המדינה מפריטה את קרנות ההשתלמות שלה

הקריטריונים לזכייה במכרז היו ברורים: 60% מההחלטה על ההצעה הזוכה ייקבעו לפי הצעת דמי הניהול, ו-40% הנותרים לפי המחיר שיציעו המתמודדים. המכרז כולו נוהל באינטרנט, והמתמודדים העבירו את הצעותיהם אונליין לחדר שבו ישבו אנשי האוצר. לא פחות מ-180 הצעות שונות לקניית הקרן התקבלו ממיטב וממנורה מבטחים עד להכרעה הסופית, שנפלה רק בשעה 21:00 בערב. הזוכה היתה מנורה מבטחים, שהציעה 24.5 מיליון שקל עבור הקרן, עם הבטחה לדמי ניהול של 0.3% לשלוש שנים.

קרן המהנדסים היתה רק הסנונית הראשונה בשורה של קרנות שמתכנן משרד האוצר למכור בשנים הקרובות בהליך דומה. על המדף נמצאות לא פחות מעוד 11 קרנות סקטוריאליות, הממתינות לתורן להימכר. בין הקרנות הללו ניתן למצוא את קרן ההשתלמות לשופטים, קרן ההשתלמות לרוקחים, קרן השתלמות לביוכימאים ולמיקרוביולוגים וגם את זו של האקדמאים במדעי החברה והרוח, את זו של העובדים הסוציאליים ואת זו של המורים העל־יסודיים. בסך הכל מנהלות הקרנות סכום עתק של לא פחות מ-17.5 מיליארד שקל, שרק מחכים לבתי השקעות ולחברות ביטוח שיבואו וירכשו אותן.  

"רכשנו לקוחות"

הקרנות הסקטוריאליות שעל המדף הוקמו על ידי המדינה בשיתוף ארגון העובדים הרלבנטי, השייך להסתדרות הכללית, כשבמרבית המקרים חלוקת המניות היא 50% לכל צד. מבין ה-11, שלוש קרנות המורים הן מעורבות, כלומר מנוהלות בשיתוף המדינה, בניגוד לשאר הקרנות שמנוהלות על ידי ארגוני העובדים בלבד. מכירת הקרנות המעורבות תהיה מסובכת יותר, אך לא בלתי אפשרית. בכל הקרנות הללו מאוגדים עשרות אלפי עובדים בסקטורים השונים.

העובדים הללו אמורים להיות מקור המשיכה העיקרי מבחינתם של הרוכשים. מבחינת מנורה מבטחים, למשל, עם רכישת קרן המהנדסים היא קיבלה עוד 25 אלף לקוחות פוטנציאליים למוצרים אחרים של החברה - מקרנות פנסיה ועד ביטוח לרכב ולבית.

"מדובר בעסקה כלכלית טובה שתחזיר לנו את ההשקעה בזמן סביר", מסביר יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים והאיש שהיה אחראי לתהליך הרכישה מטעם החברה. "הרכישה נותנת לנו קהל לקוחות מובחר ונאמן", הוא אומר. "הקשר שלנו איתם הוא נכס. לא ראינו ברכישה השקעה לטווח הקצר אלא ל-15-10 שנה".

לא כל בתי ההשקעות וחברות הביטוח יסכימו עם בן אסייג. מרבית הגופים שהוזכרו כמתעניינים במכרז בחרו שלא לגשת אליו לבסוף, לאחר שהתברר כי לא מדובר במכירת כל המניות אלא ב-60% בלבד. מבחינת הקונה המשמעות היא שהוא אמנם מקבל שליטה על הקרן, אבל גם שותפה בדמות ההסתדרות, שעלולה לא פעם להערים קשיים ולבוא בדרישות למען העובדים שהוא מאגד.

לא סתם החליטו ברשות החברות הממשלתיות למכור את הקרנות שבבעלות המדינה. מבדיקה שנערכה על ידי גורמים ברשות עולה כי התשואות שהן השיגו עבור עמיתיהן בחמש השנים האחרונות נמוכות ב-0.5% מהתשואה הממוצעת שהשיג הענף, למרות דמי הניהול הנמוכים הנהוגים בהן. גורמים ברשות מסבירים שהתשואה הנמוכה הביאה בעצם לידי הפסד כולל של כ-500 מיליון שקל לעמיתים.

העמיתים החזקים נוטשים

עוד סיבה שזירזה את הליך מכירת הקרנות היא הניוד. מאז החלה רפורמת הניוד בנובמבר 2005 יכול כל עמית להעביר את כספו מקרן לקרן, ועמיתים רבים נטשו את הקרנות הסקטוריאליות. בבדיקה שנערכה ברשות החברות נמצא כי מאז התחיל הניוד נטשו 5%–15% מהעמיתים את הקרנות הסקטוריאליות.