נאמן למקור

ברחבת הסינמטק בירושלים מייקל וינטרבוטום נטמע בנוף האנושי בקלות. מכנסיים קצרים, חולצה חומה, כפכפים ועיניים מחייכות של מי שיודע שהוא לא ממש בעבודה. יש משהו בלתי אמצעי, נינוח, נעים, לא משחק, בבמאי הזה שנחשב לאחד הקולות המעניינים של הקולנוע הבריטי העכשווי.

בגיל 47 ועם רפרטואר לא מבוטל של יצירות קולנועיות בהן "וונדרלנד", "אנשי המסיבות", "ברוכים הבאים לסרייבו", "הדרך לגואנטנאמו" ו"בכוח הלב" שהוקרן בפסטיבל הקולנוע בירושלים, נראה שהוא לא נח לרגע. גם חיתוך הדיבור, כמו העשייה שלו, תזזיתי.

זה לא מפריע לו לכבוש את הקהל שהגיע למפגש שנערך איתו בסוף השבוע בירושלים. סביר להניח שגם את קהל הסינמטק של תל אביב, הוא יכבוש במפגש שייערך עמו מחר (15 ביולי).  

וינטרבוטום. בלתי אמצעי, נינוח, מקסים (צילום: מרב יודילוביץ')

וינטרבוטום הוא אורח הכבוד של פסטיבל הסרטים בירושלים שהעניק לו אות הוקרה על מפעל חיים. "במאי זריז וחסכן שאינו מגביל עצמו לז'אנר או אסתטיקה מסוימים, אינו מראה סימני מנוחה ומגדיל את נפח ופאר הפקותיו", נכתב בהחלטה להעניק לו את אות הכבוד.

נאמן למציאות

הסרט "בכוח הלב", המבוסס על סיפור חייו ומותו של עיתונאי ה"Wall Street Journal", דניאל פרל, שנחטף ונרצח באכזריות בפקיסטן, דרך עיניה של אשתו, מריאן, נכשל אמנם כשלון חרוץ בקופות הכרטיסים אבל הצליח לעורר עניין בין היתר בזכות המשחק המאופק של אנג'לינה ג'ולי והבימוי המאופק לא פחות של וינטרבוטום.

"יותר קל לשמור על פשטות ולהישאר נאמן לסיפור קיים, מאשר להמציא סיפור, זה בטוח", אמר וינטרבוטום לקהל בירושלים. באופן כללי הוא מעדיף פשטות בעשייה. זו למשל הסיבה שלמרות השם שבנה לעצמו מעדיף ווינטרבוטום שלא להיות חלק אינטגראלי מהאולפנים הגדולים.  

"דניאל פרל נרצח בכדי להפחיד את המערב"

"במקרה של הסרט על דניאל פרל היה לי ברור שאני רוצה לצלם את הסיפור באופן כרונולוגי בצורה שהכי קרובה למציאות החיים", הוא מספר על ההפקה שהצטלמה בבית בקראצ'י על פי סדר המאורעות האמיתי.

גם תקופת הזמן שבו שהו צוות ההפקה והשחקנים בפקיסטן היה זהה לחמשת השבועות בהן שהתה מריאן פרל בדירה בקראצ'י בחיפושים קדחתניים אחרי מידע על מיקומו של בעלה וזהותם של המחזיקים בו.

"קראתי את הספר של מריאן פרל ורציתי לתרגם אותו לשפת הקולנוע באופן הכי מדויק שאפשר, לנסות לספר את האמת של מה שהיה שם", הוא אומר, "בפקיסטן אתה מבין מהר מאד שהאמת היא עניין חמקמק. לכל אחד יש את האמת שלו, מה שדורש ממך בעצם לאסוף כמה שיותר זוויות שונות בשביל לנסות ולהרכיב מהן את המידע הכי מדויק שאתה יכול.

"קראצ'י היא עיר מלאת חיים, רעשנית, מלוכלכת, עסוקה, צפופה. ביקרתי בפקיסטן פעמיים קודם לכן, אבל זו הפעם הראשונה שבה היייתי באזור הזה ורציתי להעביר את התחושה הכיאוטית של מקום שכמה שלא תנסה להבין מי נגד מי בו, לא תצליח. הסרט מנסה לתפוס את המורכבות של הכאוס הזה שבו אין לך סיכוי למצוא תשובות, רק כיוונים למחשבה".

