שתף קטע נבחר
 

דור רביעי בסלולר - טוב לצרכנים / פרשנות

אמש (ד') עשה משרד התקשורת צעד קטן נוסף לקראת מכרז שיביא להקמת תשתית תקשורת נוספת - שתהווה, בין השאר, את הדור הרביעי בסלולר. למה זה טוב לצרכנים?

למי מאיתנו הישראלים שעדיין רוטנים על הדור השלישי, ו"למה לעזאזל אנחנו צריכים את זה?”, הרי שרכבת הקידמה לא מחכה. אתמול (ד') עשה משרד התקשורת עוד צעד לכיוון הדור הבא: הגידו שלום לדור הרביעי. ולמי שבאמת שואל "למה לעזאזל אנחנו צריכים את זה?”, אענה: זה טוב לנו, הצרכנים.

 

המכרזים שעומד להוציא משרד התקשורת בחודשים הקרובים (והיה צריך לעשות זאת ממזמן), יוסיפו עוד מתחרים בשוק הטלפוניה הניידת (סלולר) והנייחת, ולמעשה, להוסיף עוד תשתית תקשורת לתשתיות הקיימות: תשתית WiMax . וועדת גרונאו, שמונתה לבדוק את שוק התקשורת, סבורה שטכנולוגיה זו תגביר את התחרות בשוק (מסמך PDF).

 

משרד התקשורת אמור עד סוף השנה, ולכל המאוחר בתחילת 2009, להוציא מכרז לשני תחומי תדרים. תדר 2.5 גיגההרץ, שמיועד לתשתית WiMax שתתחרה בסלולר (מתחרה לפלאפון, orange וסלקום) – אם על ידי מפעיל חדש או על ידי חברת מירס, הקטנה מכל חברות הסלולר.

 

התחום השני הוא תדרי 3.5 ו-3.7 גיגההרץ – שמיועדים למפעיל חדש בתחום התקשורת הנייחת (מתחרה לבזק ולכבלים), שיפעל גם הוא באמצעות טכנולוגיית WiMax האלחוטית.

 

בשנת 2011, עתיד המשרד להוציא מכרז נוסף, כאשר יתפנו תדרים שנמצאים כיום בידי משרד הביטחון. בתדרים האלה, תינתן עדיפות חברות הסלולר הגדולות, בהנחה שימשיכו לגדול. למכרז הקרוב, אגב, אסור להן לגשת.

 

בתדרים שיתפנו ב-2011, ניתן יהיה לעשות שימוש בטכנולוגיות WiMax או LTE – שהיא טכנולוגיה אחרת של הדור הרביעי, שנחשבת להתפתחות טבעית של רשתות הסלולר הקיימות, ומכאן, קלה יותר ליישום.

 

מה פירוש דור 4?

אז מה זה WiMax ומה זה LTE? שתי הטכנולוגיות, מבוססות על אנטנה, המכסה שטח נרחב ומספקת שירות להרבה מנויים. טכנולוגיית WiMax, שהוצגה כתקן בשנת 2002 וכונתה גם "WiFi על סטרואידים", זוכה ליחסי ציבור טובים יותר, ונחשבת לבוגרת יותר מ-LTE.

 

בשני המקרים, מדובר בטכנולוגיות שיכולות לספק שיחות קוליות וגלישה באינטרנט בקצבים שנחשבים כיום רצחניים – באזור המאה מגהביט לשניה ואף יותר. קצבים אלה מספיקים כדי לשדר אות וידאו באיכות גבוהה באופן חלק, ואפילו חברת yes שקלה להעביר באמצעות WiMax את שידורי הטלוויזיה שלה.

 

גם מבחינת הפריסה, מדובר בפתרון אידיאלי לאזורים חקלאיים או הרריים שבהם קשה לפרוס תשתית קווית. אנטנה אחת יכולה לכסות שטח ברדיוס ממוצע של שמונה ק"מ ב-WiMax וחמישה ק"מ ב-LTE. בחלק ממדינות העולם (כמו פקיסטן, למשל) כבר פרוסות רשתות WiMax.

 

ברמה הטכנולוגית הכל טוב ויפה – אבל מה עם מי שאחראי ליישום המדיניות? עם הקלפים הפוליטיים שטרף אמש (ד') ראש הממשלה אולמרט, לא ברור מי יהיה שר התקשורת כשהמכרזים הללו יצאו לפועל. יש רק לקוות ששר התקשורת הבא, ימשיך במדיניות אותה מקדם אטיאס – אם כי לא בקצב מהיר דיו, עובדה אותה כבר ציין מבקר המדינה.

 

בסופו של יום, אם מכרזים אלה יצאו לפועל כמובטח, אנחנו הצרכנים נרוויח מכך שיופיעו מתחרים נוספים בשוק הסלולר והטלפוניהן. המשרד הציב כאחד התנאים למכרז מחיר נמוך לצרכן, כשם שזכתה חברת "סלקום" בתחילת שנות התשעים במכרז למפעיל סלולרי נוסף, בזכות הצעת תעריף של אגורות בודדות לדקה. 

 

  • לקריאה נוספת: מסמך המדיניות של משרד התקשורת (PDF)

 

סיוע בהכנת הכתבה: עומרי לוי

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים