המיליונרים מחלקים (ביניהם) את ירושלים

פחות מארבעה חודשים לפני הבחירות המוניציפאליות בירושלים, שוב עולה סוגיית הקשר הבלתי נפרד שבין ההון והשלטון. על אף שרשימת המועמדים עוד רחוקה מלהיות סגורה, מסתמן שאנשי העסקים ואילי ההון הולכים להיות חלק אינטגראלי מהבחירות הקרובות ומעתיד בירת ישראל.

הנה הם באים, אנשי העסקים

בתחילת שנת 2007 הכריז המיליארדר ארקדי גאידמק כי יתמודד על ראשות העיר. גאידמק רואה בבחירות המוניציפליות יעד אסטרטגי ואף הקים לקראתן מפלגה חדשה - צדק חברתי, אף שמקורביו עדיין מנסים לפזר ערפל סביב השאלה אם באמת יתמודד בבחירות.

גאידמק השקיע בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים ברכישת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים ובית החולים הירושלמי "ביקור חולים". שתי הרכישות, שהפוטנציאל העסקי שלהם הוא זעום, נועדו, כנראה, להקנות לגאידמק נקודות זכות אצל הציבור הירושלמי.  

איש עסקים נוסף, ששמו עולה מדי פעם כמעמד לראשות העיר הוא אראל מרגלית. מרגלית - מייסד קרן ההון-סיכון JVP, שהיה שותף להקמת עשרות חברות היי-טק - שקל להתמודד במערכת הבחירות הקודמת וגם בנוכחית, אף שבסופו של דבר החליט שלא להשתתף בהן.

הלב עם ירושלים 

ואם לא די באנשי העסקים המתמודדים במירוץ הפוליטי בעצמם, הרי שבנוסף להם נמצאים גם טייקונים שמשפיעים על הפוליטיקה הירושלמית מבחוץ. הבולט ביניהם הוא המיליארדר החרדי לב לבייב, שבנוסף לעסקי היהלומים חובקי העולם שלו הוא בעל השליטה בחברת הנדל"ן אפריקה ישראל. 

שנים מחברי דירקטוריון אפריקה ישראל הם סגני ראש עיריית ירושלים: אלי שמחיוף מסיעת ש"ס, המשמש גם כיו"ר ועדת הכספים העירונית, ושמואל שקדי (מפד"ל). היועץ המשפטי של העירייה, יוסי חביליו, המליץ לשניים לעזוב את העירייה - או לחילופין את אפריקה ישראל, אך הם עדיין מכהנים בשני הגופים. לבייב ניסה להתחרות בגאידמק על רכישת ביקור חולים, אך הפסיד במירוץ.

מלשכתו של לבייב נמסר בתגובה כי "אין קשר בין לבייב ללופוליאנסקי. לבייב, איש העולם הגדול, מכיר נדבנים בעולם ומגייס תרומות. לבייב, שאינו חי כיום בישראל, אף פעם לא מעורב פוליטית ולא תומך באנשים פוליטיים". 

כיצד מתמודד ראש העירייה המכהן, אורי לופוליאנסקי, עם התערבותם של הטייקונים והאוליגרכים בפוליטיקה המקומית? אין עוררין על כך שלופליאנסקי הוא אדם צנוע המנותק מהעולם העסקי.

עם זאת, מקורביו של לבייב מציינים כי בינו ובין לבייב יש הערכה הדדית, ומקורביו של לבייב אומרים שהשניים מנהלים שיחות טלפון חבריות. בעבר הציע לופוליאנסקי ללבייב להתמנות לראש גוף בשם "כוח המשימה לסיוע כלכלי לירושלים", שנועד לגייס תרומות לעיר, אך הרעיון לא יצא לפועל.

