בעקבות הרועים בפארק נחל גרר
פארק נחל גרר הוא נקודת חן שטרם נתגלתה להמונים ובו שתי דרכים סלולות המאפשרות טיול גמיש לכל המשפחה. שעות הערב בפארק טומנות בחובן שקיעות מרהיבות וגם סיכוי טוב לראות בעלי חיים מפתיעים
פארק נחל גרר שבין אופקים לנתיבות, הוא נקודת חן שטרם נתגלתה להמונים, הגבול שבין אזורי עיבוד חקלאי ויישובי קבע לבין אזורי המרעה והנוודים. כמעט תמיד תוכלו למצוא במקום שולחנות פיקניק פנויים ולידם מתקני שעשועים לילדים.
הפארק ממוקם על אפיקו של נחל גרר, יובלו הראשי של נחל בשור, החורץ את מישורי הלס בנגב המערבי. על שפתו של הנחל רעו את עדריהם אברהם אבינו ובניו יצחק ויעקב. בגלל סמיכותו למושב שרשרת, זכה הפארק גם לכינוי - פארק שרשרת.
תעודת זהות
אזור גיאוגרפי: נגב מערבי - בין אופקים לנתיבות.
מתאים לטיולים: לכל המשפחה בכל עונות השנה.
אורך המסלול ומשך הסיור: הדרך המקיפה את הפארק כ-3 ק"מ, והטיול נמשך 2-3 שעות. הדרך מישורית ועבירה לכל סוגי כלי הרכב.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים מספר 13 - מישור חוף הנגב (הנגב המערבי).
חניוני נופש והתאמה למוגבלים בתנועה: חניון מרכזי על שפת הנחל, באזור נביעת המים, בו שולחנות פיקניק ומתקני משחק לילדים. חלק מהשולחנות מותאמים לנכים. השבילים ברובם מישוריים וניתנים למעבר עגלות נכים.
אתרים נוספים בסביבה: חוות נ.ע.מ.א לפעילות חקלאית וייצור גבינות, יער בארי, פארק אופקים, פארק הבאבא סאלי בנתיבות, ויער חצרים - דרך הפסלים.
הדרך מישורית ועבירה לכל סוגי כלי הרכב (צילום: אבי הירשפלד, קק"ל)
על היער
קרן קימת לישראל נטעה את היער בשנים 1956-8, והוא מתבסס על חורשות אקליפטוסים עם עצים גבוהים וזקופים. הפארק הוקם בשנות ה-80, אז ביצעה קק"ל במקום פעולות של שימור הקרקע, נטיעות וייעור.
באזור הנגב אין די גשמים כדי לקיים צמחייה המייצבת קרקע. הגשם שיורד, לעיתים בצורת שיטפון, סוחף עימו את הקרקע. כשיורד גשם, המים הניגרים יוצרים ערוצים קטנים באדמה, נוגסים בראשי הערוצים ו"לוקחים" איתם כמויות נכבדות של אדמה. כך נוצרים המוני ערוצים קטנים, שחודרים לתוך השדות החקלאיים וגורמים לנזקים עצומים. אנשי המקצוע קוראים לתופעה זו "נסיגת ראשי ערוצים".
קק"ל "נאבקה" בעבר, ו"נאבקת" גם היום בתופעה זו שניתן לראותה בנחל גרר. לשם כך, נבנו מדרגות מדופנות באבן, השומרות על ראשי הערוצים מפני סחיפה. הניקוז בשטחים מוסדר כך שמי הגשם זורמים אל תחתית הערוצים, מבלי לסחוף קרקע בדרך. באופן זה נמנע נזק, וניתן להמשיך לעבד את השדות.
בנחל גרר יש כמה נביעות של מים מליחים (עד 4,000 מ"ג כלור לליטר). המים משמשים להשקיית עדרי צאן ולהרוויית צימאונן של חיות הבר המתקיימות כאן: צבועים, תנים, קרקלים ודורבנים. תופעה מדהימה וייחודית לנחל היא היעלמותם של המים בחודש יוני. הקנה המצוי שצומח על גדות הנחל, גדל בתקופה זו ב-10 ס"מ ליום, משתמש למעשה בכל המים הנובעים מגדילתו. באוקטובר נפסקת צמיחתו והמים שבים לזרום בערוץ, ללא כל קשר לירידת גשמים.
יוצאים לדרך
קק"ל סללה שתי דרכי נוף בפארק: אחת, העוברת לאורך הנחל; והאחרת, חוצה את אפיק נחל גרר. נסיעה ברכב בשתי הדרכים אפשרית ונעימה, אבל כדאי גם ללכת ברגל מהפארק במעלה הנחל (מזרח) או במורדו (מערב). אורך המסלול תלוי בבחירתכם. מאחר ומטיילים בו הלוך וחזור כל אחד יכול לבחור מתי לעצור להליכה, להסתובב אחורה או לשוב למכונית החונה.
