פוגל: "עומד להיות כאן משבר כלכלי חמור"
אהרון פוגל, יו"ר מגדל ונס, יו"ר הוועדה המייעצת לבנק ישראל ומנכ"ל האוצר לשעבר, מודאג מאוד. לדבריו, "הזמן הולך ואוזל": אם המדינה לא תתערב בשוק המט"ח ותעצור את התרסקות הדולר, באמצעות רכישת מט"ח, מסים מיוחדים והחזר חובות חיצוניים, "אנו צפויים להיקלע למשבר חמור ביותר...אם שנת 2009 תסתיים ב-0 צמיחה, זאת תהיה הפתעה לטובה
הוא שירת שנים רבות בשירות הציבורי ופרש ב1995- מתפקיד מנכ"ל האוצר. אליו התכוון ראש הממשלה יצחק רבין כשביקר בכעס את ה"פוגלים," פקידי אוצר שלא משפילים מבט בפני הפוליטיקאים. פוגל החזיק תמיד בעמדות כלכליות לא-שגרתיות, אותן ביטא בעוצמה ומתוך הנמקה. מדי פעם התעמת עם הנגידים של בנק ישראל: הוא לא אהב את מדיניות הריבית שלהם.
בהביטו על הנעשה עכשיו בשוקי ההון בארץ נשמע אהרון פוגל ביקורתי לא פחות: "לא יכול להיות שההנהגה הכלכלית של ישראל תקבל את שערי החליפין של 3.35 שקלים לדולר ו5.35- שקלים לאירו כגזרה מהשמיים, כדבר מובן מעליו" הוא אומר עכשיו, מודאג.
לדבריו, לא יכול להיות שהמדינה "לא תעשה כל שביכולתה כדי לגרום לפיחות מיידי וקבוע של לפחות 15% בשערו של השקל. פיחות לא רק ביחס לדולר אלא ביחס לכל סל המטבעות."
כלומר, פיחות של 15% מעבר להתחזקות אפשרית של הדולר מול מטבעות אחרים?
"נכון. היצואן והיצרן הישראלי מסתכלים על שער השקל מול כל המטבעות החשובים בעולם, ולא רק מול מטבע כזה או אחר. חיזוק הדולר מול האירו לא יועיל להם בהרבה."
מה רע בשקל חזק? היבוא מוזל, ההכנסה לנפש במונחים של מטבע חוץ מזנקת והצמיחה נמשכת.
"הנתונים השוטפים מטעים. התגובה הקשה של המגזר היצרני לשקל היקר תבוא בפיגור. היצואנים, למשל, עדיין לא צימצמו את קווי הייצור, למרות הפגיעה ברווחיות, כי יש להם מחויבויות קודמות ללקוחות, לעובדים, למשקיעים. כך נוצרת האשליה שהשקל התחזק בעשרות אחוזים - ובשטח לא קרה שום דבר: המגזר העסקי ספג כביכול את הייסוף. לא נכון, לא ספגנו ואיננו יכולים לספוג.
כשמנהלי חברות עסקיות יגיעו לכלל מסקנה שייסוף השקל אינו תופעה חולפת אלא שער חליפין הצפוי להתקיים לאורך תקופה ממושכת, הם יגיבו בהתאם. תחילה ינסו להתייעל על חשבון ספקים, אחרכך יפטרו עובדים ואחר-כך יסגרו פסי ייצור או יעבירו אותם בשלמותם לחוץ לארץ."
עד כמה אנחנו קרובים לתחזית קודרת זו?
"קרובים ביותר. הזמן אוזל מדי יום. אם 2009 תהיה שנה של אפס צמיחה, אני אראה בכך הישג. רק צעדים נחרצים לתיקון - כלומר פיחות בשקל יכולים למנוע הידרדרות עמוקה עוד יותר."
צעד אחד כבר נעשה: בנק ישראל התחיל בשבוע שעבר לקנות מטבע חוץ ב100- מיליון דולר ליום. אבל התערבותו בשוק עזרה במעט. השקל התחזק מול הדולר בסך הכל ב2.5%- ומול האירו ב.1%-
"שקל חזק הוא בעיה לאומית ולא בעיית בנק ישראל. האחריות לשינוי המצב, האחריות להצלת המשק ממשבר מוטלת גם על כתפיה של הממשלה.
אני מצפה ממנה - יחד עם בנק ישראל - לפרסם הצהרת חירום בזו הלשון: 'ממשלת ישראל ובנק ישראל מודאגים משער החליפין הנוכחי הגבוה של השקל ומהשלכותיו השליליות על המשק והחברה והם בודקים את כל הדרכים והאמצעים לשנות אותו, כלומר לחולל פיחות.