"הם חושבים שלנהל עיר זה לנהל עסק" 

מדוע השליטה בירושלים, העיר הענייה בישראל, הפכה למשאת נפשם של אנשי עסקים? גאידמק סירב להתראיין לכתבה, ולכן לא קיבלנו ממנו תשובה לשאלה הזאת. ברקת טוען כי ירושלים סובלת מחסך בחשיבה עסקית. "ירושלים היום משוועת ליותר חשיבה, ניהול ופיתוח", הוא אומר, "צריך להביא לכאן דיסציפלינות עסקיות יותר רציניות. זה לא שהמערכת הציבורית תתנהל רק על בסיס עסקי - היא צריכה להשתלב נכון בחשיבה החברתית, הציבורית והפילנתרופית".

לשלמה מליק, חברת מועצת העיר מטעם סיעתו של לופוליאנסקי "יהדות התורה", יש הסבר אחר לתופעה: "כנראה שאלו שהגיעו לרוויה מבחינה כספית, רוצים להגיע לרוויה גם מבחינת פרסום", הוא אומר, "יש להם פירות מפעילותם העסקית והם משתמשים בהם כדי לפרסם את עצמם".  

מליק סובר כי ניהול העיר אינו מתאים לאנשי העסקים: "אם אנשי עסקים רוצים לשנות את העולם, הם מוזמנים לנסות. אבל ניהול העיר לא נועד בשביל אנשים שעושים כסף בהיי-טק ובאינטרנט. הם באים בגישה של 'בואו ננהל את העיר כמו עסק. הם חיים בעולם וירטואלי. החיים זה לא תיאוריות, זה לא עובד ככה", אומר מליק.  

כך או כך, אין ספק שתפקיד ראש עיריית ירושלים, אחת הערים הקדושות והחשובות בעולם, מעניק פרסום גלובאלי ויוקר רב לנציגו. הסמליות של העיר כבירת ישראל, עשויה להעניק לעומד בראשה מקפצה, בין אם בחיים הפוליטיים (כפי שקרה לראש העיר הקודם, הלא הוא ראש הממשלה אהוד אולמרט), או לחיים העסקיים, שיקבלו תנופה בינלאומית. 

"טלנסקי יהיה כסף קטן לעומת מה שיקרה כאן"

אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים והמסורתיים של הבירה הענייה הוא תרומות מנדבנים. במשך מאות שנים התקיימה הקהילה היהודית בירושלים מכספי ה"חלוקה" ששלחו יהודים עשירים מחו"ל. טדי קולק, ראש העיר בשנים 1967-1993, גייס ברחבי העולם תרומות בהיקף של יותר ממיליארד דולר באמצעות "קרן ירושלים" והשתמש בהם לעשרות פרויקטים שקידם לטובת העיר ותושביה.

כאשר נבחר אהוד אולמרט לראשות העיר בשנת 1993, הוא הקים את "הקרן החדשה לירושלים", שפעלה במקביל לקרן של קולק. מי ששימש כגזבר הקרן היה, כידוע, ה"כוכב" של "פרשת המעטפות", מוריס טלנסקי. תהא אשר תהא תוצאת החקירה הפלילית נגד אולמרט בפרשה, חשוב לזכור שמטרת פעילות הקרן הייתה לגייס לעיר כספים של תורמים, המהווים עשרות אחוזים מתקציבה וייתכן שהיא פשוט אינה יכולה להתקיים בלעדיהם.

גם לופוליאנסקי, כמו קודמיו, פועל בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם במטרה לגייס תרומות לשדרוג העיר. כיום מגייסת הקרן לירושלים 30 מיליון דולר בשנה לטובת פרויקטים בעיר, בנוסף לעשרות מיליוני שקלים שהעירייה מגייסת באמצעות גופים נוספים. לאור כל זאת אפשר להבין את הצורך שיהיה לעומד בראשה בקשרים עם אנשי עסקים אמידים, ואילו הם, מצדם, רואים את עצמם כעונים לצורך המסוים הזה.

