הכי קר שיש: 10 קרחונים ששווים ביקור

מה יותר מתאים לחופשת הקיץ מאשר ביקור במקום קר כמו קרחון? אם זה מה שמתאים לכם כרגע - גם אם הכי קרוב שתגיעו אליו זה המסך במחשב - הנה לפניכם רשימת עשרת הקרחונים הכי מומלצים לביקור - כפי שנבחרו על ידי מגזין "Forbes Traveler".

עושה קר בעיניים (צילום: אי פי) 

1. ביאפו, פקיסטן

הקרחון ביאפו (Biafo) ממוקם ברכס קרקורם (Karakoram), הנחשב לעתים לחלק מהרי ההימלאיה, שהקרחונים בהם נסוגים בקצב מפחיד. תיירים המחפשים אתגר אמיתי יכולים לצאת לטיול רגלי בן כמה ימים בקרחון הנידח ולהגיע ל"אגם השלג" שרוחבו 16 קילומטר. לאורך הדרך ייהנו המטיילים מהצמחייה נדירה ומנופים מרהיבים של פסגות הרי פקיסטן.

2. פריטו מורנו, ארגנטינה

קרחון פריטו מורנו (Perito Moreno) ממוקם כ-80 קילומטר מהעיר אל קלפטה (El Calafate). הוא נחשב לחריג באיזור: מתוך חמישים ומשהו קרחונים בדרום פטגוניה, רק שלושה מתקדמים, והוא אחד מהם. שלוש נקודות צפייה מאפשרות לתיירים לצפות מקרוב אבל בביטחון במסה האדירה הזאת של קרח. בעלי המזל מביניהם יזכו לצפות בגושי קרח אדירים ניתקים מהקרחון ונופלים ברעש מחריד אוזניים אל אגם ארגנטינו (Argentino).

לראות את גושי הקרח נופלים. פריטו מורנו (צילום: איי פי) 

3. גלשייר ביי (Glacier Bay), אלסקה

אלסקה היא ביתם של יותר מ-100 אלף קרחונים, מהם 2,000 שנחשבים לגדולים. גלשייר נשיונל פארק (Glacier National Park) הוא אחד מהמקומות הטובים ביותר לצפות במספר קרחונים גדולים. גלשייר ביי לודג' הוא מקום הלינה היחיד בתוך הפארק וממנו יכולים המטיילים לצאת בסירה לשיט ברחבי המפרץ. תוך יום אחד מספיקים לראות כמה קרחונים מרשימים וגדולים, כולל את המרג'רי והגרנד פסיפיק המאסיביים במיוחד.

גלשייר ביי (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

4. פורטוונגלר, קילימנג'רו, טנזניה

מבין הקרחונים הנסוגים הנמצאים בעולם, אלה של הר הקילימינג'רו הם מהמפורסמים ביותר. במהלך המאה שעברה הם איבדו יותר מ-80 אחוזים מהמסה שלהם, ומדענים צופים שהם ייעלמו סופית במהלך העשור שלאחר 2020. קרחון פורטוונגלר (Furtwängler), הקרוב לפסגה, הוא ככל הנראה הבולט ביותר מבין הקרחונים הנעלמים.

הקרחונים הנמסים שעל הקילימנג'רו (צילום: איי פי) 

5. פאסטרצה, אוסטריה

קרחון פאסטרצה (Pasterze) נח לרגלי אחד מההרים הגבוהים ביותר באוסטריה. אורכו כשמונה קילומטר והוא הגדול מבין 925 קרחוני אוסטריה. עם זאת, פאסטרצה עלול לאבד עד 60 אחוזים מהמסה שלנו עד לשנת 2100. נכון לעכשיו תיירים יכולים לצפות בנוף המדהים של הקרחון וההר יחדיו אם הם נוסעים בדרך Grossglocknerstrasse (פתוחה בקיץ בלבד) אל קייזר-פרנץ-ג'וזף-הוהה, בו יש מרכז מבקרים גדול.

6. וטניוקול, איסלנד

כל מי שתהה אי פעם איך איסלנד קיבלה את שמה, ימצא את התשובה בעובדה שהקרחון הגדול ביותר במדינה מכסה לבדו יותר משמונה אחוזים משטחה. ליד מרכז קרחון וטניוקול (Vatnajökull) יוצרים מספר הרי געש פעילים פני שטח ניגודיים. למשל, מטיילים יכולים לבקר במעיינות חמים הממוקמים בתוך מערות הקרח שבקרחון.

7. יולונג, סין

קרחון יולונג (Yulong) שבסין נסוג בהתמדה מאז תחילת שנות השמונים, אבל הוא עדיין מהווה את אחת האטרקציות הפופולריות ביותר בפרובינציית יונאן. לא שקל לבקר בקרחון - הגובה הרם של הטיפוס הסופי למרפסת התצפית משאיר מטיילים רבים חסרי אוויר. כמה אפילו מבצעים את העלייה עם בקבוקי חמצן צמודים.

8. פוקס ופרנץ ג'וזף, ניו זילנד

למרות שהקרחונים התאומים פוקס ופרנץ ג'וזף (Fox and Franz Josef) נסוגו במשך רוב המאה העשרים, נכון לעכשיו הם דווקא מתקדמים - וזאת עקב המשקעים הכבדים שיורדים לאחרונה באיזור. שני הקרחונים הם יוצאי דופן באוכלוסיית הקרחונים העולמית בכך שהם משתרעים על מורדות ההרים ומגיעים ליער גשם. תיירים יכולים ליהנות מביקור בקרחונים במגוון דרכים - החל בטיול רגלי שעובר במנהרות ובסדקים ועד לסיור בהליקופטר מעל הקרחונים.

קרחונים אחים. פוקס ופרנץ ג'וזף (צילום: אילנה פישר) 

9. אטבסקה, קנדה

קרחון אטבסקה (Athabasca) הוא חלק ממשטח הקרחונים קולומביה (Columbia Icefield) שבהרי הרוקי הקנדיים. אטבסקה איבד כבר כחצי מנפחו וממשיך לסגת. ולמרות זאת, אורכו עדיין עומד על כמעט שישה וחצי קילומטרים. למרות שזהו הקרחון הכי פופולרי בקרב תיירים בצפון אמריקה, הוא גם נחשב למסוכן ביותר והם מוזהרים שלא להניח כף רגל על הקרח מבלי להיות מלווים במדריך מנוסה.

אטבסקה (צילום: MCT) 

10. אנטארקטיקה

מספרי שיא של תיירים מגיעים בשנים האחרונות לראות מקרוב את ההרים, המפרצים והקרחונים של אנטארקטיקה. כ-35,000 מהם צפויים לבקר ביבשת הקפואה השנה - וזאת לעומת 10,000 מבקרים בלבד לפני עשור. למרבה האירוניה, דווקא הקרח הנמס בעקבות ההתחממות הגלובלית הוא שמאפשר ליותר אנשים להגיע. האגודה הבינלאומית של מפעילי טיולים לאנטארקטיקה נוסדה ב-1991 במטרה לייסד קווים מנחים לתיירות אחראית לסביבה ביבשת.

התיירים באים. אנטארקטיקה (צילום: גטי אימג' בנק ישראל)