צ'חנובר השווה בריחת המוחות לגרמניה ערב המלחמה

הרבה דברים נאמרו בישראל על תופעת בריחת המוחות, אך מזמן לא נאמרו דברים כה חריפים, כפי שאמר חתן פרס נובל, פרופ' אהרון צ'חנובר, שהשווה בין בריחת המוחות בארץ לבריחת מדענים יהודים מגרמניה בימי טרום השואה. הוא דיבר בצהריים (יום ב') במסיבת עיתונאים שהתכנסה בתל-אביב שנה אחרי הגשת דו"ח ועדת שוחט. הממשלה טרם מצאה זמן ומשאבים ליישם אותו.

"מערכת ההשכלה הגבוהה היא המערכת החשובה ביותר למדינה, שנים מכרסמים בה", אמר צ'חנובר, "הכי מדאיגה אותי היא אווירת העליהום, אווירת הנגד ברחוב, כל לחץ הכי קטן עושה נזק. אנשים לחוצים ונרדפים, בעיקר מדענים - בגרמניה היה מקרה איום וקיצוני שבו הופעל לחץ קיצוני שגרם לבריחת מדענים. בגרמניה יהודים ברחו עוד לפני השואה, ויש לזה גם מונח אקדמי - 'היטלר'ס גיפט'. למה שווה העבודה שלכם? אלה שיצאו לא יחזרו. הם מכרסמים עוד יסוד נוסף עליו קיימת מדינת ישראל".

בתום מסיבת העיתונאים הבהיר פרופ' צ'חנובר, כי לא הייתה לו כל כוונה להשוות בין גרמניה הנאצית למדינת ישראל הדמוקרטית: "נתתי דוגמה למקרה קיצוני, שבו הפעילו לחץ על מדענים וששם היו אנשים לחוצים ונרדפים".  

ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה הספידו את הדו"ח במסיבת העיתונאים. נשיא האקדמיה ישראלית למדעים, פרופ' מנחם יערי, אמר כי "זה יום הזכרון של דו"ח ועדת שוחט. מאז שגובש, מצב המערכת הורע וההתקפות עליה הלכו ונעשו שלוחות רסן".

לדברי יערי, מתחולל מחול השדים בהתייחסות להשכלה הגבוהה ולקבוצה של העוסקים בה. יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב, פרופ' שלמה גרוסמן: "אם לא תאמץ הממשלה את דו"ח שוחט, שנת הלימודים לא תיפתח באוקטובר ואנו לא נוכל להמשיך לנהל את מערכת ההשכלה הגבוהה"

פרופ' צ'חנובר (מימין) במסיבת העיתונאים (צילום: עופר עמרם)

שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, אמרה לאחר מסיבת העיתונאים: "שעון החול של מערכת ההשכלה הגבוהה נגמר. אני דורשת כי הצעת המחליטים שגיבשתי בתאום עם כלל הגורמים במערכת ההשכלה הגבוהה תעלה לדיון ביום ראשון הקרוב בישיבת הממשלה, כפי שהובטח אצל שר האוצר. קבלת הודעה על הקצאת משאבים משמעותית למערכת ההשכלה הגבוהה והכרחית לה כאוויר לנשימה".

במשרד האוצר הגיבו אף הם למסיבת העיתונאים: "ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה הציגו דרישה לתוספת מינימלית של 600 מיליון שקלים כתוספת תקציב בשנה הקרובה. הדרישה הוצגה כאולטימטום, תוך הבהרה כי אם לא יקבלו את התוספת המבוקשת, ינתקו מגע ויפרשו מהדיונים. במשרד האוצר נוהגים לקיים דיון ענייני ורציני, בדיוק כמו זה שלימדו אותנו באוניברסיטה. דיוני התקציב אינם מתקיימים תוך קביעת תכתיבים והצבת תנאים מוקדמים לחלוקת כספי ציבור, אלא תוך הסתכלות על כלל צרכי המשק".

שר האוצר, רוני בר-און, תקף בשבוע שעבר בחריפות את המועצה להשכלה גבוהה ואת ראשי האוניברסיטאות במהלך דיון

 בהצעת החוק לחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: "אל תתחבאו תחת החצאית של חופש אקדמי. נוסעים לחו"ל במספרים אסטרונומיים, ואומרים שזה בשם החופש האקדמי".  

בתחילת השבוע שעבר התקייימה פגישת משא ומתן בין האוצר לבין נציגי האוניברסיטאות, בהם יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' מנחם מגידור. בפגישה הציעו אנשי הסגל "פשרה" - שנת גישור תקציבית במקום תקציב עבור

 רפורמה של חמש שנים. שנה זו, הציעו, תהיה כחלק מעיקרי יישום כולל של ועדת שוחט, כשבסיס כל הסכם שיתקבל יהיה התוספת שקיבלו כבר השנה (תשס"ח), כולל כל התוספות התקציביות שקיבלו מהאוצר - תוספת של 470 מיליון שקל ש-100 מיליון מתוכם מיועדים לפיתוח תשתיות קיימות כספריות ומעבדות והשאר לגידול במספר הסטודנטים.

עוד דרשו כי ההסכם עם הסגל הזוטר והבכיר לא יהיה על גב המערכת ומתקציביה, אלא מתקציבי משרד האוצר. האוצר, שהתבקש להגיב להסכם תוך 24 שעות, לא מסר את תשובתו להצעה.

נציגי האוצר נפגשו בחודש שעבר עם ראשי המועצה להשכלה גבוהה והבהירו שללא העלאת שכר הלימוד, הם יסרבו ליישם את מסקנות ועדת שוחט. "ראשי ההשכלה הגבוהה חתומים עם משרד האוצר על דו"ח שוחט במלואו ואו שהוא יישום במלואו, או שלא ייושם כלל", אמר ל-ynet, גורם באוצר.

לפני כמה שבועות היה אמור הדו"ח להיות מובא לדיון בממשלה, לאחר שעבר שינויים קלים, וללא הסעיף המורה על העלאת שכר הלימוד. בין היתר קוצץ סעיף תוספת התקציב בכמה מיליוני שקלים.