למרות היתרונות, לא כולם מרוצים מהשתלבות אנשי העסקים במערכת ניהול העיר. פפה אללו, חבר מועצת ירושלים מטעם מרצ, אומר כי: "יש בירושלים השתלטות של ההון על השלטון, ואף על פי כן לא ראינו מזה ולו אגורה אחת. כל עוד אין פיקוח, יש להיזהר מפני חריגות מניהול תקין. חייבים להעמיד את הנושא בתוך מסגרת החוק, בצורה מסודרת ומבוקרת, ורק אז נברך על כל תרומה שתתקבל. אם זה לא ייעשה, סיפור המעטפות יהיה קטן לעומת מה שעלול להתרחש".

חבר המועצה יהושע פולק מיהדות התורה נשמע פחות מודאג. "הציבור בירושלמי מספיק חכם, ובוחר באנשים שמשרתים את העיר באופן מסודר, אנשים עם נסיון בניהול העיר", הוא אומר, "ככל שתהיה יותר תעשייה כך יותר טוב, ואני מברך על זה. זהו תפקידו של ראש העיר. אם ירושלים מקבלת תעשיה מסודרת ומקומות עבודה, לא צריך לבדוק בציציות של מי שעומד מאחורי זה. העיקר שיהיה בהתאם לחוק".

"מייקל בלומברג הוא דוגמה טובה"

רבים מאנשי העסקים הפוזלים לפוליטיקה משתמשים בדוגמה של מייקל בלומברג, המכהן, זו הקדנציה השנייה, כראש עיריית ניו-יורק. בלומברג, איש עסקים יהודי-אמריקני, הוערך ברשימת המיליארדרים של מגזין "פורבס" של שנת 2008 בכ-11.5 מיליארד דולר.

בלומברג הרוויח את הונו במכירת מסופי מידע פיננסי לחברות הסוחרות בוול-סטריט, והשקיע עשרות מיליוני דולרים בקמפיינים שניהל במרוצים לראשות העיר. למתנגדיו, שטענו כי "קנה" את השלטון, השיב בלומברג כי עושרו הרב מצביע על יכולותיו העסקיות, ו"חוסכות" ממנו את התלות בגיוס תרומות.

"מייקל בלומברג היא דוגמה טובה לאדם שעזב את עסקיו, השקיע מזמנו וממרצו, והוכיח כי חשיבה עסקית יכולה לקדם עיר" אומר ברקת, אך קובל כי "מדובר במשהו שמקובל בחו"ל. בישראל, לצערי, עדיין אין מספיק אנשים שעושים את המפנה הזה. דוגמא אחת כאן בארץ היא ראש עיריית בת-ים, שלמה לחיאני (שהוא איש עסקים בתחום הנדל"ן, ר.מ) אין ספק שהציבור הרחב מפגין מכיר ומוקיר את עבודתו היפה של לחיאני. כאיש עסקים, הוא חולל שינוי לא קטן".

"ברקת הוא בחור טוב, אבל הוא קצת נאיבי", אומר אחד מעמיתיו בפוליטיקה הירושלמית. אך גם אם ברקת, ופוליטיקאים-טייקונים אחרים, מתכוונים לכל מילה שהם אומרים, יש בציבור הישראלי מי שחושש מהם. על רקע פרשות השחיתות אשר צצות בארץ כפטריות לאחר הגשם, אך טבעי הוא שיש רבים הנרתעים בסימביוזה של הון ושלטון, או בשילוב המילים "כסף" ו"יושרה", ומרימים גבה כאשר טייקונים ואוליגרכים שונים בוחשים בקלחת ששמה "ירושלים". אבל השאלה המרכזית היא לא אם העיר תנוהל בידי עסקנים או בידי אנשי העסקים, אלא מי מהם יעשה זאת, ובאיזה אופן.

לופוליאנסקי: "למרבה הצער, אנו מגייסים תרומות"

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "למרבה הצער, במדינת ישראל ובעיקר בעיר מורכבת כמו ירושלים, על העומדים בראשות העירייה לגייס תרומות נוספות למען פיתוח העיר, כיוון שהתקציב הממשלתי והעירוני אינו יכול לספק את כל תכניות הפיתוח של העיר. לופוליאנסקי, כקודמיו, פועל בקרב הקהילות היהודיות ברחבי העולם לגייס תרומות לשדרוג העיר".