הרפתקה קצת אחרת: טיול בלאוס
במשך שנים היתה לאוס מבודדת, וכך הצליחה המדינה לשמור על אורח החיים המסורתי שלה, גם בין ים התיירים הפוקדים את מזרח אסיה. עינב ברזני יוצא לטיול תרמילאים עם אבובים על המקונג, הרבה מקדשים בודהיסטים ואפילו בגט צרפתי חם
לאוס היא אחת משלוש קולוניות צרפתיות לשעבר השוכנות בדרום מזרח אסיה. היא גובלת בתאילנד, קמבודיה, וייטנאם, סין ומיאנמר (בורמה לשעבר). נהר המקונג חוצה אותה לכל אורכה ומהווה את הגבול בינה לבין תאילנד. שטחה כ-236 אלף קמ"ר וחיים בה 6.5 מיליון תושבים. שנות השבעים, השלטון הזר והמלחמות בשטחה של לאוס, הביאו לבידודה במשך שני עשורים.
בשנות התשעים, בניסיון לשפר את מצבה הכלכלי, החלה לאוס לעודד תיירות חוץ וכיום מבקרים במדינה למעלה ממיליון תיירים בשנה (כמחציתם תאילנדים). "בזכות" בידודה של לאוס מתאפשר לתיירים מערביים לגלות מדינה מיוחדת ששמרה על אורח חיים מסורתי, ששליש מתושביה הינם אנימיסטים (מאמינים בקיום נשמה בחי, בצומח ובדומם) ומאמינים ברוחות.
את הגבול בין תאילנד ללאוס חציתי עם אחותי יהל ובת זוגי הדר, דרך גשר הידידות המחבר בין נונג-קאי בתאילנד ללאוס. נסיעה באוטובוס מקומי ממעבר הגבול הובילה אותנו היישר לשוק הבוקר ההומה של עיר הבירה ויינטיאן (Vientiane), הנמצאת במרחק 24 ק"מ מהגשר. זו עיר שקטה וקטנה יחסית לבירות השכנות במזרח אסיה, הממוקמת על עיקול בנהר המקונג, וזהו גם מקום מושבה של ממשלת לאוס.
כחמישה ק"מ ממרכז העיר, מתנשאת הסטופה הגדולה והקדושה "פה תאט לואנג" לגובה של 45 מטר. הסטופה מייצגת את האמונה בבודהיזם וגם את ריבונותה של לאוס, ונחשבת למונומנט הדתי החשוב ביותר במדינה. היא בנויה בצורת לוטוס מוזהב, משלושה מפלסים, כשכל מפלס מייצג שלב בדרך להארה בודהיסטית, והנמוך ביותר מייצג את העולם החומרי.
המונומנט הדתי החשב בלאוס - פה תאט לואנג (צילומים: עינב ברזני)
סיור ערב בעיר מגלה מספר מקדשים מעניינים, שוק אוכל ומסעדות רבות על שפת הנהר. עובדת היותה של לאוס קולוניה צרפתית בעבר מורגשת בזכות הבאגטים החמים המוגשים בכל בוקר במסעדות העיר.
25 ק"מ מהעיר, בסמוך לגשר הידידות, נמצא "פארק בודהה" שנוסד ב-1958 ומכיל כיום יותר מ-200 פסלים בעלי מוטיבים הינדיים ובודהיסטים, העשויים בטון. בפארק ניתן לראות פסלים של וישנו, שיווה ובודהה. שני הפסלים המרשימים ביותר בפארק הם פסל ענקי של בודהה נשען ופסל בצורת דלעת אליו ניתן להיכנס ולטפס במדרגות ספירליות לשלושה מפלסים המייצגים גיהינום, ארץ וגן עדן. המטפסים לראש הפסל זוכים בתצפית פנורמית על הפארק כולו.
