שתף קטע נבחר

בדיקת תעלת הימים: רצינית או למראית עין?

אנשי הבנק העולמי הציגו לציבור את תוכנית בדיקת ההיתכנות שלהם לפרויקט "תעלת הימים". מומחים ואנשי סביבה טענו בתגובה כי הבסיס המדעי לבדיקה חלש, פרק הזמן שהוקצב לה קצר מדי ושאלות יסודיות לא נבחנות. אבל עיקר כעסם הוא על העובדה שרק חלופה אחת תיבחן - תעלה מים סוף לים המלח

מהי המטרה המרכזית של פרויקט "תעלת הימים"? האם מדובר ביוזמה לייצוב מפלס ים המלח הצונח או שמא בתוכנית לשיקום אקולוגי של הימה הייחודית? ואולי המטרה היא בכלל אספקת מים לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית?

 

על שאלות עקרוניות אלה, ועוד שאלות רבות אחרות, שעלו אתמול (ד') בשימוע ציבורי בנושא, לא התקבלו תשובות. ובינתיים יוזמת "תעלת הימים" מתקדמת בהתמדה, והבנק העולמי החל בהכנות לבדיקת ההיתכנות של הפרויקט. נשיא המדינה שמעון פרס תומך במהלך, השר לפיתוח הנגה והגליל, יעקב אדרי, מקדם אותו במרץ וגם אילי הון שונים מתעניינים באפשרויות שהוא פותח עבורם.

 

על פי התוכנית הנרקמת, "תעלת הימים" תוביל כ-2 מיליארד קוב מים בשנה ממפרץ אילת לים המלח. כיצד ישפיעו מי מפרץ אילת על ים המלח, האם תהיה השפעה על משטר הזרמים ובתי הגידול במפרץ אילת וכיצד ישפיעו תעלות ההובלה על הסביבה האקולוגית במדבר? גם על שאלות אלה אין בינתיים קצה של תשובה.

 

שורה של מומחים ניצבו אתמול והעלו את השאלות הרבות בפני נציגי הבנק העולמי, ולא הסתירו את הביקורת החריפה שלהם על המהלך. סוגיית ים המלח ידועה במחלוקות הרבות שסביבה, אך נדמה שדווקא בנקודה אחת שררה הסכמה: "הבחינה המדעית של הפרויקט הזה היא בעייתית. הזמן והמשאבים הכספיים שהוקצו לו - מועטים מדי", אמר יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, ונתן ביטוי לעמדותיהם של רבים.

 

"אי-אפשר לפתור בעיה סביבתית אחת על-ידי יצירת בעיה סביבתית אחרת. לא נקריב את אזור הערבה לטובת ים המלח", אמר שקדי. הוא הביע דאגה באשר לבדיקה המדעית של פרויקט הענק, ובמיוחד פרק הזמן שהוקצב לנושא - 12 חודשים - שאינם מעידים על כוונה לבצע מחקר רציני, לדעתו.

 

יצויין כי התבטאותו של שקדי בנושא היא יוצאת דופן, שכן עד כה, ולמרות הבולטות הרבה של הנושא, רשות הטבע והגנים - שהיא זרוע ממשלתית - טרם השמיעה קולה בסוגיה.

 

דאגה נשמעה גם בדבריהם של נציגי קואליציית ארגוני הסביבה למען ים המלח - קבוצה המורכבת מששת ארגוני הסביבה המרכזיים בישראל. רענן בורל, מרכז הקואליציה, כינה את בדיקת הבנק העולמי "שטחית ונקודתית", וטען כי הבנק מתמקד בתכנית אחת בלבד - תעלה מהים האדום לים המלח - ואינו בודק חלופות נוספות (כמו למשל תעלה מהים התיכון - י.ע-ד).

 

שאלה נוספת שעלתה הייתה באשר למחיר האקולוגי שיגבה מהלך להעלאת מפלס ים המלח. "המטרה היא לא רק להעלות את המפלס של ים המלח אלא גם לשמור על תכונותיו הייחודיות של ים זה", הבהיר הגיאולוג אלי רז.

 

פרופ' דן זסלבסקי, נציב המים לשעבר, תהה מה תהיה השפעת התעלה על מצוקת המים באזור. הוא מתח ביקורת חריפה על אנשי הבנק העולמי שאינם עוסקים כלל בפתרון בעיית המים ממנה סובלים תושבי האזור. 

 

בהקשר זה אמר ל-ynet דן רונן, לשעבר מפקד המחוז הצפוני במשטרה שעומד כיום בראש פרויקט "מסדרון השלום", כי "חשיבותו המרכזית של הפרויקט היא דווקא ביכולתו לסייע בפתרון מצוקת המים האזורית, ובפרט בפתרון מצוקתם של הירדנים".

 

לאנשי הבנק העולמי לעומת זאת, לא היו תשובות רבות לטענות ארגוני הסביבה והמומחים. נציגי החברות שנבחרו לבצע את הבדיקות השונות התמקדו בשימוע במסירת פרטים טכניים על הליך הבדיקה, עלותה ומשך הזמן שהיא תארך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האם המטרה היא להעלות את המפלס? באיזה מחיר? ים המלח
צילום: באדיבות משמר המפלס
מומלצים