למרות שהבמאי הוא זה שמכתיב בדרך כלל את הקאסט, במקרה של הסרט על פרל, השאלה מי יגלם את דמותה של מריאן פרל לא נשאלה.

אנג'לינה ג'ולי כמריאן, רעייתו של דניאל פרל ב"בכוח הלב" 

"אנג'לינה ג'ולי הכירה את מריאן היטב, הן חברות, כך שהסיפור של מריאן הוא חלק ממנה. זה היה טבעי שהיא תרצה לספר את הסיפור והיא היתה נפלאה", אומר וינטרבוטום, "זה לא היה כמו לעבוד עם כוכבת. היא היתה איתנו על הסט לאורך כל היום. סצנות שלמות צולמו בטייק אחד. היא נתנה את כל מה שיש לה".

בניגוד למרבית הסרטים שביים את "בכוח הלב" הציעו לוינטרבוטום לביים זמן קצר לאחר צאתו לאור של ספר אוטוביוגרפי שכתבה מריאן פרל. "כשבראד פיט התקשר ושאל אם אני רוצה לעשות את זה, פשוט הייתי חייב לומר: כן", הוא אומר.

אז איך במאי שמביים סרט בשנה בוחר את הפרויקט הבא שלו? לוינטרבוטום אין תשובה חד משמעית. "לכל אחד מאתנו יש כל מיני תחומי עניין ולכן הסרטים שלי שונים מאד אחד מהשני. העבודה של לעשות סרט היא אותה עבודה, זה התכנים שמשתנים. לא הייתי רוצה לחזור שוב ושוב לאותו האזור", הוא אומר, "אני עושה מה שמעניין אותי, מה שמסקרן אותי או גורם לי לרצות להבין יותר".

בכוח הסקרנות

כך זה היה גם עם "הדרך לגואנטנאמו", סרט המבוסס על סיפור אמיתי של ארבעה בריטים ממוצא פקיסטני שנעצרו בשוגג בשנת 2001 על ידי כוחות הברית באפגניסטן והועברו למחנה מעצר בבסיס במפרץ גואנטנמו בקובה לאחר הודאה כוזבת שהוצאה מהם בעינויים על היותם טרוריסטיים.

"אני חושב שיש לא מעט נקודות חיבור בין הסרטים", אמר וינטרבוטום, "אני חושב שדניאל פרל נרצח בכדי להפחיד את המערב אחרי הפלישה לאפגניסטן ואני חושב שברמה מסוימת גם באנשים האלה, שנעצרו בגואנטנמו, השתמשו בכדי לזרוע פחד".

בחודש יוני האחרון נחת וינטרבוטום בהפתעה בישראל במסגרת תחקיר לסרט חדש שנוגע גם בתקופת המנדט הבריטי בפלסטינה.

חלק גדול של הפרויקט עתיד להצטלם בישראל במהלך 2009-2010.

"זה פרויקט בשלבי התגבשות", אמר וינטרבוטום והדגיש כי לעת עתה הוא משחק ברעיונות. "זה רעיון שאני מגלגל מזה זמן, לצלם סרט שמתרחש פה, בישראל, בתקופת המנדט. באנגליה יודעים מעט מדי על מה שקרה פה תחת הכיבוש הבריטי ואני חושב שלתקופה ההיא יש לא מעט השלכות על ההווה", הוא אומר

"הייתי רוצה להתמקד בארגונים היהודים בתקופת המנדט הבריטי", ממשיך הבמאי, "כלומר האצ"ל, ההגנה והארגון. אני משער שזה יהיה סרט שמבוסס על עבודה ארכיונית. למעשה עכשיו אנחנו בשלב החפירה בארכיונים. מעניין אותי גם האינטראקציה בין אינדיבידואלים באותה התקופה, מעניין אותי כל נושא הענישה הקולקטיבית. זה נושא שלא טופל ויש לו משמעות".