פסל עצום מימדים של בודהה נשען
אין רגע דל: אבובים, קיאקים וסווינג
ואנג ויאנג (Vang Vieng) היא עיירה קטנה המונה כ-20 אלף תושבים, ונראית ככפר שליו מוקף הרים ירוקים ורמים. פעם, בהיותה פסטורלית ושקטה, שימשה מקום מפלט לחובבי השקט, כיום איבדה מעט מהקסם והשלווה לטובת גלי תיירים המגיעים לשיט קיאקים, אבובים וטיולי יום במערות הרבות הסמוכות לעיר.
עם גלי התיירים, נוצרה תחרות בין סוכנויות הנסיעות, המסעדות, הגסט-האוסים ודוכני הרחוב שצצו בכל פינה. קשה למצוא בעיר תייר שפספס את האטרקציה המרכזית: שיט אבובים על נהר הנאם סונג. זו דרך מצוינת להעביר יום שלם וליהנות מהקסם של ואנג ויאנג המוקפת סלעי קראסט, לצפות בחיים לאורך הנהר וכמובן לעצור לשתיית שייק פירות או בירה קרה, באחד מעשרות הפאבים לאורך הנהר.
במרכז העיר נמצא "קרטל האבובים" - סניף מרכזי שבו מרוכזים כל העסקנים הקטנים של העיר שסיכמו ביניהם על מחירים קבועים להשכרת אבוב, הכולל הסעה למקום ממנו מתחילים את השיט על הנהר (5 דולר לאבוב). השיט מתבצע לאורך שלושה ק"מ ולאורכו מנסים עובדי הפאבים "לדוג" את התיירים המשייטים לאיטם על האבובים באמצעות חבלים שנזרקים לכל המעוניין. כל פאב מציע מגוון אטרקציות חינמיות כגון "סווינג" מעל הנהר, מגרשי כדור עף, פינות ישיבה ומוזיקה רעשנית.
אטרקציה מקומית: סווינג מעל הנהר
שישה ק"מ ממרכז העיר נמצאת מערת "טאם פו קאם", המוכרת גם כמערת בודהה. אל אזור המערה ניתן להגיע ברגל, באופניים או בטוק טוק עד לשביל בוצי ותלול העולה לגובה של כ-200 מטר המוביל לפתח המערה. במרכזה נמצא פסל בודהה שוכב ומוזהב ומומלץ לסייר בתוך המערה הארוכה והחשוכה בין הנטיפים (לא לשכוח לקחת פנס). בסמוך נמצאת בריכת טורקיז מרעננת ומלאה בדגיגים - סיום מצוין לטיול במערה הלחה.
מערה נוספת בשם "טאם סאנג" (מערת הפיל) נמצאת שמונה ק"מ צפונית לעיר. גשר עץ רעוע העובר מעל הנהר, מוביל למערה הקדושה לבודהיסטים, בה צורות נטיפים ופסל בודהה ענקי. אחת מצורות הנטיפים הדומה מאוד לאוזן של פיל נתנה למערה את שמה. בקרבת מערת הפיל ישנה מערה נוספת, דרכה עובר נהר, כאן אפשר להתנסות בשיט אבובים נהדר ומאתגר בתוך מערה חשוכה.
על נהר הנאם סונג ניתן לצאת לשיט מודרך בקיאקים זוגיים. זהו שיט איטי ומהנה על הנהר בין עשרות אבובים, לצד הרי ענק נישאים משני עברי הנהר ובקתות עץ מקומיות. דייגים מקומיים על גדות הנהר מנסים את מזלם עם רשתות דיג קטנות, ובסמוך לכפרים אפשר לראות תאואי-מים מתרחצים בנהר, ברווזים ותרנגולות.
מערת הפיל. חפשו את הנטיף שצורתו כצורת אוזן
לעת ערב, עם רדת השמש, מומלץ להסתובב לצד הנהר על גשרי העץ החוצים אותו ולצפות בתושבים המקומיים החוזרים לביתם בתום יום העבודה. עשרות דוכני אוכל פזורים בעיר ומוכרים פנקייקים מתוקים ומגוון מאכלי רחוב. לחובבי הסדרה "חברים" מובטח תענוג צרוף בכל ערב, שכן הסדרה משודרת ברצף ברוב המסעדות בעיר.
