להפשיר את ציפי
שרת החוץ מנסה להוכיח למתפקדי קדימה שהיא בן אדם, בשר ודם, מישהו שאפשר לגעת בו, לדבר איתו, לשאול אותו שאלות. גורם במטה: "רוצים להראות שהיא לא נסיכת הקרח, לא הדמון הקר והרע שציירו להם". גם ראש הממשלה היה עסוק השבוע בלשבור את הקרח והדכאון של אנשי לשכתו. "אני רואה שכולכם מאושרים מדי", פתח אולמרט בחיוך - ופוגג מעט מהדכדוך
ופתאום נהיה שקט, כמעט דממה. אחרי צונאמי של טלפונים ופקסים, אחרי הרעש הגדול בשבוע שעבר, הס ירד על לשכת ראש הממשלה. הצומת העמוס והשוקק במדינה כמו קיבל זריקת מורפיום: הכל נרגע, האט, זוחל בקצב אחר, כאילו שכולם מנסים לדחות את הקץ. גם הכאב והצער שהיכו באנשי הלשכה לפני שבוע כבר פחות חדים. ההודעה הדרמטית
של אהוד אולמרט, והפגרה בכנסת, והקיץ – כולם ביחד השוו ללשכת ראש הממשלה וליושב בתוכה צבע של רוח רפאים, חיוור משהו, שקוף.
"כאילו שהוא לא שם", אמר השבוע מישהו בלשכה הזו על אולמרט. כאילו שברגע אחד, המקום הזה איבד את רוב כוחו ויוקרתו, איבד את משיכתו. אולמרט הפך לעציץ. כבר לא רצים אליו בטירוף, וגם המשברים כאילו התמעטו פתאום. עובדי הלשכה מסתובבים עם עיניים באדמה, עצובים, מחפשים מה לעשות ובשביל מי, מנסים להתרגל למצב החדש שבו הבוס הפך למעין ממלא מקום זמני, שרק מחכה שמישהו עם קביעות יבוא להחליף אותו.
מישהו מוותיקי הלשכה סיפר שהשבוע האחרון הרגיש כמו דז'ה-וו. "התחושה היא כמו אחרי שאריק נרדם", אמר אותו עובד. "גם אז הכל נדם". אבל יש גם נחמה: פתאום, יש זמן לעבודה. פתאום לפני סיום, אפשר להפסיק לקרוא עיתונים ולרדוף אחרי הכותרות. פתאום, מעטים בלבד עוד מציקים, ושואלים, ומחפשים איך לתקוף. החיצים והזרקורים מופנים לכיוונים אחרים, למטרות חדשות.
אולמרט, אדם עם חושים אנושיים מפותחים, ראה את אנשיו והבין שצריך לפעול. בתחילת השבוע הוא יזם שיחת ניעור ועידוד, וסיפק להם זריקת מרץ. "אני רואה שכולכם מאושרים מדי", פתח. חוש הומור לא היה חסר לו אף פעם. "תפסיקו להיות בעננים", המשיך ראש הממשלה. "צריך להתחיל לעבוד". אולמרט התייצב מול עוזריו ויועציו עם תוכניות לעתיד, ומשימות להשלים. "המטרות שלי לא השתנו", הוא אמר. "אני מתכוון לדבוק במטרות האלה, ואני מצפה לסיוע של כולם. אל תהיו עם הראש באדמה. יש מדינה, יש עם, והכהונה הזו זוכה לשבחים. אסור לנו להאט את הקצב".
חלק מאנשי הצוות התרגשו מהנחישות של אולמרט לשדר עסקים כרגיל. הנה עומד בפניהם אדם שהגיליוטינה הציבורית הסירה את ראשו הפוליטי, והוא ממשיך לצעוק שהוא עדיין מסוגל לנהוג באוטו. "אני פטריוט ישראלי", אמר אולמרט. "אני מאמין בכל המטרות שהצבתי לנו, גם בנושאים המדיניים וגם בנושאים החברתיים". גם בשיחות עם חברי כנסת ושרים, הזכיר להם אולמרט שהוא עדיין כאן, נחוש להותיר אחריו ירושה לאומית מכובדת, שיהיה למה ולמי להתגעגע. "יש ממשלה, יש מדינה, וממשיכים לעבוד", אמר להם. לוח הזמנים של אולמרט שידר גם הוא דהירה קדימה: פגישות, דיונים, והתייעצויות עד השעות המאוחרות של הערב. הדיון הביטחוני בקבינט שנערך השבוע היה מן הענייניים ביותר מזה זמן רב, מדווחים מקורביו של ראש הממשלה. שום מתיחות פוליטית באוויר, וכל תשומת הלב מופנית לעבודה.
