דיאטה על פי הרמב"ם
רוצים לסגל הרגלי אכילה נכונה לקראת העונה החמה? תתפלאו, אבל ההמלצות של הרמב”ם בתחום התזונה והבריאות קבילות גם היום. ויש גם המלצות על רפואה מונעת, הרגלי שינה ופעילות גופנית
מדהים להיווכח כי דברים שנכתבו לפני 800 שנים עדיין רלוונטיים לעידן המודרני שבו אנחנו חיים. בכל פעם שנדמה לנו שגילינו את הדבר הבא בזירת איכות החיים, מתברר שמישהו כבר אמר את זה קודם.
גדול הדורשים בתחומי הבריאות, התזונה ואיכות החיים היה הרמב"ם, שלצד התואר המחייב "דוקטור" היה גם פילוסוף והוגה דעות.
כדי לרדת לעומק הישגיו המדעיים של הרמב"ם, יש לזכור שהרפואה בתקופתו הייתה שונה לחלוטין מזו המוכרת לנו כיום. בזמנו, יכול היה המרפא להיעזר אך ורק בכישוריו האישיים, הוא לא ניחן בידע אנטומי מספק, לא היו לו כלים לאבחון כמו רנטגן, בדיקות דם וכדומה, ואבחון החולה נעשה בעיקר באמצעות התבוננות והקשבה. בעולם של התמחויות, מייצג הרמב"ם את הגישה ההוליסטית: הוא אינו מתייחס לבעיה ספציפית, אלא רואה את האדם כמכלול. גישה זו הופכת אותו בעצם לרופא המשפחה האולטימטיבי.
ההישג הגדול של הרמב"ם הוא תפיסתו את הבריאות והחולי: כבר לפני מאות שנים, הוא הבין את הקשר בין בריאות לבין תזונה ואורח חיים. כיום, לאחר שחטאנו בחטא היוהרה ואנחנו מתחילים להפנים את המגבלות של הטיפול האנטיביוטי, שוב מתחילים להבין שרפואה מונעת וקידום התנהגות בריאותית היא המפתח לרבים מהחוליים המודרנים. הרמב"ם הבין זאת כבר הרבה לפנינו וכך הוא ממליץ על תזונה נכונה, מתייחס להרגלי שינה, פעילות גופנית, היגיינה אישית וניתן בהחלט להכתיר אותו למומחה הראשון לרפואה מונעת.
"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" - אומר הרמב"ם. הבריאות אצלו במקום ראשון ועלינו לעשות הכל כדי לשמור על בריאותנו.
הרמב"ם בכתביו התייחס למזון שיש לאכול, לכמויות שיש לאכול ולאופן בו יש לאכול. אין צורך להסכים עם כל דעה שלו (גם היום, כמספר המומחים כן מספר הדעות,( אולם אי-אפשר שלא להשתאות מול הגישה שלו לבריאות. אם נתרגם את כתביו לשפה מדוברת, הרי שהוא בהחלט עובר כמומחה בן זמננו.
המלצות הרמב”ם לתזונה נכונה:
- "לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב." כמה נכון היום. אם היינו באמת קשובים לגופינו ואוכלים רק כשאנחנו רעבים, חלק גדול ממגיפת ההשמנה היה נחסך מאיתנו.
- "לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא יפחת כמו רביע משבעתו." ובתרגום פשוט, הוא מדגיש שאין לאכול עד כדי "התפוצצות," אלא ממליץ להפסיק לאכול קצת לפני שחשים בשובע. הרמב"ם הבין כבר אז שלקיבה לוקח זמן לשדר את תחושת השובע. כמה נכון גם היום. ואגב, הפיסקה הזאת תמיד קצת מרגיעה אותי. אם הרמב"ם היה צריך להתייחס לזה בתקופות שלא מאופיינות בשפע של אוכל כמו היום, הרי ברור שזה לא פשוט לאכול אך ורק כשרעבים ולהפסיק כששבעים ולא מפוצצים. ואם כבר אז היה קשה לעשות זאת, על אחת כמה וכמה בעולמנו השופע מזון. מעניין מה היה אומר הרמב"ם על הסופרמרקט השכונתי או על שולחן הסדר המאיים מעבר לפינה.
חשיבות החיטה המלאה
הרמב"ם הבין כבר אז את חשיבות החיטה המלאה והמליץ לא להרבות בלחמים הנקראים פת נקייה, כלומר, לחם שעשוי מחיטה נקייה.
הסתייגות ממוצרי חלב
הרמב"ם הסתייג ממוצרי חלב והמליץ לאנשים הסובלים מבעיות ליחה, מגזים ומדלקות בקיבה להימנע מהם (ממש כמו ההמלצות המקובלות כיום.( חשיבות השתייה המרובה
הרמב"ם מדבר על חשיבות השתייה וממליץ על שתית 8-10 כוסות ביום (הלוואי והיינו מיישמים זאת.( התאמת התזונה למזג האוויר
הגורם החשוב בתזונה הוא התאמתה למזג האוויר וגם למזגו של האדם.
ללמוד להקשיב לגוף
בכל פעם שאנו מתיישבים לשולחן האוכל יש לזכור את המלצתו הגורפת של הרמב"ם להקשיב לגוף ולאכול רק מה שטוב עבור כל אחד מאיתנו, איש-איש על פי הרגשתו האישית.
האם ניתן ליישם את הגישה של הרמב"ם כיום?
בהחלט כן. אין צורך להסכים וליישם כל המלצה והמלצה. אני משוכנעת שהרמב"ם עצמו כאיש
מדע, היה הראשון לבחון מחדש את נכונות ותקפות הדעות והתיאוריות שלו, אולם הגישה שלו לתזונה ושמירה על בריאותנו תקפה גם כיום.
- הכותבת היא דיאטנית מוסמכת
לפנייה לכתב/ת 
עם הספר: הרמב"ם
עטיפת הספר
מומלצים
