אולמרט עשה הכל כדי לצאת רע בתקשורת
אשם או לא אשם, אולמרט עשה את כל הטעויות האפשריות בהתנהלותו מול התקשורת בפרשיות "מעטפות הכסף" ו"אולמרטורס": שלח את עורכי הדין מול המצלמות, גלגל את האחריות על חבר והשתלח במשטרה ובפרקליטות. הדרך היחידה שנותרה לו להציל את שמו הטוב היא להתפטר
זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש: אנשים נבונים, לכאורה, לא לומדים מטעויותיהם של קודמיהם ונוטים לחזור עליהן, אחת לאחת. מצעד האיוולת, ממשיך לצעוד.
מניתוח התנהלותו התקשורתית של ראש הממשלה ניתן ללמוד שני דברים: הוא לא למד דבר משגיאותיו של קצב והוא גם לא קרא את הטור שלי שדן בשגיאות אלה. יש להניח שאם היה לומד, קורא ומפנים הוא לא היה חוזר על אותן שגיאות.
כל זמן שנפתחו נגדו חקירות בענייני זוטות ביוזמת "אוהביו" כמו מבקר המדינה וירון זליכה, הוא לא התייחס אליהן באופן פומבי ונתן להן לעבור בשקט מן העולם. ייתכן שהוא ידע שאין בהן דבר, ולכן הוא נהג נכון. הוא לא הזדרז לשכור עורכי דין, הוא לא יצא בהצהרות מתלהמות ולא תקף את רשויות החוק. הוא ידע שאם לא ילבה את האש היא תדעך מאליה.
האשים את מסר
אבל, ביום ש"התפוצצה" פרשת טלנסקי ומעטפות הכסף הוא איבד את עשתונותיו והתחיל לעשות את כל הטעויות האפשריות. הבהלה, כידוע, היא יועץ גרוע.
הוא התייצב מול המצלמות והצהיר בלהט שלא נטל אגורה לכיסו. ההסברים שסיפק, היו רחוקים מלהניח את הדעת
ואגב אורחא, הוא הטיל את כל האשמה על שותפו וחברו הטוב, עו"ד אורי מסר.
הנאום הזה גילם שלוש טעויות קשות. הנאום ומזגו הזכירו יותר מדי נאום דומה, של קצב וזה רע. ההסברים היו קלושים ו"לא החזיקו מים" וגם זה רע. והבגידה בחבר, היא הרע מכל. במדינה שאתוס הרעות הוא ערך מקודש, בגידה בחבר היא
חטא שאין לו סליחה ואין לו כפרה.
שלח את עורכי הדין אל התקשורת
לאחר מכן, הוא רץ לשכור להגנתו את שרותיהם של ארבעה עורכי דין מצמרת המקצוע. ייתכן שמבחינה משפטית זה הדבר הנכון לעשותו אך מבחינה תקשורתית, אך זאת היתה טעות קשה. בתודעת הציבור נתפס צעד כזה כהודאה באשמה. רק אדם היודע שהסתבך קשות נזקק לכל כך הרבה הגנה.את עורכי הדין שהוא שכר הוא שלח לייצג אותו בתקשורת. טעות קשה. אדם שמיוצג בתקשורת בידי עורך דין, נתפס
כנאשם. וזאת עוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום! מה עוד שייצוג תקשורתי איננו מצוי בתחום מיומנותם המקצועית של עורכי דין. המומחיות שלהם היא ייצוג משפטי. בבית המשפט ולא בתקשורת.
השתלח בחוקריו
עד לתחילת כהונתו כראש ממשלה, אהב אולמרט להתנצח ולהתנגח עם מראייניו בתקשורת ונהנה מאוד להכותם "שוק על ירך". משנכנס לתפקידו, הוא הפסיק להתראיין והמחזות המביכים הללו נעלמו מן השטח ומן התודעה. עד שפרצה פרשת ראשונטורס. כאן כבר "קפץ לו האולמרט" והוא לא הצליח יותר לכבוש את יצרו ויצא במתקפת חורמה נגד המשטרה והפרקליטות. זאת הייתה טעות קשה. זהו הדבר האחרון שמותר לראש ממשלה לעשות.אם הוא היה שואל אותי (והוא לא) הייתי ממליץ לו, בפרוץ פרשת טלנסקי, להתאפק ולא לצאת לתקשורת. הייתי מציע לו
להוציא הודעה כתובה, בה הוא מחזק את ידי החוקרים ומבטיח להם שיתוף פעולה מלא, כדי שיוכלו להגיע, במהרה,
לחקר האמת. כך היה נוהג ראש ממשלה אחראי. הייתי ממליץ לאולמרט לחבק את חוקריו חיבוק דוב ובשום אופן לא לתקוף אותם.
הייתי מציע לו להצניע את סוללת עורכי הדין ששכר ולהגביל את עבודתם לתחומי בית המשפט בלבד. את ייצוגו בפני
התקשורת הייתי מפקיד בידי יועצו, טל זילברשטיין, הנמנה עם טובי היועצים האסטרטגיים בארץ. הוא בוודאי היה
עושה עבודה טובה יותר בתקשורת, מעורכי הדין שמופיעים שם. יועץ התקשורת היה יודע להסיט את הדיון מהראיות לכאורה אל יוזמי החקירה ומניעיהם הנסתרים.
הייתי מציע לו לרמז על כך שטלנסקי תמך באולמרט כשהוא היה איש ליכוד, אך כאשר אולמרט הפך את עורו הם מצאו את עצמם משני צידי המתרס הפוליטי.
הדרך לתיקון הנזק: להתפטר
אך היות והוא כבר עשה את כל הטעויות הקשות, עתה, עם פרוץ פרשת ראשונטורס האומללה, לא נותר לו אלא למזערנזקים. עתידו הפוליטי כבר מאחוריו. ימיו כראש ממשלה קצובים וכל שנשאר לו הוא להציל את מה שניתן להציל משמו וכבודו.
לשם כך, הייתי מציע לו להודיע כבר עתה, שלמרות שלא הוגש כתב אישום ולא ברור אם יוגש, הוא הגיע למסקנה שלא ראוי שמעל משרת ראש הממשלה תרחף עננה כה כבדה. אי לכך, הוא מפנה את כסאו ומקדיש את זמנו למאבק על טיהור שמו.
האם יש סיכוי שהוא יעשה זאת? ודאי שלא. ולא בגלל שהוא לא מבין את ההיגיון בצעד הזה, אלא בגלל שאופיו גובר על שכלו. הוא לא ייתן לאף אחד את התענוג של הרגשת הניצחון. הוא לא יפנה את כסאו דקה אחת לפני שלא תהיה
לו ברירה.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
לפנייה לכתב/ת 
