בעלי הפך נאמן (מדי) לאשת חברו המת, מה עושים?
שאלה:
שלום רב לרבנים,
חבר מהעבודה של בעלי נהרג בינואר בתאונת עבודה ובעלי הרגיש עוד באותו יום שעליו לקבל את עול חינוך הילדים היתומים. הוא נמצא בקשר רציף עם האלמנה, כשהם נפגשים הוא נוהג לאחוז בידיה ולנשקה (דבר שמעולם לא עשה, לא כלפיי בימים של שגרה ולא כלפי נשים אחרות. הוא טען ששם לב שחברותיה נוהגות כך ושהוא רוצה להיות כמו כולם). הוא מייעץ לה בענייני קניות (היא חילונית ואינה שומרת על מצוות ישראל) ואף יוצא איתה לקניות בתואנה שגם אביו של החבר המת התלווה אליהם ומתכתב איתה ב-SMS, כשמעולם לא שלח לי מסרונים כתובים או שאל לשלומי.
אני, אשתו שהבאתי לו לעולם ילדים בריאים ברוך השם, שמחה להוריו ומעמד חברתי ומקצוע. מאז שהשתתף בפנוי גוש קטיף הוא שפוט שינה את עורו והוא הולך ונהיה זר. עם מותו של חברו הוא הפך איש אחר, קשה, מתרחק ממני פיסית ונמצא בסלון כל הלילה עד לשעות הקטנות. אנא, עזרתכם. (מישהי, השרון)
תשובה:
לצערנו, ייעוץ בקשיים זוגיים אינו יכול להיפתר במסגרת זו. עליכם לפנות לייעוץ מקצועי, ולבנות באופן אחר את מערכת היחסים שלכם.
התגובה הנפשית הקשה שאת מתארת אצל בעלך, שהופיעה עקב השתתפותו בפינוי גוש קטיף, והחמירה עם אובדן חברו לעבודה, מצריכה התערבות מקצועית. בפינוי גוש קטיף היו נפגעים רבים משני הצדדים, גם של המפונים וגם של המפנים, וככל שעובר הזמן ומתבררים יותר השקרים והאשליות שהיו כרוכים בעקירת ישובי הגוש, תגובות הדחק הנפשיות צצות, ואצל חלק מהמשתתפים, הולכות ומחמירות. השלטונות נערכו לפינוי מבחינה טכנית, אולם כפי שכתב מבקר המדינה, כשלו ברוב ההיבטים האחרים של התכנון והביצוע.
מהלכים בינינו אנשים רבים, מהעקורים ומהעוקרים, שהצלקות הנפשיות המלוות אותם מאז אינן מתאחות. ראוי היה, שהמדינה תקים ותממן מרכז סיוע נפשי מקצועי לכל האנשים הזקוקים לכך בעקבות השתתפותם בפינוי, שכן מבחינת ההלכה חובתו של המזיק לשלם את דמי הריפוי למי שהזיק להם.
מכיון שלא היית רוצה שחיי הנישואים שלך יהיו תלויים ביעילות ובהגינות של ממשלת ישראל, אני מציע שתגייסו את האמצעים ותממנו את הטיפול בעצמכם. (משיב: הרב דרור ברמה)