נזירים, מנזרים ומפלי טורקיז
לואנג פארבנג היא עיר קטנה בה חיים כ-22 אלף תושבים, הנמצאת 425 ק"מ מהבירה ויינטיאן ויושבת על מפגש הנהרות המקונג והקאן. העיר מפורסמת בשל מקדשיה הרבים - 32 מתוך ה-66 שהיו בה לפני הכיבוש הצרפתי, פעילים ומלאים בנזירים עד היום. בשנת 1995 צורפה העיר לרשימת נכסי המורשת העולמית של אונסק"ו. ניתן להסתובב ברגל בעיר השלווה, לשוחח עם הנזירים, להיכנס למקדשים ולטייל על שפת המקונג.
כשני שליש מתושבי לאוס מאמינים בבודהיזם. כל בודהיסט עובר שלב בחייו בו הוא הופך לנזיר, מגלח את מחלפות ראשו, עוטה על עצמו גלימת נזיר ומציית לחוקי הדת והמנזר. רוב המאמינים יהפכו לנזירים לאחר סיום לימודיהם בבית הספר, חלקם יישארו נזירים למשך שבוע בודד וחלקם לתקופת חיים.
בכל בוקר עם עלות השחר, יוצאת שיירה ארוכה של עשרות נזירים מכל מקדש בעיר. התהלוכה מתנקזת לרחובותיה הראשיים של העיר, וטור ארוך של מאות נזירים מלקטים מנחות מהתושבים המקומיים ומתיירים. זו מצווה לתרום לנזירים, ועשרות מקומיים כורעים ברך ומחלקים להם אורז דביק ופירות בכל בוקר. יש לשמור על כבוד הנזירים ולכבד את המסורת הבודהיסטית, להקפיד להיות נמוך מהנזירים, לעטות לבוש צנוע ולשמור על מרחק סביר כשמצלמים את האירוע.
מצווה לתת מנחה לנזירים
לעת ערב מתעורר שוק הלילה לחיים. עשרות דוכני אוכל ובהם ירקות, פירות ומאפים מציעים מרכולתם למאות התיירים שמגיעים לשוק, ובפינות השוק מוגש בופה צמחוני ובשרי היישר מהאש. במקום ניתן למצוא גם היצע עשיר של סחורה מקומית ומזכרות לתיירים.
כחצי שעה נסיעה מהעיר (29 ק"מ) לאורך דרך נטועת כפרים קטנים, קולחים מפלי הטורקיז הנפלאים "קואנג סי". במתחם המפלים ישנן מספר בריכות בהן ניתן לטבול, ואף אפשר לטפס במעלה ההר המוקף יער ירוק, לפסגת המפל העליון. זהו מקום נהדר לפיקניק בשעות הבוקר המוקדמות.
שיט של 25 ק"מ במעלה נהר המקונג מוביל למערות "פאק או" (משמעות השם: הפה של נהר או). בסוף העונה היבשה, יצאנו בסירה מקומית "ארוכת זנב" מהמזח במרכז העיר לשיט החושף
איים קטנים במרכז הנהר. בדרך פגשנו סירות מקומיות, דייגים, ילדים משתעשעים במים ואף תחנת דלק מאולתרת אחת באמצע הנהר, בה תדלקנו במהלך השיט.
במקום ישנן שתי מערות נטיפים במפלסים שונים: המערה העליונה "טאם טונג" והתחתונה "טאם טינג", הנראית משפת הנהר. המערות ידועות בשל מאות פסלוני בודהה בסגנון לאוס, הנמצאים בהן. רובם נתרמו על ידי מאמינים מקומיים במשך השנים. המערות אינן מוארות וכדאי להצטייד בפנס.
לאתר של עינב ברזני