מי אחראי לרכישת הקונדומים? הנה תשובה
להגיד שתפקיד הגבר לקנות קונדום רק כי הוא גבר זה כמו להגיד שהוא צריך לשלם בדייט ולהרוג את הג'וק רק כי הוא גבר. קוראים לזה שוביניזם, ולא סתם זה נשמע כמו מחלה
נראה שהסופר מתחת לביתי החליט לעודד ילודה. לא שחולקו פלאיירים צבעוניים או שעמד כרוז עם מגאפון וצעק סיסמאות, אבל בדרך לקופה, בזווית העין, קלטתי שהקונדומים למכירה נמצאים במדף כל כך גבוה, שאלא אם הלקוח הוא כדורסלן או יבקש מזה שלפניו בתור לעשות לו סולם גנבים - הוא לא יגיע אליהם.
למרבה האירוניה, ממש בצמוד אליהם הונחו חבילות מטרנה. אחרי שגיחכתי למראה השילוב הסוריאליסטי ניגשתי לאחראית המשמרת ושאלתי בחצי קריצה אם היא חושבת שרק גבוהים וגבוהות מקיימים יחסי מין. על כך נעניתי ברצינות: "אבל את בחורה, את לא זו שאמורה לדאוג לקונדום".
האם מי שלובש את המכנסיים הוא גם מי שקונה אותם? ממש לא. להגיד שתפקיד הבחור לקנות קונדום רק כי הוא בחור זה כמו להגיד שהוא צריך לשלם בדייט ולהרוג את הג'וק רק כי הוא בחור. קוראים לזה שוביניזם, ולא סתם זה נשמע כמו שם של מחלה.
אמנם בדרך כלל אני בעד להדיר רגליהם של בחורים מכל מה שקשור לקניות ויסכים איתי כל מי שהיה עד לבחור שמסתובב עם עגלה קניות ביד אחת וטלפון ביד השנייה ושואל בנואשות את זו שמעבר לקו: "כשהתכוונת לגבינה צהובה התכוונת עם חורים או בלי חורים?" ולא משנה שזו גבינה צהובה שנועדה עבורו.
לעומת זאת, כשמדובר ברכישת קונדומים הדבר שונה. רוב הגברים, אם לא כולם, יעדיפו שהגומי הזה יישאר בתוך החבילה ולא עליהם. לבקש מגבר לשים קונדום לפני האקט זה כמו לקחת ילד לחנות ממתקים ולהגיד לו שהוא מקבל עוגיית גרנולה במקום סוכריה, כי זה יותר בריא. גם כשהוא עצמו יודע את זה, הוא עדיין ינסה למצוא ערכים תזונתיים בסוכריה.
הוא יודע עם איזה סוג הוא מרגיש הכי טוב
בגלל סיבה זו הוא זה שצריך לבחור את הקונדום, כיוון שהוא יודע עם איזה סוג הוא מרגיש הכי טוב, וליתר דיוק - הכי מרגיש.
אבל כל האמור לעיל אינו אומר בשום פנים ואופן שהבחורה פטורה מקניית קונדומים. הרי היא לוקחת חלק באירוע, לכן גם היא צריכה לשאת באחריות הנלווית.
במחשבה הקולקטיבית, בחורה שתחזיק חבילת קונדומים ביד משום מה עדיין תיתפס ע"י שאר העומדים בתור לקופה באופן הרבה פחות מחמיא מגבר שעושה זאת. מה שאגב מעלה את השאלה - עבור מי חשבתם שמיועדים הקונדומים שמחזיק הבחור? כי כמו שאומר הפתגם, "מאחורי כל גבר שקונה קונדומים עומדת אשה עם תחתוני תחרה" (לפעמים היא עומדת לפניו, אבל זה עניין של תנוחה מועדפת).
האם זה עניין של מוסכמות, תפיסה הממקמת את הבחורה כאילו היינו במאה הקודמת, או במדינת עולם שלישי שעוד מאמינים בה שהדגדגן הוא איבר מיותר שיש להסירו?
אולי בכלל אפשר לפתור את זה על ידי שינוי מחשבתי. במקום שבחורה תחשוב לעצמה בתור לקופה: "איזו בושה, יחשבו שאני מופקרת / קלה להשגה / זולה", היא תחשוב: "אני כזו סקסית, שמישהו רוצה לבלות איתי הלילה. אני מושכת מישהו מספיק כדי שהוא יוותר על ענייניו האחרים. ובכלל, אני הולכת עם הצרכים והרצונות שלי (!) אז במה יש לי להתבייש?!"
הקופאית בסופר מבררת מחיר במערכת הכריזה
בכל קומדיית נעורים אמריקנית יש סצינה חוזרת ובה מגיע נער לקופה לשלם על חבילת קונדומים, וכשהוא מגיע לקופאית היא מנסה לברר במערכת הכריזה של החנות מה המחיר. גיליתי משיחות עם חברים שלא משנה שרובינו עברנו את גיל הנעורים, עדיין זו התניה קלאסית, אילו זו סצינה שאנחנו מחכים שתתרחש, ושבמקרה גם יעמוד מאחורינו בתור השכן של ההורים, שיספר על כך לשכנה הרכלנית.
