גם רווחה היא ביטחון
חוסן צבאי הוא לא תחליף להון אנושי חזק בטווח הארוך. הצעות לקיצוץ התקציב מעמידות את האתגר הביטחוני בניגוד לזה החברתי ללא הצדקה
כמדי שנה, השיח הציבורי על מסגרת התקציב והקיצוצים המתבקשים במשרדי הממשלה נסוב סביב שני קצוות שנתפסים לכאורה כמנוגדים. הדילמה המרכזית בקביעת יעדי התקציב מוצגת כהכרעה בין שני תחומים: רווחה וביטחון.
על רקע טראומות לאומיות של מלחמת לבנון, שיגור פצצות מרגמה על יישובים בדרום ופחדים מפני התחמשות איראנית בנשק גרעיני, כל אזכור לצורך בקיצוצים משמעותיים בתקציב הביטחון גורר התבטאויות מזרות אימה על ההשלכות המיידיות שיהיו לצעד מסוג זה. ההנחה היא כי בעוד לצמצום תקציב הביטחון השלכות הרות אסון, לא כך פני הדברים כשמקצצים את תקציב הרווחה.
אך רווחה הינה חלק מהביטחון. היא טומנת בחובה משמעויות אסטרטגיות ארוכות טווח עבור מדינת ישראל. חוסן צבאי הוא לא תחליף להון אנושי חזק בטווח הארוך. קיימת חפיפה בין אותן קבוצות באוכלוסיה שנמצאות מחוץ למרכז החברתי-כלכלי לבין הקבוצות שנמצאות מחוץ למעגל שמשתתף בנטל הביטחון. המשך הדרתן החברתית של קבוצות אלו מהווה איום ממשי, כמו גם המשך הנשיאה בנטל של קבוצה מצומצמת בלבד מאזרחי המדינה.
השמעת טענות לפיהן חיזוק תחום הרווחה יחייב גריעה מחוסננו הביטחוני היא דמגוגיה זולה. ישנן מספיק אלטרנטיבות לקיצוצים רוחביים, גם אם אין אלו דרכי פעולה פופולריות. למשל, במגוון של הטבות מס אפשר לפטור מנקודות זיכוי משפחות עובדות שנמצאות בחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה. מקורות תקציביים נוספים ניתן למצוא בהפסקת הפחתות מסים נוספות, כחלק מביצוע הרפורמה במס. הקפאת ההפחתות הללו צפויה לפנות מקורות תקציביים שנדרשים ליישום רפורמות חברתיות בהיקף של כארבעה מיליארד שקל.
קיצוץ תקציב הרווחה בצירוף מדיניות הריבית המונהגת כיום, יביאו דווקא להתכווצות הפעילות הכלכלית, ולהמשך האטה. במקום קריאות של האוצר להקטין את העוגה, יש לחשוב על דרכים לחלקה באופן אחר ולהתייעל.
ואכן, מסקנותיה של ועדת ברודט הביאו את משרד הביטחון לשכור שירותי ייעוץ חיצוני לצורך גיבוש תוכנית התייעלות בתקציבו וארגונו מחדש. ניתן ליישם שינויים מהותיים במשרד תוך בחינה מחודשת של סדרי העדיפויות הפנימיים שלו.
לצד תהליך מבורך זה, יש לדאוג ולתאם את הקצאת המשאבים עם תהליכים המקודמים בזירה המדינית. כפי שבניית גדר ההפרדה עלתה כ-12 מיליארד שקלים והיציאה מעזה עלתה כ-10 מיליארד שקלים, הרי שיש להתאים את יעדי התקציב הביטחוני לאופק המדיני.
במקביל לבחינה מחדש של סדרי העדיפויות הביטחוניים, יש לקדם תוכנית כוללת להקטנת מספר הנפשות העניות שנתמכות בתשלומי העברה ומסים. תוכנית כזו צריכה לכלול מספר צעדים משלימים, ביניהם עידוד יציאה לעבודה של מפרנס שני, הרחבת תכנית מהל"ב, תמריצים למעסיקים שישלבו מחדש בשוק העבודה אמהות בלתי מועסקות ועידוד הורים שיפתחו תוכניות חיסכון למימון השכלה גבוהה לילדיהם.
בסקר שערך מכון מאקרו עם סיום הלחימה בצפון, נבדקו עמדות הציבור כלפי קיצוץ תקציבי הרווחה כדי לממן את עלויות הלחימה. כ-87% מהנשאלים, הן בקרב האוכלוסיה היהודית והן בקרב האוכלוסיה הערבית, השיבו כי קיצוץ בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה על חשבון עוגת הביטחון אינו מוצדק.
ההנחה האוטומטית של הממשלה, כי הציבור מוכן להיענות לדרישות מערכת הביטחון לתוספות תקציביות על חשבון קיצוצים בתקציבי הרווחה השונים, התבררה כשגויה, אם כן.
לקראת הפולמוס התקציבי, מומלץ לאמץ מסגרת התייחסות חדשה, בה האתגר הביטחוני והאתגר החברתי לא יבטלו זה את זה, אלא יהוו שני צדדים של אותה המטבע.
ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית
