למה אסור לשים את כל המסמכים בחשבון אחד?

ניק סייבר, מנהל בחברת לייעוץ טכנולוגי, לא מרוצה. הבלוגר כריס ברוגאן מספר ביום שני אחר הצהריים חזר ניק סייבר הביתה ועשה מה שעושים רוב האנשים במקצועו - פתח דפדפן וניסה לבדוק את חשבון ה-Gmail שלו. אלא שכשניסה להיכנס הפעם, קיבל שגיאה לפיה "מצטערים, אבל החשבון שלך הוקפא".

סייבר פנה לשירות התמיכה של Gmail והתכתב איתם התכתבות שנפרשה על גבי כמה וכמה מיילים. בסופו של דבר קיבל את התשובה המסתורית הבאה, שנכתבה בלשון תאגידית ודלה באינפורמציה: "תודה על הדיווח. השלמנו את הבדיקות בנושא. מכיוון שהבדיקות לא היו חד-משמעיות, לא נוכל להחזיר לך את חשבון הגוגל שלך. אנחנו בגוגל מתייחסים לנושאי  אבטחה ופרטיות ברצינות רבה. לכן לא נוכל לחשוף פרטים נוספים כעת".

בגוגל, שם המשתמש והסיסמה שלך משמשים לכל השירותים של החברה (מה שנקרא גם single sign-on) - נרשמת לאחד, נרשמת לכולם. אם ניק סייבר לא יכול להיכנס לתיבת ה-Gmail שלו, הוא לא יכול לצ'וטט ב-Google Talk, לערוך את אלבומי התמונות שלו ב-Picasa או את מסמכי הטקסט השמורים ב-Google Docs, וגם על גליונות אלקטרוניים ב-Google Calc אין על מה לדבר. בקיצור, הניתוק מגוגל השבית את רוב הפעילות שלו באינטרנט, כולל את זו המקצועית.

כריס ברוגאן, שדיווח על הפרשה, מספר כי הוא כותב ספר במשותף עם עמית של באמצעות Google Docs - השירות מאפשר מצב בו שני אנשים עורכים מסמך טקסט במקביל, תכונה אידיאלית לכתיבת ספרים משותפים כאלו. "עד עכשיו זו לא נראתה לנו כבעיה. אבל מה אם אנחנו נהיה הניק סייבר הבא?"

זהו בטח לא המקרה הראשון שבו משתמש של גוגל נקלע לנבכי ביורוקרטיה ואיבד את החשבון שלו. אבל הפוסט על חשבון הגוגל האבוד של סייבר הכה גלים ברשת, ובאין חדשות או רכישות מסעירות ומעניינות יותר - הפך לשיחת היום בבלוגוספירה הטכנולוגית, רובה שמה מבטחה בגוגל ומתייחסת לחברה בקדושה דתית כמעט.

הלחץ והפרסום השלילי כנראה עשו את שלהם, וניק קיבל את חשבון ה-Gmail שלו בחזרה, תוך הסבר מפורט שחשבון ה-Google Checkout שלו נחשד כקורבן לנסיון פישינג שנגנבו ממנו כמה מאות דולרים.

הפוסט של ברוגאן פורסם תחת הכותרת "כשגוגל היא הבעלים שלך". לא מעט אנשים מחזיקים בחשבון ה-Gmail (או אחד מהשירותים האחרים, הפופולריים קצת פחות, של החברה) מסמכים סרוקים שהעותק מנייר שלהם אבד מזמן, תמונות, מיילים חשובים, פנקס כתובות ענק שאי אפשר לעבוד בלעדיו, מיילים מקרובי משפחה שאינם בין החיים עוד ומה לא.

המקרה של סייבר מדגיש כי אמנם מוקדם עדיין להכריז על "תופעה" של התמכרות לגוגל, ולהכניסה כשורה במגדיר הפסיכיאטרי  - אבל אולי כדאי לא לשים את כל הביצים בחשבון אחד, ולפזר את המסמכים בין כמה שירותים וכמה חברות (דואר בגוגל, תמונות ביאהו וכולי) ובמקביל לגבות אותם באופן עצמאי, מבלי להיות תלויים בענקית ממאונטיין ויו שבקליפורניה, ואנשי התמיכה המסתוריים שלה.