסף, אני חייבת לקום ולכבות. השתתפותי הפאסיבית במופע בו מושפלים בני אדם בפומבי הופכת אותי לחרא-בן-אדם. לא רוצה להיות כזאת.

כשזה נעשה עם קלוז אפים אכזריים, חושפי טעויות מייקאפ, על הפרצופים של יקירי המתמודדים, ששומעים לראשונה בפריים טיים על בגידות של המתמודד, על כך ששילם עבור סקס, על כך ששכב עם נערה שפעם היתה יחד עם הבת שלו בגן, על כך שהוא מפנטז לשכב עם יקירתו ואחותה התאומה - מישהו צריך לקום ולכבות את זה. אז כיביתי. איך אמר מייק דארנל, אביו הרוחני של השעשועון? "או שתאהבו את זה או שתחשבו שזה סופה של התרבות המערבית". ובכן, זה עדיין לא סופה. צפויות הפתעות טלוויזיוניות גרועות מזו. לא רוצה להישאר שם עד הסוף.

ולמה אמר כך האיש שהמציא את "המטבח", אמריקן איידול" ו"האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו'"? מפני שהוא באמת חכם יותר: הוא יודע שציוויליזציה אנושית וגם הומניסטית לא יכולה להתקיים בלי ערכים בסיסיים של כבוד לזולת, של אינטימיות, של יחסים נורמליים בין חטא לבין עונש. הוא יודע שאין תרבות בלי הפרדה בין הפרטי לבין הציבורי. והוא גם יודע שיש טלוויזיה, והיא יכולה למחוק את הערכים האלה בבת אחת, תמורת כסף.

כך ששמה העברי הנכון יותר של התוכנית הוא "האם אתה מוכן למכור את האמא שלך במיליון שקל?", רק שאצלנו, אמא יש רק אחת, לא מוכרים. נשים, לעומת זאת, נשים שעימן גברים חולקים את חייהם ומתכננים לבנות משפחות וכל זה, נשים זה... מה בדיוק? חפצים. כן, חפצים. ובהן מותר להתעלל בפומבי, וזה מה שנעשה ב"הפוליגרף" בחסותו של מר סוקניק, האיש שנשבעתי לעצמי כבר בדקות הראשונות שבכל פעם שפרצופו יופיע על המסך בעתיד, אני מכבה אותו.

ועכשיו לטכניקה: מתמודדים שאמורים לייצג את האיש הממוצע הולכים לבדיקת פוליגרף ונשאלים שאלות תמימות וגם מביכות נורא. הם לא יודעים אם המכשיר, (שאמינותו איננה כזו של "מכונת אמת" למרות כל מה שסוקניק ינסה למכור לכם) רשם ששיקרו או אמרו אמת או סתם נכנסו ללחץ והקפיצו את המחט.

מתוך השאלות הללו נבחרות בקפידה הכי מביכות, בסדר עולה של גועל: בתחילה שואלים את יוסי אם שיקר לחברים שלו לגבי כשלונותיו בטסט-נהיגה. הוא שיקר. בפוליגרף הוא הודה ששיקר. מול סוקניק הוא יושב בתוך מעגל כזה, שמוכר מ"מי רוצה להיות מליונר" ו"מקבילית המוחות", ואנשים עלומים (או אולי מכונת אפקטים) מוחאים לו כפיים כשאומר ששיקר ומתברר שאכן שיקר – על מה אתם מוחאים כפיים, יא בהמות? על השקר? על הוידוי? על האומץ להודות בשקר פשוט תמורת עשרת אלפים שקל ו"ראו אותי בטלויזיה"?

אחר כך מתברר ששיקר ללקוחות שלו כשהיה איש מכירות, והנה משנתו המוסרית של יוסי במערומיה: "איש מכירות שלא שיקר ללקוח הוא כמו פוליטיקאי לא מושחת. אין איש מכירות שלא שיקר ללקוח ואין פוליטיקאי לא מושחת, השקרים הם חלק מהעבודה". סוקניק מהנהן בהסכמה.

ואחר כך הוא מודה שהוא רוצה לשכב עם אחותה התאומה של אושרית. כל גבר רוצה, לא? ושהוא פלירטט עם אחרות בזמן שהם חיים יחד. כל גבר אוהב להחמיא, לא? אושרית, זה מוכר לך? שואל סוקניק. היא מהנהנת.

