סידורים אחרונים בוושינגטון
לבני, ברק ומופז יוצאים לארצות הברית, כדי לנסות להשפיע בדקה ה-90 על בכירי הממשל האמריקני, רגע לפני שנשיא חדש ייכנס לבית הלבן. הם ידברו שם על המשא ומתן עם הפלסטינים, התגרענות איראן וגם על רכש צבאי
הזדמנות אחרונה להשפיע: בארבעת הימים הקרובים, לפני שפקידי הממשל האמריקני ייצאו לחופשה ארוכה, תקבל ישראל הזדמנות אחרונה לתאם עם ממשל בוש מהלכים וציפיות ולקבל ממנו התחייבויות שיועברו למימוש על-ידי הממשל והקונגרס הבאים. זו הסיבה שהלילה יוצא לוושינגטון שר הביטחון, אהוד ברק, ובהמשך יגיעו השר שאול מופז, המנהל את הדיאלוג האסטרטגי עם ארצות-הברית ואחריו שרת החוץ, ציפי לבני, האחראית על המשא ומתן עם הפלסטינים. מטרתם - להשפיע על הממשל האמריקני בדקה ה-90.
ממשל בוש, אך בעיקר שרת החוץ קונדוליזה רייס, רוצה להבטיח באמצעות המפגש עם השרים הישראלים ועם אבו-עלא - ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני - המשכיות ותוצאות לתהליך ועידת אנאפוליס בנושא הפלסטיני - משהו ממשי שאפשר יהיה להעביר לממשל הבא ואולי אף להציגו כהישג בר-קיימא של הממשל הנוכחי. גם שר ההגנה האמריקני, רוברט גייטס, ובכירי הפנטגון רוצים באמצעות המפגשים עם ברק ומופז לבטח את עצמם מפני "הפתעות" ישראליות בנושא האיראני, להפיג את חששות ישראל מפני ההידברות עם טהרן ולהוכיח שהבטחות הנשיא בוש לבלום את ההתגרענות של איראן - אינן מילה ריקה.
לשרים הישראלים יש אינטרס להנחיל לממשל האמריקני את התחושה המקננת בממשלה ובמערכת הביטחון, כי האיום האיראני קרוב למימוש מכפי שהאמריקנים סבורים וכי רק סנקציות משמעותיות נוספות עשויות לבלום את קצב פיתוח תוכנית הגרעין האיראנית. לישראל יש גם אינטרס להוכיח לממשל הנוכחי כי היא עושה כל אשר לאל ידה כדי להגיע לפיתרון של שתי מדינות לשני עמים בנושא הפלסטיני.
אבל ישנה כנראה גם סיבה נוספת לנהירה של שרים ישראל לבירת ארצות הברית: בוושינגטון מעריכים כנראה שלכל המאוחר בנובמבר, עשויה להגיע לקיצה כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה וכי ברק, לבני ומופז ימשיכו למלא תפקידי מפתח בכל קונסטלציה פוליטית בטווח הקרוב. השלושה ימשיכו להיות מעצבי המדיניות הישראלית בנושאים החשובים לארה"ב, בין אם ישראל תלך לבחירות כלליות ובין אם תמשיך קדימה להנהיג את הקואליציה הקיימת. לכן זומנו השלושה לוושינגטון, יחד עם אבו עלא, כדי לתאם מהלכים וציפיות.
הישגים? כנראה לא יהיו
קשה להניח שרייס תשיג פריצת דרך בשיחותיה השבוע עם לבני ואבו עלא. אפילו היועץ לביטחון לאומי של הנשיא בוש, סטיב הדלי, אינו מאמין שתהליך אנאפוליס יגשים את התקוות שתלו בו. בשיחה סגורה שקיים לא מכבר עם מנהיגים יהודיים-אמריקנים אמר במפורש כי לדעתו אין סיכוי שהמשא ומתן יוליד "הסכם מדף" כולל עד סיום תקופת נשיאותו של בוש. לכן, סביר להניח, שרייס תנסה לחלץ מבני שיחה השבוע הבטחה לפרסם עד ינואר 2009 מסמך הבנות שיסכם את הנושאים שבהם מסוגלים הצדדים להגיע להסכמה.
