כורתים ברית ייעוד
אם אנחנו מסוגלים לקשור את גורל ילדינו ולשולחם למלחמה יחד, הרי שהגיע הזמן לקשור גם את ייעודם בבניית חברה מתוקנת המבוססת על הערכים היהודים–הומנסטיים. אסף הירשפלד, שילדיו הדתיים לומדים בכיתה אחת עם חילוניים, מברך על הקמת זרם החינוך המשולב, וקורא לציונות הדתית להרים את הכפפה
מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי ילדים מגלים מודעות לזהות אתנית בסביבות גיל חמש, מבחינים בין דתיים לחילוניים החל מגיל ארבע ומשייכים את עצמם לאחת הקבוצות האלה כשהם בערך בני שש. תהליכים אלה מתרחשים הרבה לפני שהם מפתחים חשיבה מופשטת הנחוצה להבנת המושגים המורכבים המבדילים בין דתיות לבין חילוניות.
במחקרם של וייל ורואר–סטריאר, שבדק את השפעת בית הספר על הגדרת זהותם של הילדים באמצעות ציורים, נמצא כי ילדים בבתי ספר דתיים וחילוניים ציירו דמות של ילד דתי, ולצידו, מעברו השני של קו שחצה את הדף, ילד חילוני. לעומת זאת, אף אחד מילדי בית הספר "קשת" בירושלים, המשותף לדתיים וחילוניים , לא צייר קו המפריד בין הילדים משתי הקבוצות. יתרה מכך, שלא כמו בציורי בתי הספר האחרים - אצל תלמידי "קשת" יש מגע בין הילד הדתי לילד החילוני: נותנים יד, פונים זה כלפי זה, קרובים יותר.
הכנסת אישרה:
זרם חינוך חדש - הממלכתי המשלב
אמנון מרנדה
הזרם החדש, שיתווסף לזרם הממלכתי, הממלכתי-דתי ומערכות החינוך של ש"ס ואגודת ישראל, ישים דגש על תכנים יהודיים. על פי החוק, על מנת להפוך מוסד ממלכתי למוסד ממלכתי משלב יהיה צורך בהסכמת שני שליש מהוריי התלמידים בביה"ס. ח"כ מלכיאור: זו התשובה לפילוג והקיטוב
כנסת ישראל אישרה אתמול את הצעתם של חברי הכנסת הרב מיכאל מלכיאור ואסתרינה טרטמן להקמת "זרם ממלכתי משלב". במסגרת החוק החדש, יוקם זרם חינוך חמישי שישלב לימודים לחילונים ודתיים במסגרת ממלכתית אחת. בעיני, מדובר בבחירה לבנות ולהעצים את ברית הייעוד, לצד ברית הגורל ש"נכפתה" עלינו.
האם נכון לנו שנחזה בדתיים ובחילוניים מחובקים רק בימים קשים של אבל וזיכרון או, להבדיל, כשמלווים את הבנים ללשכת הגיוס? האם לא הגיע הזמן שמשפחות דתיות וחילוניות יתרגשו יחד גם במסיבת הסידור והחומש או כשהילד נכנס לכיתה א'? האם השפה המשותפת לילדנו צריכה להיות רק הסלנג הצבאי או שראוי שתהיה גם שפה רוחנית משותפת? אם אנחנו מסוגלים לקשור את גורל ילדינו הדתיים והחילוניים ביחד ולשולחם למלחמה הרי שהגיע הזמן שנקשור את ייעודם לבניית חברה מתוקנת המבוססת על הערכים היהודים –הומנסטיים.
כמה סמלית היא השבת גופותיהם של אלדד ואודי פחות מיממה אחרי אישורו של הזרם החדש בכנסת. בחטיפתם של שני המילואימניקים, דתי וחילוני, ובמאבק המשותף של המשפחות להחזרתם, חווינו את שותפות הגורל בצורה הכואבת ביותר. היא המעבירה לעם את המסר כי אין עוד להסתפק בקהילה המבוססת על גורל היסטורי ופוליטי משותף. על העם היהודי כולו לשאוף לקהילה בעלת יעדים רוחניים משותפים.
"שעת הכושר לברית של משמעות אינה מזדמנת בהיסטוריה לעיתים קרובות", כתב הרב הרטמן, "ישנה פשטות מושכת לגישה הבדלנית לחינוך הדתי, אבל יש גם להכיר בסכנות החמורות לא פחות שבהמתנה לכוח ולידע מספיקים. חינוך דתי חייב להיזון מפילוסופיה המאפשרת לתלמידים להגיב לאתגרים של מציאותנו ההיסטורית החדשה באחריות אך גם באומץ וביעילות".
מרבית הציבור החילוני משתוקק להקמת בתי ספר שיבססו את ברית הייעוד. האם הציונות הדתית תפעל לחיזוקה או שדווקא היא תסתפק, למרבה האירוניה, בברית הגורל?
אסף הירשפלד הוא ממקימי בית ספר "קשת" של קהילת "גשר" במזכרת בתיה
לפנייה לכתב/ת 
שלום כיתה א'. כור היתוך?
צילום: מיכאל חורי
מומלצים
