מוסדות החינוך יתוקצבו גם בלי הליבה
מליאת הכנסת אישרה את הצעתם של הח"כים החרדים, לפיה תתקצב המדינה גם מוסדות חינוך שלא אימצו את תוכנית הליבה - הכוללת גם לימודי מתמטיקה ואנגלית. התנאי: תכני הלימוד במוסד לא יסתרו את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. שרת החינוך ל-ynet: "זהו הרע במיעוטו". ח"כ גלאון: "מעגנים את הבורות בחוק"
הישיבות הקטנות זוכות לעצמאות: מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה שנייה ושלישית את חוק "מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים", המעגן את עצמאותן של הישיבות החרדיות ומקצה להן תקציבים מבלי שיהיו כפופות לתוכנית הלימודים שמכתיב משרד החינוך. ההצעה עברה ברוב של 39 תומכים מול שישה מתנגדים, וזכתה גם לתמיכת הקואליציה.
על פי החוק החדש, יוכלו החרדים, כ"קבוצה תרבותית ייחודית", להפעיל מוסדות חינוך על-יסודיים, כל עוד תכני הלימוד אינם סותרים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. משרד החינוך לא יפקח פדגוגית על הישיבות הקטנות, אלא בנושאים ארגוניים בלבד, אך הן יזכו בתקציבים בהיקף של 60% מזה שניתן למוסדות המחילים את תוכנית הליבה, שכוללת מקצועות כגון מתמטיקה, אנגלית, לשון, היסטוריה ואחרים.
את ההצעה הגישו ששת חברי סיעת יהדות התורה, ואליהם הצטרפו שישה ח"כים נוספים מסיעת ש"ס - זאת לאחר שהמרכז לפלורליזם יהודי עתר לבג"ץ בדרישה לתקצב כל מוסד על פי חומר הלימוד שהוא מאמץ מתוכנית הליבה ולשלול מהמוסדות החרדים כל תקציב ממשלתי.
הצעת החוק עלתה היום לדיון באופן חריג באישורה של יו"ר הכנסת, אף שימי רביעי מוקדשים דרך קבע לדיונים והצבעות על הצעות בקריאה טרומית. במקביל, נעדרו היום חברי סיעת ש"ס מהדיון בו אושר מינויו של ח"כ אבישי ברוורמן לתפקיד יו"ר ועדת הכספים, חרף התנגדותם הנחרצת לכל אורך הליך המינוי. גורמים בקואליציה הכחישו כי הבאתו להצבעה היום של חוק "מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים" נעוצה בדיל פוליטי.
שרת החינוך, יולי תמיר, שתמכה בחוק החדש, הסבירה בשיחה עם ynet: "החוק הזה מסדיר תהליך שהיה מתחת לשולחן הרבה זמן. הוא מסדיר את התקציב בצורה ברורה וגם את מקסימום התיקצוב. הכנסנו לחוק גם פיקוח על המוסדות, וזהו הרע במיעוטו". היא הוסיפה כי לו היו הצדדים מגיעים להסדר ללא חקיקה - כולם היו יוצאים נשכרים, אך התערבות בג"ץ לא הותירה ברירה. "עשינו את המקסימום בתנאים הנוכחיים", אמרה השרה, "מלחמת תרבות לא הייתה מועילה לאף אחד".
יו"ר ש"ס, השר אלי ישי, הביע סיפוק מאישור החוק, ואמר: "הרפורמים נלחמים לכל אורך הדרך בכל דבר שקשור לקדושה, תורה ויהדות. חבל מאוד שיש הנלחמים נגד תורת השם. בישיבות הקדושות לא לומדים לימודי חול, והניסיון הזה להתערב בהתוויית הערכים היהודיים לא יצלח".
"המדינה מסירה אחריות"
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, טענה כי "מדובר בחוק שערורייתי. לראשונה מעגנים בחקיקה בורות של חרדים במימון המדינה. אני בעד לאפשר אוטונומיה תרבותית, אבל אם קהילה מבקשת את מימון המדינה היא צריכה למלא ולכבד ערכי היסוד האזרחיים שלה. האם לימודי מתמיקה ואנגלית מאיימים על רוח היהדות? הכנסת נכנעה לטרור של רבנים חרדים. הנושא תלוי ועומד בבג"ץ, ולמעשה הכנסת חוקקה את החוק מאחורי גבם של השופטים".
הרב ד"ר גלעד קריב מהמרכז לפלורליזם יהודי אמר כי "הצעת החוק פוטרת למעשה באופן רשמי את הציפייה הטבעית שלמשרד החינוך תהיה מעורבות בתכני הלימוד של כ-50 אלף תלמידים. במקום שמדינת ישראל תתקדם ליתר מעורבות בחינוך החרדי בעקבות הדיון בבג"ץ, היא פשוט הופכת לחסרת כל השפעה ורלוונטיות לגבי מה שקורה עם אותם תלמידים".
על תמיכת הממשלה בחוק אמר: "בפעם הראשונה בתולדותיה מדינת ישראל הולכת להסיר את האחריות החינוכית מעל עשרות אלפי תלמידים ולהיות אדישה לעובדה שלא ניתנו להם כישורי חיים בסיסיים ולא יוכלו לפרנס עצמם בכבוד בעתיד".
ח"כ מיכאל מלכיאור הוסיף כי הניח הצעת חוק שתאפשר לחרדים להשלים את לימודי הליבה. על פי הצעתו, המדינה תפנה את 40% התקציב שנותר מתקציבי הישיבות הקטנות למתן אפשרות לכל אדם להשלים את לימודי הליבה ואת הבגרויות ללא תשלום.
לפנייה לכתב/ת 