"יש הרבה כאב בקרב אנשי הצוות", אמר בכיר בלשכת ראש הממשלה, "אבל אולמרט פשוט נתן לנו זריקת מרץ. הוא ניסה להפיח בנו חיים ורוח קרב". הבכיר סיפר כי התעסקות התקשורת במאבק הפוליטי בקדימה, מאפשר לאולמרט לפעול בחופשיות. "נעשים דברים מדהימים מתחת לאף של התקשורת, גם בתחום הביטחוני וגם בתחום המדיני", אומרים מקורביו של ראש הממשלה. "יש דברים שהשתיקה יפה להם, והם צריכים להישאר 'מתחת לראדאר'. יש הרבה יותר שקט, וזה מאפשר לעבוד סוף סוף".
להפשיר את ציפי
מה שהיא שלא עשתה במשך כמעט שלוש שנים, מנסה ציפי לבני לעשות בחמישה שבועות: להפשיר. היא מנסה להוכיח למתפקדי קדימה שהיא בן אדם, בשר ודם, מישהו שאפשר לגעת בו, לדבר איתו, לשאול אותו שאלות. פתאום, אחרי שלא ספרה אותם תקופה כל כך ארוכה, לבני מחזרת לפתחם של ראשי הקבוצות והפעילים המרכזיים. פתאום, היא משקיעה בהם זמן, ופגישות בארבע עיניים, ושיחות טלפון. מאות שיחות טלפון.
יועציה ועוזריה הבינו שהבעיה הפנים-מפלגתית של המועמדת ציפי לבני קשורה ליתרונותיה בציבור הרחב. ככל שהיא הרחיקה את עצמה מהפוליטיקה ומהעסקנים, היא עלתה בסקרים הכלליים. עכשיו זה חוזר אליה כמו בומרנג, ומופז, שחרש את השטח במשך שנתיים וחצי, נחשב לפייבוריט בקרב אלה המכורים ל"סחבקיה" עם הפוליטיקאי הבכיר.
"לאסטרטגיה שלנו יש שתי רגליים", הסביר גורם במטה של לבני. "אנחנו מסבירים לכל מי שאפשר שהיא מביאה שלטון, שמשמעותו לא רק ראשות ממשלה אלא גם משרדים חשובים כמו משרד הפנים ומשרד האוצר. המסר פשוט: עם ציפי יש שלטון, בלי ציפי – קדימה זה אחורה. חוץ מזה, אנחנו מנסים לחשוף אותה כמה שיותר לאנשי השטח. אנחנו רוצים להראות שהיא לא נסיכת הקרח, לא הדמון הקר והרע שציירו להם. ככל שנספיק יותר, נתקדם יותר".
מקורביה של שרת החוץ טוענים כי מדיניות ההפשרה מתחילה לתת את אותותיה, ומי שפוגש אותה מתאהב. טוב, אולי לא מתאהב, אבל לפחות לא בורח בזעקות. "יש לנו תחושה שמתחילים להיווצר סדקים בשטח", אמר אחד מיועציה של לבני. "היה מי שאמר לנו שהוא עם מופז, אבל יאפשר לאנשים שלו להצביע למי שהם רוצים. אחר אמר שהוא תומך במופז, אבל הוא יצטרך לשקול מחדש את עמדתו שבועיים לפני הפריימריס אם מופז לא יתרומם בסקרים הכלליים".
במטה של לבני מרוצים גם מהשבוע החלש של שר התחבורה. מופז הכריז ביום שלישי בערב על מועמדותו הרשמית לראשות קדימה, אלא שההכרזה הזו זכתה לסיקור קריר למדי בתקשורת. מה שהיה אמור להיות כנס היסוד, יריית הפתיחה, נגמר בנאום יבש משהו של המועמד הנרגש מופז. "בכנס בקריית אונו היה יותר סיקור מאשר בכנס של מופז", צהלו אנשיה של לבני, שקפצו על האירוע המאופק בגלל תקופת בין המצרים, בניסיון להפוך אותו לכישלון. "הם תכננו להביא הרבה יותר אנשים, אבל זה לא הלך להם".
ובכל זאת, מה מתכננים האסטרטגים של לבני לעשות אם תוך כעשרה ימים לערך, אחרי שרוב חברי סיעת קדימה יודיעו כי הם תומכים בה, השטח ישמור נאמנות למופז? "אין לנו נשק יום הדין", טוענים במטה של לבני. "יכול להיות שנצטרך לחשוב על אחד כזה, אבל כרגע אין. כרגע אנחנו רצים בשטח, עוברים ממקום למקום, נותנים לאנשים להכיר אותה ולהבין שבלי ציפי, קדימה זה אחורה".
לפנייה לכתב/ת 
אולמרט. "כולם מאושרים מדי"
צילום: דודי ועקנין
לבני. בן אדם
צילום: ערן יופי כהן
מומלצים