אם בחרתם לצאת מן הפארק מזרחה, במעלה הנחל, מובילה הדרך אל צמחייה סבוכה מעט, שנותנת תחושה של הרפתקה. לאחר פחות משני קילומטרים נכנסים לשטח שמורת נחל גרר עליון, שם האפיק מלא צמחי נחל, אשלים ושיחי מלוח, ואפשר כמובן להמשיך לטייל בתוכה. במקום עוברת דרך המתאימה לרכבי שטח, 4X4, ואפשר להיצמד אליה אם לא רוצים ללכת בסבך.
כדאי לבקר בתל הרור, השוכן בלב היער, ובו מבנה המציין את קברו של אבו הורירה, שנמנה עם מצביאי הנביא מוחמד והיה אחד ממקורביו. השם אבו הורירה ("אבי החתלתולה") קשור למסורת המספרת כי האיש נהג לשאת עימו חתולה. יש ארכיאולוגים המזהים את התל עם העיר המקראית גרר. מתוך הסיפור בספר בראשית על יצחק החופר בארות אנו למדים כי נחל גרר שימש כמקור מים. "ויחפרו עבדי יצחק באר בנחל וימצאו שם באר מים חיים, ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים" (בראשית כ"ז).
כל החבל כולו היה אזור של גידול תבואות והיווה את קו גבול בין הארץ הנושבת לבין המדבר. הממצאים מספרים סיפורן של תקופות מיושבות רבות במהלך ההיסטוריה של ארץ ישראל, שכן היו באזור מים, החל מתקופת האבן ועד היום.
אם תחליטו ללכת מהפארק מערבה, במורד הנחל, תגיעו אל שמורת נחל גרר תחתון אחרי כ-4 ק"מ. הרבה לפני השמורה, ולמעשה אחרי שיוצאים מהשטח המיוער של הפארק, עוברים בנוף הבתרונות היפיפיים. בשטח פזורים שיחי מלוח, אטד ואשלים.
כמעט תמיד תוכלו למצוא במקום שולחנות פיקניק פנויים
כדאי לדעת ששעות הערב באזור הפארק טומנות בחובן שקיעות מדהימות, כמו שרק בנגב יש, וסיכוי טוב לראות בעלי חיים: דורבנים, שועלים, מכרסמים קטנים, גיריות, סמורים, לעיתים נדירות יותר אפילו צבוע, וגם חתולי ביצה יש באזור בשפע. בסוף החורף חופרים שרקרקים צבעוניים, כחלים, שלדגים ודוכיפת, את קיניהם בקירות הלס, ולהקות גדולות של יונים מקננות בחגווי הסלע. גם ציר הנדידה לא רחוק מכאן, כך שיש סיכוי לראות להקות גדולות של דיות, עגורים ולעיתים שקנאים חולפות ממעל. באזור נראות חוגלות במספרים גדולים, כמו גם סיקסקים וכרוונים.
הצמחייה עשירה בעצי אקליפטוס, אשל, זית וחרוב. את כל העצים שתלה קק"ל בתוך שרוולי פוליגל, המעניקים הגנה בפני שיניהם של עדרי הכבשים והעזים הרועים במקום. השרוולים תורמים לזירוז הצמיחה לגובה מחמת השאיפה הטבעית של הצמח לאור. מרביתם של העצים ניטעו בשיטות "קציר נגר" (איסוף מי גשמים ושיטפונות על ידי סכרים, לימנים, תלמים, שיחים וטרסות).
בתום הטיול אפשר לערוך פיקניק בשולחנות המפוזרים לאורך הנחל ולהשתעשע במתקני המשחקים הפזורים לאורכו
כיצד מגיעים
נוסעים מנתיבות דרום-מזרחה לכיוון העיר באר שבע (כביש מס' 25). 6 ק"מ מדרום לצומת בית הגדי, מול מושב תדהר, פונים לדרך עפר ומגיעים אל הכניסה לפארק. מכיוון שהכביש הוא דו-מסלולי, הכניסה אפשרית רק לבאים מצפון, מכיוון נתיבות.
לבאים מצומת גילת: אפשר לפנות ימינה לעבר מושב תדהר, לבצע פניית פרסה בתחנת הדלק, לשוב לכביש הראשי, לפנות שמאלה, לכיוון באר שבע, ולאחר כ-150 מטר לפנות לדרך עפר. לחזור בדרך העפר (ימינה) לכניסה לפארק.
לפנייה לכתב/ת 
