טיול מתוק בדרך הנוף מעיליא-הילה-מנות

על אחת משלוחותיו היפות ביותר של הגליל המערבי נמתחת דרך הנוף מעיליא-הילה-מנות. דרך זו הוכשרה לראשונה על ידי הקרן הקיימת לישראל בשנת 1993, ומאז היחא מטופחת ומפותחת לרווחת המטיילים. כיום, רובה סלולה באספלט ועבירה לכל רכב.

בין הכפר הציורי מעיליא בשיפולי הר זיו במזרח וצומת מנות במערב, ולאורך כ-10 ק"מ פרושים אתרי נוף, היסטוריה, ארכיאולוגיה וטבע מרתקים. מומלץ לנסוע בה ממזרח למערב עם הפנים אל הים והנוף ההולך ונגלה. שבעתיים יופייה בשעת בין הערביים, בעת שקיעת השמש אל מצולות הים.

תעודת זהות

אזור גיאוגרפי: גליל מערבי - דרומית לנחל כזיב.

מתאים לטיולים: לכל המשפחה, לכל סוגי הרכב ובכל עונות השנה.

אורך התוואי ומשך הסיור: 10 ק"מ, 2- 3 שעות, לפי מידת העניין והפנאי.

חניוני נופש והתאמה למוגבלים בתנועה: אין.

הצטיידות במים ומזון: אין נקודות מים בדרך הנוף. ניתן להצטייד ביישובים מעיליא, הילה ומנות.

מפת עזר: מפת טיולים וסימון שבילים מס' 2 - גליל עליון.

אתרים נוספים בסביבה: פארק גורן, פארק אדמית, חוף בצת ונחל כזיב, נחל געתון, יער חניתה.

יוצאים לדרך 

תחילתה של דרך הנוף היא במעיליא, יישוב נוצרי יווני-קתולי שבו כ-3,000 תושבים, הנמצא בשוליו הדרומיים של הר זיו, מערבית למעלות-תרשיחא.

המבצר שנבנה במאה ה-12, החליף ברבות השנים ידיים רבות. בתחילה היה בבעלות המלך הצלבני, מלך ירושלים בלדווין השלישי (ומכאן שמו), ובשנת 1220 נרכש על ידי המסדר הטבטוני ועם בניית המונפור ירדה חשיבותו. בשנת 1265 נכבש המבצר על ידי בַיְבַרְס הממלוכי. 

הנופים נפתחים - הים באופק (צילומים: כליל אדר)

כדי לשוב אל מצפה הילה, נחזור אל הציר הראשי ונפנה ימינה עד למצפה הילה. היישוב הוקם בשנת 1980 על ידי גרעין קטן של משפחות חלוצות בשיפוליו המערביים של הר זיו. היום היישוב פורח ומשגשג ומונה כ-150 משפחות.

מצומת הילה נמשיך ישר מערבה. כעבור 150 מ' נגיע לרחבת מידע ובה שלט הכניסה לדרך הנוף הכולל מפה והסבר. לאחר כ-400 מ' נוספים נפגוש בצומת ובדרך עפר הפונה צפונה אל מבצר המונפור. נפנה ימינה, ולאחר כ-200 מ' נחנה ברחבת החניה המאולתרת שמצפון למתחם המגודר.

טיול קליל אל חורבת נחת: מכאן נמשיך ברגל עוד כ 200 מ' צפונה ובצומת דרכי העפר נפנה מערבה בדרך שיורדת במדרון. לאחר כ-100 מ' בדרך העפר נסטה ממנה שמאלה (מערבה) בדרך עפר נוספת. הליכה קצרה על טרסות יפות של חורש וכעבור כ-150 מ' אנו בחורבת נחת. דרכים אלו אינן משולטות.

חורבת נחת, כפי שאנו מכירים אותה היום, הינה בעצם מחצבת האבן העתיקה שסיפקה את אבני הבנייה למפעל האדיר של מבצר המונפור. במרכז המחצבה בולט גוש סלע שעליו נבנה מגדל שמירה "הטוּרִיס" ובליבו בור מים. אל המגדל מטפסות מדרגות חצובות (יש להיזהר מבור המים הפתוח והמסוכן וגם מקרבה יתרה אל קירות המחצבה).

חזרה אל דרך הנוף ותצפית החרובים: נחזור לצומת המונפור. כאן נאפס את הספידומטר ונפנה ימינה (מערבה) בדרך הנוף המסומנת בסימון שבילים כחול. כעבור כ-1000 מ' נראה קבוצת חרובים גדולה מימין לדרך. זהו המקום לעצור ולו למבט קצר אל הנוף.

בנקודה זו משתפלת בחוזקה השלוחה מערבה ועל כן המבט כאן חד ורחוק יותר. הים נפרש במערב מלוא האופק ובצפון רכס סולם צור מתווה חומה ירוקה. מצפון בולט אפיקו התלול של נחל כזיב ונפרשים נופי פארק גורן המטופח אף הוא על ידי קק"ל. מדרום לשלוחה חותר לו בנחת נחל נחת המתחבר בהמשך אל אפיקו של נחל שעל. הצומח סביב הינו חורש ים- תיכוני, בו האלון המצוי שולט כמין העיקרי בלוויית אלה א"י. סיור קצר בשבילי עיזים המפלסים דרכם בחורש צפונית לחרובים יחשוף בפני המשוטט תצפיות מרשימות אל מבצר המונפור.

אל מצפה מנות: לאחר כ-2,200 מ' אנו בכניסה האחורית של מצפה מנות. דרך העפר ודרך הנוף המסומנת כחול ממשיכות מערבה ועוקפת את מצפה מנות מדרום. בתקופה זו מומלץ להמשיך תוך חציית המצפה ולא בדרך העפר מדרום, בשל עבודות פיתוח לשכונה חדשה הפוגעות בתוואי ומקשות על העבירות (נא כבדו את פרטיות התושבים והנופשים). נצא מהשער המערבי של היישוב ונמדוד כ-2600 מ' בכביש המתפתל מערבה.

אל השביל הרגלי לחורבת מנות ומפעל הסוכר הצלבני: שלט הכוונה מציין את השביל הרגלי לחורבת מנות, וזהו המקום להשאיר את הרכב ולהתחיל בהליכה במסלול הקצר שאורכו 1.5 ק"מ (מסומן במפות ובשטח בירוק). המסלול מסתיים בצומת מנות-עבדון, כ-500 מ' מערבה מנקודת ההתחלה, רכב איסוף יכול לחכות בצומת זה.

המחצבה בחורבת נחת 

סיום מתוק לטיול

המסכרה של מנות: השביל חולף על פני שרידי היישוב הצלבני מנות ומגיע אל אזור התעשייה הצלבני. בראשית שנות התשעים סקרה ד"ר עדנה שטרן את השרידים במקום וחשפה את צפונותיו של אחד ממפעלי הסוכר הצלבניים הגדולים ביותר בא"י - המסכרה של מנות. השדות ממערב, שהיום משובצים באבוקדו ובננות, נטועים היו בתקופת הצלבנים בקני סוכר שהושקו מהנחלים בצת, כזיב וגעתון.

השביל מתפתל בין שיחי קידה שעירה ואשחר א"י ומגיע אל משטח סלע חצוב ובו בור ותעלות לאיסוף נוזלים. במשטח הסלע המזכיר במעט גת או בית בד היה מתקן ייחודי לסחיטת המוהל מהקנים המרוסקים. צפונית למשטח ונושק לו נמצא קיר אבן שהוא שריד מאמת מים שהוליכה את מי נחל כזיב אל מפעל הסוכר.

מערבית מכאן, בקצה האמה, ניכרים שרידי מבנה גדול. בדומה למתקן ריסוק של בית בד - המים הרבים שימשו להנעת גלגל כפות (במרתף המבנה) שהניע באמצעות ציר אנכי את אבני הריסוק (בקומה מעל) . לאחר הריסוק הקנים הועברו אל משטח הסלע ושם עברו תהליך של סחיטה באמצעות מתקן בורג. את המוהל הנסחט בישלו בכלים גדולים במשך שעות רבות. עם קבלת התמיסה הרצויה יצקו את הנוזל לקנקני חרס חרוטיים וייבשו אותם בשמש. שברי הקנקנים האופיניים כל כך לתעשייה זו נמצאו פזורים כאן בשפע ומעידים על כך שהפרדת גביש הסוכר מקנקן החרס לא תמיד צלח.

חזרה אל הרכב: לאחר הסיור הקצר והמתוק במפעל הסוכר נבחר בשביל הרגלי הפונה מזרחה מעברה השני של אמת המים. נא לשים לב ולא לשוב על עקבותינו אלא לבחור בשביל המקביל אך הצפוני יותר.

כיצד מגיעים: נוסעים על כביש 89 בין מעלות לנהריה, תחילתה של דרך הנוף ביישוב מעיליא.