מנהיגות חמקנית בשדרות
חבורת צעירים נחושים מקיפה את המועמד דוד בוסקילה, אליו חבר גם מועמד למועצת העיר, טל נחשונוב
עוד לפני שהגענו למטה של אחלמה קפצנו לבקר את טל נחשונוב, המועמד למועצת העיר שדרות, ואת דוד בוסקילה שרץ לראשותה. נחשונוב, שכולם קוראים לו בשמו הרוסי אנטולי, הוא נציג הקהילה הקווקזית. התפאורה במטהו מזכירה את משרדו המאולתר של טוני סופראנו במרתף מועדון הבאדה-בינג, ונחשונוב עצמו מזכיר אותו. מוצק ורחב כתפיים, עגול פנים ומשדר עוצמה כבושה של בוס מקומי.
המשרד אפוף העשן, מין חנות שעברה הסבה, הוא מראה לישראל היהודית של 2008. על אוסף כיסאות מתכת ופלסטיק ישבה בו חבורה מעורבת. בני משפחה, תושבים ותיקים יותר וותיקים פחות, קווקזים, מרוקאים ואשכנזים. בקטעי שיחה קצרים חשתי שיש הערכה אמיתית לאיש ששימש במשך שנים סגן לאלי מויאל וסחב על גבו חלק לא קטן מהעבודה הסיזיפית של ניהול עיר קטנה ובעייתית. נחשונוב נראה כמישהו שאוהב להפשיל שרוולים ולעבוד. אינני יודע אם הוא נקי כפיים, אינני יודע אם לא יצר לעצמו קשרי קבלנים כמקובל במקומותינו, אבל החבורה שישבה בחדר, קבוצה של שדרותים שראו כבר דבר או שניים בחייהם, סיפרה בשבחיו.
נחשונוב אינו רץ לראשות המועצה. "מדוע?" שאלתי. "היית כה טוב כסגן. אתה לא רוצה לעלות כיתה?" לא. השיב נחשונוב. "שאחרים יתעסקו בענייני הכבוד. אני רוצה לעבוד ולהזיז דברים". מישהו בחדר לחש על אוזני: "כאן הקווקזים עדיין נחשבים קבוצת שוליים. אין לו סיכוי להיבחר לראשות העיר".
ברית אמיצה נכרתה בינו לבין דוד בוסקילה, ראש העיר לשעבר ומי שהמומחים המקומיים מנבאים לו הצלחה גם במירוץ הנוכחי. כל משפט שני של נחשונוב איזכר את המועמד הוותיק, ולבסוף, אחרי שהתעייף מהשאלות שלנו התנדב מישהו לטלפן לבוסקילה ולהביא גם אותו לחדר הצפוף.
ובשדרות באמת לא משחקים משחקי כבוד. בוסקילה קיבל טלפון וקפץ לכמה דקות. איש מבוגר, עגלגל ומשופם. יריביו בעיר מספרים עליו כל מיני סיפורים. הוא התגרש לא מזמן, הוא מחפש לעצמו עיסוק אחר, יש לו קשר לקבוצות אינטרסים. אולי. אבל כשהוא נכנס לחדר קשה היה שלא לחוש שלאיש יש את התכונה החמקנית הזאת שנקראת מנהיגות: היכולת לדבר בשקט בחדר מלא ישראלים פטפטניים ולרכוש את תשומת לבם; היכולת שציפי לבני זקוקה לה עתה יותר מכל – לשדר חום אנושי וסמכותיות בעת ובעונה אחת.
כמו אחלמה, גם בוסקילה דיבר איתנו בגובה העיניים. כמוה גם הוא מקדיש את עיקר מאמציו למירוץ. גם הוא מדבר על בחירות נקיות ובינתיים מבטל בעדינות את המועמדים האחרים. כמוה, ואולי יותר ממנה, הוא מפגין בקיאות בענייני העיר ומציג תוכנית מובנית לשיקום העיר ובעיקר מערכת החינוך. אבל מה שמרשים במיוחד הוא קבוצת הצעירים שהתרכזו סביבו. לא ראיתי קבוצה כזאת סביב אחלמה. צעירים חדורי אמונה ותחושת שליחות שמאמינים ביכולת לשנות.
אם יש בי ספק לגבי בוסקילה, הוא נעוץ בכהונתו הקודמת. שמועות עקשניות מדברות על כך שכטובים בראשי ערינו גם הוא לא טמן ידו בצלחת ונהנה מהיתרונות הקטנים של הכוח והתפקיד. אינני יודע אם זה נכון, אינני יודע אם זה משנה לו, אבל זה ודאי אכפת לעוזריו הצעירים. תראו לנו, חבר'ה, שהשקיפות וניקיון הכפיים הם נר לרגליכם.
פרופ' דרור זאבי, מרצה במחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עבר להתגורר בשדרות
לפנייה לכתב/ת 
שדרות ברגיעה. מי ינהיג?
צילום: טל אביטן
מומלצים