ונעבור לשוס: האם היית רוצה שאושרית תעבור השתלת סיליקון בחזה, שואל סוקניק. כן, אומר יוסי, בדיוק כמו שאמר לפוליגרף, וזו האמת. עכשיו בואו נתרגם את זה לעברית: באולפן יושבת אשה שנאמר לה על ידי בחיר ליבה, לנוכח פני האומה, שהוא היה רוצה שתעשה ניתוח בהרדמה כללית שסיכוניה מרובים, תצלק את גופה לנצח, תימנע מן היכולת להניק את ילדיהם המשותפים בעתיד אלא אם כן תעבור עוד פרוצדורה כירורגית פולשנית, תסתובב בעולם כשבחזה שלה תקועים בלונים מלאי ג'ל, כי ככה כל גבר רוצה, לא? ולאחותו סיוון שבקהל, זו שמרגע לרגע מודאגת קצת יותר, הוא אומר –"דרך אגב גם לך הייתי ממליץ".

ואני יושבת כבטטה, מסמיקה מבושה בשביל אושרית. בשביל כל מי שעוד תהיה שם, חשופה לעיני עם ישראל ואשתו על כורסאותיהם, ברגע שבו מתגלה לה מה באמת חושב עליה אהוב ליבה. וסוקניק, מה איתו? הוא מחייך בסיפוק. למה לא. הוא יודע כמה זה טוב לרייטינג, ולחוזה שיכפה על המפיקים בעונה הבאה.

יוסי יצא עם חמישים אלף שקל ועם החלטה שלא להמשיך לשאלות היותר מביכות

ועם הצהרה על אהבתו לאושרית. מאמי – הוא לא ראוי לך. והחזה שלך הכי יפה כמו שהוא, מפני שאת הכי יפה כשאת אוהבת את עצמך יותר מאשר את הבחור שלך, שרוצה שתחתכי לעצמך את הגוף ואחרי זה לזיין את אחותך. יחד איתך.

אני פה גם בגלל לינור, נדמה לי שכך קראו לה, ביתו של המתמודד משה מאחד מנישואיו, שמחייכת באומץ מגניב שכזה כשהיא אומרת שאבא שלה, היו לו יחסים עם מישהו בגיל שלה, אחת ששיחקה יחד איתה בארגז חול בגן הילדים. לינור – את מבינה מה את אומרת כאן? את מבינה שאת מכשירה כאן פנטזיות פדופיליות של אבא שלך? או שדי לך בכך שראו אותך ואותו בטלויזיה, והכל סבבה?

פריים טיים, תשע בערב, חופש גדול, כולם בטטות מיוזעות, כולל בני נוער. הרחקתם אותם מהמכשיר? זפזפתם? אמרתם להם – תראו, טלוויזיה זה שקר גדול. בפרסומות משקרים לכם כל הזמן. אבקת הכביסה הזאתי? היא לא באמת מורידה את כל הכתמים. היוגורט עם החיידקים שאמא קונה לכם? הם לא באמת נחוצים. בקולה יש חומרים ממריצים, אתם יודעים, וזה לא בדיוק משקה בריאות כמו שמראים לכם.

"התוכנית הכי ערכית בטלוויזיה" היא בדיוק אותו דבר. פעם, לפני כמה שנים, עוד לא היו משקרים לכם ככה בתוכניות שבין הפרסומות. עכשיו המצב השתנה. גמרנו, לא רואים יותר שקרים כאלה. בואו נעבור לנשיונל ג'אוגרפיק, שם לפחות חיות טורפות חיות אחרות כדי לאכול משהו ולשרוד.

ולסוקניק צריך לומר: יצאת שקרן. זה לא רק טלוויזיה. אלה חיים של בני אדם, למען השם. לא הכריחו אותך להנחות. כשקיבלת את הצ'ק, ידעת שאתה הולך להתעלל באושרית ובדומותיה תמורת הכסף שקיבלת. זה גרוע מסאדיזם, כי סאדיסט מתעלל נפשית אפשר לשלוח לכלא. אבל אחד שעושה את זה תמורת כסף – איך נקרא לו? יש לך משהו לומר להגנתך? הפוליגרף יאמין לך?