סיפורים מהקופסה

היא מביכה, טראשית להחריד ולא תוכלו לדבר עליה עם חברים, אבל "סיפורי הוליווד" של ערוץ !E היא ממתק ממכר ומהנה. נתנאל שלומוביץ מתוודה על אהבתו הטלוויזיונית החשאית

נתנאל שלומוביץפורסם: 21.07.08 , 17:12

זה מביך. פשוט מביך. האדם המודרני אוהב לראות את עצמו בתור יצור חכם ורציונלי, אחד שהתקדם בסולם האבולוציוני לדרגה אחת מעל היצר הפרימיטיבי המכונה מציצנות. בעולם מושלם, כולנו היינו מעדיפים לראות אך ורק שידורים חוזרים של "אני קלאודיוס" בערוץ 23 ואופרות של ורדי בערוץ "Mezzo". אבל לכולנו יש מעידות, ואין דרך אחרת לתאר צפייה ב"סיפורי הוליווד" (True Hollywood Stories) מלבד מעידה.

התוכנית של ערוץ !E מציעה לצופים ממתק ממכר - סיפוריהם האישיים ביותר, הצהובים ביותר, של כוכבי הוליווד. חיים שלמים מתומצתים לכדי 45 דקות מזוקקות של חומר ארכיוני והערות אגב של קריינים ומרואיינים. ומתברר

לטור הקודם

החברות הכי טובות

מור אלזון

לכל אחד מאיתנו יש את סדרת הטלוויזיה שהוא רואה ומתבייש לספר עליה. אבל לא עוד, מדור חדש יחשוף את ההנאות הסמויות של חברי המערכת. ולפתיחה, וידוי מרגש על "בנות מקלאוד"

החברות הכי טובות

שכשנגמרו לה הכוכבים, פנתה התוכנית לעסוק גם בזמרים, דוגמניות, פושעים ידועים לשמצה, מיליארדים הוללים, בני אצולה נהנתנים ואף כוכבי פורנו ושפנפנות פלייבוי.

"סיפורי הוליווד" בנויה כמו תחקיר דוקו-ביוגרפי לכל דבר, אך ההבדלים הם מהותיים. פרק סטנדרטי מתחיל בצילומי הילדוּת של הכוכב התורן, שנלקחו היישר מספר המחזור של כיתה ו', לרבות התספורת מהאייטיז והפלטה בשיניים. עבור רבים מדובר במרכיב האיכותי ביותר של התוכנית, מכיוון שזו ההזדמנות הטובה ביותר לראות תמונות של אלים יוונים כמו בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי בעידן שקדם לפוטושופּ.

בריטני ספירס ב"סיפורי הוליווד". ממתק ממכר (באדיבות !E ערוץ הבידור)

לאחר מכן, מביאה התוכנית שורה של מרואיינים המכירים את הכוכב באופן אישי ומספקים הצצה נדירה לאופיו ולאישיותו לפני שעשה את דרכו להוליווד. עבודת ההפקה המוצלחת ניכרת גם כאן, כשהמרואיינים נעים בין "ג'ורג', אח של חבר ילדוּת מגן חובה" לבין "ג'ים, המוכר בקיוסק שבו נהג הכוכב לקנות עיתון לפני 22 שנה". תיעוד נדיר כבר אמרנו?

גדולת התוכנית היא ביכולתה לסקור באותה הדרך בדיוק ובאותה חשיבות עצמית מגוון רחב של סלבריטאים - מאל פצ'ינו ועד דיוויד האסלהוף, מג'ון לנון ועד האחות הכושלת של מייקל ג'קסון, לה-טויה. ההשטחה השיטתית זוכה לאותו טיפול גם כשמדובר בסיפורים שמאחורי יצירות מופת כמו "הסופרנוס" ו"פני צלקת" ועד תיאור את החיים על הסט ב"הצלצול הגואל" וב"פלאשדנס".

ביקורת עיקרית זו כלפי התוכנית אולי לא הוגנת – "סיפורי הוליווד" היא לא "מאחורי המוזיקה" של VH1. התוכנית הקלאסית של ערוץ המוזיקה שיכללה את הפורמט לכדי אמנות של ממש באמצעות נוסחה פשוטה למדי: ילד מקבל גיטרה, הוא גדל ומקים להקה עם חברים, מזנק למעמד של כוכב-על, מתמכר לסמים קשים, מפרק את הלהקה, פותח בקריית סולו כושלת ומתרסק בהילולה של סקס, סמים ורוקנרול. לבסוף נחשף הצופה למוזיקאי כפי שהוא היום: חי בשלווה עם אשה נחמדה ושני ילדים, ועורך מופעים אקוסטיים במועדונים אינטימיים, אבל "בכלל לא מתגעגע להיות סופרסטאר".

אך למרות הכל, "סיפורי הוליווד" היא תוכנית מהנה לצפייה. לא תוכלו לדבר עליה עם חברים, כי בני אדם מעל גיל 14 לא יכולים לפתוח משפט במילים: "אז ראיתי תוכנית תחקירים על התאומות אולסון...". אבל מי יודע, אולי גם האדם שיושב לידכם במשרד רואה את התוכנית באדיקות, אבל שומר את המידע הזה בסתר. עד שלא תקום קבוצת תמיכה לאנשים כמונו - "הוליוודיסטים אנונימים" - נראה שהצפייה בתוכנית תישאר חוויה אישית ומביכה. אבל לפעמים, זה כל הכיף.