האם גם בהינתן תרחיש האימים הזה, ה"בושה" של בחור קטנה יותר מ"בושה" של בחורה? או שאולי זה בעצם לא עניין של בחור ובחורה, אלא של חדירה לפרטיות כאדם. כשאני קונה פסטה במכולת, אלה שעומדים מאחורי יידעו שזה מה שאבשל השבוע. אם קניתי עוגת שוקולד יידעו שיש לי אורחים, או שאני מתכננת שבירת דיאטה, רחמנא ליצלן.
כשמישהו/י קונה קונדום, סביר להניח שבמוקדם או במאוחר ייעשה בו שימוש. האם אנחנו באמת רוצים שאנשים זרים שכל היכרותנו איתם מסתכמת בעמידה משותפת בתור לקופה ולהתלונן על זה שנכנס עם תשעה מצרכים לקופה המהירה יידעו מה אנחנו עושים בחדר המיטות?
ואולי גם זה עניין שניתן לפתור בסוויץ' מחשבתי: רוצים לדעת מה התוכניות שלי להערב? אם כן, התוכניות שלי הן לנהוג באחריות, לא להיכנס להריון ולא לחטוף מחלת מין. נראה לי שאלו תוכניות די מוצלחות, ואם אהיה בת מזל וגם תצטרף אורגזמה למשוואה, אז ניתן להגדיר אותן כתוכניות מוצלחות מאוד.
הנימוס אומר שלא באים בידיים ריקות
ואולי בעצם האחריות לקונדום לא קשורה לבחור או בחורה, אלא להליכות ונימוסין? מי בתפקיד נושא/ת הכלים, האורח או המארח? אולי כמו שמהמארח/ת היינו מצפים לאירוח שבראשיתו ייתן הרגשה מזמינה ונעימה שלצידה כיבוד קל, נצפה שלהגשת הקפה והעוגה יצטרף גם הקונדום?
ואולי ההפך? אולי האורח/ת אמור/ה לא לבוא עם ידיים ריקות? זה אמנם לא מפגש שסובב סביב מחוות שהייתם מוצאים בביקור בבית ההורים, אבל יש כאלה המגיעים עם תשורה קטנה שתנעים את הערב. אז אולי לבקבוק היין והגלידה שהביא/ה האורח/ת יכול להצטרף אמצעי המניעה, כאומר - הנה, באתי עם קונדום בידי, כדי לא לעזוב שחצי תאוותי בידי.
רק הכרתם. עוד אין לכם מחויבות זה כלפי זה. למען הסר ספק, אין הכוונה שאין לכם מחויבות לכבד את המפגש ואת האדם שמולכם, גם במיטה וגם מחוצה לה, אבל לכל אחד מהלוקחים חלק באירוע יש מחויבות כלפי עצמו לדאוג לבריאותו ולעתידו, בין אם מדובר במחלות ובין אם בהריון בלתי רצוי. התפלאתי לגלות שיש בחורים שמגיעים לסיטואציה מינית בלי קונדום, כאילו זה ברור שזה תפקיד האשה, אולי מתוך מחשבה שהיא זו שתיכנס להריון. זה כמובן לא מסתדר עם הידיעה שהם לחלוטין לא רוצים ילדים, ולא נותר לי לחשוב שאולי הם הבריזו משיעור חינוך מיני בכיתה ו', בו לימדו ש"מספיקה רק פעם אחת בלי!"
בנוסף, התפלאתי לדעת שיש בחורות שלא מחזיקות קונדום במגירה של התחתונים הסקסיים שמיועדים בדיוק לסיטואציות כאלה, כסומכות על הגבר שהוא זה שיביא אותו, שכן הוא זה שלובש אותו. זה לא מסתדר עם זה שבחורה חכמה ויוזמת אמורה לדעת שלא סומכים על בחור שרק הכירה (ותחסכו ממני את הטוקבקים שהיא גם אמורה לדעת שלא שוכבים איתו) ושתאמין לו ש"אין לו כלום", "יגמור בחוץ" ו"היא היחידה שהוא היה איתה כבר המון זמן". כי בינינו, עדיף שהאנחה תהיה אנחת עונג, מאשר אנחת רווחה כשגיליתם שבדיקת ההריון יצאה שלילית.
וכמו שאומרים בבית שמאי: סקס מזדמן עושים עם קונדום, או לא עושים בכלל!
אז אחרי שאמרנו "אצלי או אצלך?" אפשר להמשיך ולשאול: "(הקונדום) שלי או שלך?"
המסר אינו משתמע לשני פנים: שני הצדדים צריכים להיות מצוידים. מקסימום יהיה קונדום רזרבי. ובמקרה של כימיה מוצלחת – הוא כנראה לא יישאר מיותם.
לפנייה לכתב/ת 
חסוך, שלא יחסר
צילום: ויז'ואל פוטוס
מומלצים