בין האמצעים: קניית מטבע חוץ בסכומים לא קבועים מראש, הקדמת הפירעון של החוב הציבורי החיצוני, מיסוי מיוחד על תנועות הון לזמן קצר ושינוי בתקנות הנזילות כדי להקשות על תנועות כאלה' הצהרת חירום כזו מחויבת המציאות, ומיד."
הצהרה אחת תשפיע על השקל יותר מקניות המט"ח של פישר? נדמה שהיא בעיקר תגביר את אי הוודאות בשווקים.
"הצהרה ממלכתית חד-משמעית שתכלול את כל האלמנטים שציינתי בהחלט תשפיע על התנהגות המשקיעים בשקל או בדולר בארץ ובחוץ לארץ. הם ירסנו את עצמם ואת הספקולציות שלהם. כשהשוק ישתכנע שהממשלה ובנק ישראל נחושים לגרום לפיחות בשקל, הוא עצמו יעשה את הפיחות הנדרש. אני כיו"ר ועדת ההשקעות של חברת "מגדל" אמליץ אז להפסיק מיד לקנות שקלים כי יש פיחות בפתח."
למה לא להשיג את פיחות השקל על-ידי הפחתה מיידית של הריבית?
"אתה כמובן לא מתכוון ברצינות לאפשרות של הפחתת ריבית בסביבה של אינפלציה גבוהה. זה לא עומד על הפרק. הדילמה של בנק ישראל היא האם להמשיך ולהעלות את הריבית כדי למנוע האצה בתהליך האינפלציוני - ולהסתכן כתוצאה מכך בייסוף נוסף של השקל ובפגיעה עוד יותר חמורה במשק ובחברה."
מה הפתרון לדילמה?
"בנק ישראל חייב להשתמש בריבית כדי להחזיר את האינפלציה ליעדה, כלומר לקצב הנמוך מ3%- לשנה. זה תנאי בל-יעבור לשמירת אמינותו, שבלעדיה אין לבנק מרכזי תקומה. לעומת זאת, בסוגיית שער החליפין של השקל מתבקש שיתוף פעולה בין בנק ישראל לממשלה; לממשלה יש ארסנל מגוון של כלים.
אתה ממליץ לממשלה לא רק להתערב בשוק מטבע חוץ אלא גם לשנות את כללי המסחר בו, תוך שימוש באמצעים מנהליים יוצא דופן. אבל נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, מזהיר פני הזדקקות לתקנות כאלה, "שיחזירו אותנו עשרות שנים לאחור," כדבריו.
"גלובליזציה שהמשק הישראלי חשוף אליה יוצרת לפעמים מצבים המחייבים את הממשלה ואת בנק ישראל להשתמש בכלים לא קונבנציונליים, כדי להגן עלינו מפני כשל שוק גלובלי שסופו משבר במשק. העובדה שאמצעים כאלה או אחרים השיגו תוצאות חלקיות במדינות אחרות לא מבטלת מראש את שימושיותם אצלנו. נלמד לא לעשות שגיאות שאחרים עשו."
אתה רואה בייסוף השקל כשל של שוק המט"ח החופשי?
"לחלק מהתחזקות השקל אפשר לספק הנמקות רציונליות. ישראל נהנית מעודף במאזן התשלומים הבינלאומי, חוב נטו שלילי לחוץ לארץ ומערכת בנקאות שהוכיחה את עצמה כאיתנה ועמידה בצוק המשברים הפיננסיים. לא מפתיע, לכן, שרבים נוהרים אל השקל. מה עוד שאיגרות חוב ישראליות שקליות הצמודות למדד המחירים נותנות הגנה מושלמת מפני האינפלציה ומפתות משקיעים.
הפעילים בשוק המט"ח לא לוקחים בחשבון מה יקרה בעוד שנה, כשהיצוא יצטמק, הגירעון יזנק והאבטלה תעלה. הנזקים ארוכי הטווח לכלכלה לא כלולים במערך החישובים שלהם. זהו הכשל עליו חייבת הממשלה להתגבר. אם לא תתגבר - אנחנו נדונים להיקלע למשבר כלכלי גדול."
למה לא להניח לכשל השוק לתקן את עצמו? בבוא העת ייעצר הייסוף ויתרחש הפיחות בשקל: הרי אף עץ אינו צומח עד השמיים ואף בועה אינה מתנפחת עד אינסוף.
"זה יהיה מאוחר מדי עבור חלקים גדולים מהמגזר העסקי. אם בעוד שנה או שנה וחצי ייסחר שוב הדולר תמורת 4.5 שקלים והאירו תמורת 7.2 שקלים, הדבר כבר לא יועיל למאות היצואנים הישראלים שייפגעו, יינזקו, יסגרו את עסקיהם ויעבירו את פעילותם להודו ולמקומות אחרים. פיחות חריף בסוף ,2009 שההסתברות לו גדלה ככל שהשקל מתחזק, רק ידרבן את האינפלציה ותו לא. הממשלה צריכה לעסוק בנושא של שער החליפין של השקל מיד, בדחיפות עליונה".
האם גם ההיי-טק מושפע מתנודות בשער החליפין, או שענף זה חסין מפני ייסוף השקל?
"הגל הראשוני והחדשני של ההיי-טק הישראלי חלף. כיום אנשי הטכנולוגיה העילית בארץ עוסקים ביישומים, שיפורים, השבחות. בתחומים אלו יש משקל רב לעלויות, ובמיוחד לעלויות הנמדדות במטבע חוץ. מפתח, מתכנת ומיישם ישראלים מצויים בתחרות מול עמיתיהם במדינות ששכר העבודה בהן נמוך.
תנודה משמעותית בשער החליפין של השקל עשויה לגרום לחברות היי-טק ישראליות להוציא קווי ייצור מהארץ ולהעדיף את הזרים. 'נס,' החברה שאני היו"ר שלה, מעסיקה כ8,000- עובדים, רק שליש מהם בישראל. בהודו יש לנו 2,800 עובדים העוסקים בפיתוח מוצרי טכנולוגיה עבור חברות מערביות. לפחות בחלקם הם מחליפים עובדים ישראלים."
אבל חברות היי-טק ישראליות עדיין נחטפות.
"הצלחנו לגרום למשקיעי חוץ להאמין שכדאי להם לקנות חברות ישראליות בשלבי חייהן הראשוניים בתקווה להשביח מאוד את ערכן בעתיד. המשקיעים הללו קונים למעשה את זרם הרווחים של ההיי-טק ישראלי. לא סביר בעיניי שזרימת מטבע חוץ הנובעת מרכישות כאלה תקבע את שער החליפין של השקל בפניו עומדים היצואנים.
משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה חלוקים על תקציב .2009 האוצר אומר: אפשר להגדיל אותו ב1.7%- בלבד. משרד ראש הממשלה אומר: אפשר גם ב.2.7%- מה דעתך?
"קביעת תקרה לגידול שנתי בתקציב היא בריחה מהאחריות המוטלת על הממשלה, שנבחרה כדי לתת ביטוי בתקציבה השנתי לסדר העדיפויות הלאומי. אבל במקום להתעמת עם תביעות כלכליות וחברתיות מעדיפה הממשלה לכלוא את עצמה מראש במסגרת תקציב נוקשה. האוצר מצדו משתמש במספרים כאלה ואחרים לבלום התנהגות לא-אחראית של הפוליטיקאים.
מה, רק הפוליטיקאים חסרי אחריות?
"לא רק הם. האויבת הגדולה של צמיחת הכלכלה הישראלית היא הצדקנות. הארץ מוצפת בצדקנות; לצדקנים שלנו יש אגו מנופח וחוש רדיפה מפותח. הם ממררים את חיינו."
בדבריך על הצדקנים אתה מתייחס גם למי שמרתיעים מפני הקשר ההדוק בין הון לשלטון?
"בעשרים השנים האחרונות הקשר בין הון לשלטון בישראל היה חיובי; הביקורת הצדקנית עליו היא דמגוגיה מזיקה. המקסימום שבעלי ההון הגדולים יכולים להשיג ממה שמכונה 'שלטון' היא טיפול ביורוקרטי מקובל בפניותיהם. כמו שכתוב בתקנות השירות הציבורי"
"במקרים קיצוניים עשויים נציגי השלטון לקשט איזו ארוחת ערב של בעלי הון, בלא שום התחייבות חוזרת מצדם. בקיצור, ההון בישראל לא משפיע על השלטון. השלטון כן משפיע על ההון: מגביל את כוחו, מטיל עליו מסים ומתקין תקנות המצמצמות את רווחיו."
"בניגוד לצדקנים," מסכם את דבריו פוגל, המחלק את זמנו בין חברת ביטוח, חברת טכנולוגיה ובנק ישראל" ,אני יודע איך הקשר בין עסקים לפוליטיקה עובד באמת; אני הייתי בשני צדי השולחן. בדרך כלל, להוציא כמה מקרים פליליים שנחשפו בעבר, זהו קשר פורה ומועיל למשק."
לפנייה לכתב/ת 