היא גם תנסה להוכיח לפלסטינים שהמעורבות האמריקנית ותהליך אנאפוליס הביאו לשיפור ממשי במצבם. לשם כך קבעה מפגש שיימשך יותר משעה עם שר הביטחון ברק. האיש שבידיו המפתח להסרת המחסומים בגדה, להפסקת הבנייה בהתנחלויות ולפירוק המאחזים. שני הישגים צנועים אלה יאפשרו לה לסיים את תקופת כהונתה בכבוד.
ברק יבטיח לרייס לשפר ככל יכולתו את מצב הפלסטינים ואף יתחייב לסייע ללבני לקדם את המשא ומתן בתקופת הזעזועים הפוליטיים בישראל. אבל את עיקר מאמציו ישקיע בנושא האיראני ובהשלכותיו. הוא יטען בפגישות עם ראשי הממשל, וכנראה גם בפגישה לא מתוכננת שעשויה להיות לו עם הנשיא בוש, כי איראן עלולה להיות בתוך שנה עד שנתיים במצב שבו - ברגע שתחליט - יהיה בידה נשק גרעיני. הוא יסביר למארחיו את מהלכי ההונאה שנוקטת איראן ביחס לתוכניתה הגרעינית וידרוש שממשל בוש יגביר את מאמציו להפסיק - או לפחות להאט - את תוכנית הגרעין האיראנית באמצעות חבילה נוספת של סנקציות קשות.
אם רוסיה, סין ומדינות אחרות יתנגדו למהלך כזה במסגרת החלטה של מועצת הביטחון, יאמר ברק, צריכה ארה"ב לעשות זאת ביוזמתה ובשיתוף פעולה עם מדינות האיחוד האירופי. סביר להניח שברק לא יביע התנגדות לגישושי ההידברות שיזם לאחרונה ממשל בוש עם טהרן. הוא רק יבקש הסברים והבטחה שמהלכים אלה לא יבואו על חשבון מכלול הצעדים - הגלויים והסמויים - שארה"ב נוקטת בהם כעת כדי לשבש את תוכנית הגרעין האיראנית וכדי ללחוץ על משטר האייתולות להשעות את הקמת המערך החדיש שהוא בונה להעשרת האורניום. דברים דומים ישמיע גם השר מופז לאמריקנים, בני שיחו לדיאלוג האסטרטגי.
רוצים חמקן
נושא עיקרי שלישי שברק ינסה לקדם בוושינגטון מכונה בלשון הדיפלומטית: "שימור יתרונה האיכותי של ישראל". לא מדובר בכסף, אלא באישור של הממשל והקונגרס למכור לישראל מערכות נשק וטכנולוגיות שיאפשרו לה להתמודד בהצלחה - הגנתית התקפית והרתעתית – עם איום הטילים והנשק הגרעיני האיראני וגם עם הארסנל הענק של טילים ורקטות שיש בידי סוריה, חיזבאללה וחמאס.
אחת הבעיות המטרידות במיוחד את מערכת הביטחון הישראלית הן מערכות ההגנה האווירית המתקדמות שאיראן וסוריה רכשו או ירכשו בעתיד ברוסיה ואלו שחיזבאללה מקבל משתי המדינות. מערכות אלה מסכנות את חופש הפעולה האווירי של ישראל. כדי להתגבר על בעיה זו יבקש ברק להקדים את אספקת מטוסי קרב-הפצצה חמקנים לישראל וכן טילי שיוט וסיוע אמריקני מואץ לפיתוח המערכות הישראליות ליירוט רקטות וטילים. זו אינה כל הרשימה, אבל ברק יסביר למארחיו שכושר הרתעה משופר של ישראל יגרום לאיראנים וגם לסורים וחיזבאללה לשקול היטב את מהלכיהם הצבאיים והמדיניים כולל את תוכנית בניית מערך העשרת האורניום. מה שיתרום ליציבות באזור וישרת את האינטרס האמריקני ואת הכלכלה העולמית תאבת הנפט.