אם יש צדק – יוֹפַע מיד!
השבוע בפינתו של ד"ר יגאל פת-אל: כל מה שרציתם לדעת על כוכב הלכת "צדק". וכמו תמיד, מה ניתן לראות השבוע בשמיים
ב-17 ביולי הירח יחלוף מדרום לכוכב הלכת צדק. צדק הוא גרם השמים הזוהר ביותר בשעות הלילה, אחרי הירח, כמובן. הוא בולט באורו הצהוב, בשעות הערב המוקדמות מעל האופק הדרום מזרחי. מעט אחר חצות הוא מצוי מעל האופק הדרומי והוא שוקע סמוך לזריחת השמש.
ב-9 ביוני היה צדק בניגוד לשמש. כיוון שכדור הארץ מקיף את השמש בשנה אחת ואילו צדק מקיף אותה אחת ל-12 שנים לערך, כדור הארץ מצוי אחת לשנה לערך בין צדק לשמש. במצב זה צדק הוא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ וכיוון שהוא מול (מנגד) לשמש, תופעה זו קרויה "ניגוד". זו התקופה הטובה ביותר לצפות בכוכב לכת כלשהו כיוון שאז המרחק בינו לבין כדור הארץ הוא מינימלי, וכיוון שכשהכוכב מול השמש הוא זורח עם שקיעתה ושוקע עם זריחתה וכך אפשר לצפות בו במשך כל שעות הלילה.
צדק נראה היטב בטלסקופ קטן איכותי: גם תצפית בהגדלה קטנה (x20) תגלה שני פסים כהים על פניו, אלה חגורות העננים של צדק. הגדלות בשיעור גבוה יותר יגלו גם את הכתם הגדול והאדום של צדק וכן חגורות עננים נוספות. צדק הוא כוכב לכת ענק, הגדול ביותר במערכת השמש. הוא כה גדול עד שהוא יכול להכיל בנפחו יותר מ-1000 כדורי ארץ. בניגוד לכוכבי הלכת הקטנים – ארץ, מאדים, נוגה וכוכב חמה, צדק בנוי רובו ככולו מגז, כמו השמש. אולם, מסתו של צדק קטנה מכדי ליצור במרכזו את הלחץ הנדרש כדי להצית בקרבו ריאקציות תרמו-גרעיניות בדומה לשמש, וכך נותרה מערכת השמש שלנו עם שמש אחת בלבד.
חגורות העננים של צדק הן ססגוניות ומרהיבות; יש בהן סערות רבות שהגדולה בהן היא הכתם הגדול האדום שנצפה לראשונה בידי גלילאו לפני כ-400 שנה. זו סופה ציקלונית שקוטרה גדול פי 3 מקוטר כדור הארץ, המשתוללת ברציפות 400 שנה לפחות! צדק גם סובב סביב צירו במהירות רבה מאוד: הוא משלים הקפה סביב צירו אחת ל-10 שעות, 40% מהזמן הדרוש לכדור הארץ, הקטן בהרבה, להשלים הקפה סביב צירו הוא. מסיבה זו נמתחים העננים על פני צדק ונראים כפסים ואילו הכתם הגדול האדום אינו נראה כל הזמן אלא רק כשהוא פונה אלינו.
הצפייה בכתם הגדול האדום מאתגרת וכדי להצליח לעשות זאת רצוי מאוד להתחיל לצפות בצדק לפני תום הדמדומים. שמים חשוכים מדי מקשים לעתים על אבחנה בפרטים על פני כוכב לכת ובאופן פרדוקסלי, דווקא כוכבי הלכת נוחים מאוד לצפייה מאזור עירוני מואר! מידע על זמני הצפייה בכתם הגדול האדום אפשר למצוא באתר הבית של המחבר, תחת הקטגוריה: מערכת השמש – צדק.
תופעה נוספת הקשורה בצדק היא ארבעת הירחים הגדולים שלו שנתגלו לראשונה בידי גלילאו. גודלו של הקטן בהם – "איו" – כגודל הירח שלנו והגדול שבהם – "גאנימד" – גדול ככוכב חמה. את הירחים של צדק אפשר לראות גם במשקפת שדה. כיוון שצדק כה גדול בהשוואה לירחיו, כל הקפה שלהם סביבו מביאה אותם למצב שבו הם מצויים בדיוק בינו לבין השמש, אז יראה כתם קטן של צל עובר על פני צדק. כאשר הירחים עצמם מוסתרים מהשמש על ידיו, אז אנו נראה אותם נעלמים מהעין סמוך לצדק. תופעות אלה, הקרויות תופעות ירחי צדק, ניתנות לצפייה גם בטלסקופ קטן.
ישנן 4 תופעות של ירחי צדק (לתיאור גרפי של התופעות ולמועדי התופעות עצמן - לחצו כאן):
1. צל, שבו הירח עובר בין צדק לבין השמש. אז תראה נקודת צל עוברת על פני צדק.
2. מעבר, שבו הירח עצמו עובר על פני צדק (מצוי בינינו לבין צדק). קשה יותר להבחין בתופעה זו כיוון שגונם של הירחים דומה מאוד לגונו של צדק. בימים שלאחר הניגוד מקדים המעבר של הירח את הצל שהוא מטיל על צדק (בשל המצב – צדק, ארץ, שמש).
3. ליקוי – מצב בו הירח נכנס לצל שמטיל צדק. אז הירח נעלם מהעין. בימים שלאחר הניגוד לא תראה כניסת הירח לצל של צדק, אלא רק היציאה ממנה, אז יצוץ לפתע הירח מצדו המזרחי של צדק.
4. התכסות. הירח עובר מאחורי צדק (צדק מצוי בינינו לבין הירח). בימים לאחר הניגוד תראה הכניסה להתכסות ואילו היציאה מההתכסות תתרחש כאשר הירח עדיין לוקה.
יתר כוכבי הלכת
כוכב חמה, הקרוב ביותר לשמש, מתקרב אליה מאוד השבוע, מה שמקשה מאוד על הצפייה בו. נוגה, הבהיר בכוכבי הלכת, מצוי סמוך מאוד לאופק המערבי מיד לאחר השקיעה ונראה סמוך לשעה 8 בערב כמה מעלות מעל האופק המערבי. נדרש אופק צלול ונקי כדי להבחין בנוגה על רקע אור הדמדומים.
מאדים ממשיך לנוע מזרחה והוא מתרחק מכוכב הלכת שבתאי, לאחר המפגש שהיה ביניהם ב-10 בחודש. שבתאי עצמו יראה לנו את טבעותיו המרהיבות רק עוד כמה שבועות, עד שיתקרב לשמש ויבלע באור הדמדומים. מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
מחר: המטאור שנצפה בשמי ישראל - סיכום ביניים
ד"ר יגאל פת-אל , היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי , מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
לפנייה לכתב/ת 
