מה אנחנו שונאים בבתי מלון?

לא משנה אם זה חדר במלון בלב ירושלים או צימר מבודד באיזו גבעה בגליל - בדרך כלל אנחנו משלמים הרבה מאוד כסף על הזכות לבלות לילה מחוץ לבית. ככה זה, מזמן הפנמנו שלא זול בכלל להניח את הראש על כרית עם ריח לא מוּכּר או לאכול חביתה שמישהו אחר טיגן עבורנו. התרגלנו.

אבל אם אתם בעלי מלונות או מפעילים צימר בחצר - אתם בטח מבינים שאנחנו גם מצפים לכמה דברים בתמורה. ונכון, אנחנו יודעים שמלונאות זה מקצוע תובעני וקשה, אבל בכל זאת אנחנו מבקשים שתעשו את המקסימום כדי שיהיה לנו טוב. זה לא שדמיינו לעצמנו שתנפנפו עלינו בנוצות טווס כשננוח ליד הבריכה בצהריים ובטח שלא נדרוש שתשליכו עלי כותרת ורודים לפנינו כשנהלך במסדרון. ברור שלא.

אבל לפעמים יש כמה דברים שמדגדגים לנו את העצבנוּת מהרגע שאנחנו נכנסים לחדר במלון או לצימר. ואתם יודעים, גם אם כמעט הכל היה מוצלח, לפעמים דווקא הפרטים הקטנים והמעצבנים עלולים להישאר כטעם לוואי אצלנו גם שבועות וחודשים אחרי שאנחנו חוזרים מהחופשה. לא חבל?

לְמה אנחנו מתכוונים? הנה כמה דוגמאות שאספנו מכמה אנשים שחזרו קצת ממורמרים מחופשות בארץ.

1. זן ואמנות סידור המיטה

אל תגלו לאף אחד: כשאנחנו בבית, לא כולנו טורחים לסדר את המיטה בכל בוקר. אבל כשאנחנו בחופש אנחנו באמת אוהבים את המיטה שלנו בשיא יופיה: סדינים לבנים נקיים, כריות תפוחות ושמיכה מפנקת. רבות נכתב על מלכודת השמיכה, כשהמיטה המסודרת ביד אומן מתגלה כמתקן עינויים עתיק כשמגיעה השעה לישון. יעידו על כך אלפי האנשים שמצאו עצמם נלחמים כמתאבקי סומו ותיקים בשמיכה ובסדין שהוצמדו באלימות למזרון. סביר להניח שלא מדובר בזן שכיח של חדרניות זועמות אלא בהגדרות מוטעות של מה אנשים מצפים ממיטה במלון. אבל באמת, לא בא לנו ללכת מכות כל פעם שאנחנו רוצים לנוח. אנא, תשתחררו כבר.

וגם: אנחנו יודעים שזה שיא הפינוק, אבל באמת שאנחנו אוהבים לראות שהחדרנית עברה וסידרה גם אם רק יצאנו לשעתיים.

2. המזרון הפלוגתי 

ואם כבר בענייני מיטות עסקינן, אז הגיע הזמן להעלות לדיון את הסוגיה הכואבת (תרתי משמע) מכולן - תופעת שני המזרונים הנפרדים. בין אם מדובר בהחלטה לטובת הציבור הדתי, בהחלטה כלכלית או סתם ברוע לב, כדאי שמישהו יספר לכם שממש, אבל ממש, לא באנו לחופש מחוץ לבית כדי למצוא את עצמנו נופלים בשקע בין שני מזרונים נפרדים. כשאנחנו מבקשים מיטה זוגית אנחנו מתכוונים - הפלא ופלא - למזרון אחד בגודל של שניים. וזה שאתם מכסים שני מזרונים בציפה אחת ומעמידים פנים שלא נשים לב שעבדתם עלינו עד לשעת הלינה ממש לא מתקבל בהבנה.

וגם: לא יכאב לכם לשים עוד כרית ועוד שמיכה או שתיים בארון, נכון? אז למה לשלוח אותנו לבקש את זה מכם כאילו מדובר במצרך נדיר? 

3. על טואלטיקה

אנחנו לא כועסים על גליל נייר הטואלט שברור לנו שהאורח לפנינו התחיל ואנחנו נאלצים לדמיין שהעובדה שקיפלתם את הקצה שלו למשולש אומרת שהוא עבר טיהור כימי. בכל זאת, איכות הסביבה וכו'. אבל שום תירוץ לא יסביר למה אתם שמים לנו בקבוקונים קטנטנים של שמפו כאילו אנחנו בובות ברבי קטנות או קרחים שרק חופפים בכאילו. 

וגם: נכון שאצלכם באמבטיה יש מרכך? אז למה אתם מכריחים אותנו להסתפק בשמפו?

אנא, ילדים, עזרו לנו למצוא את השמפו (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

4. בלי כיבודים

קיבלנו בברכה את הטרנד של פינת הכיבודים החביבה שנמצאת כיום כמעט בכל מלון שמכבד את עצמו: קנקנים אישיים, ספלי תה פרחוניים, כמה עוגיות ומבחר תערובות תה? באמת שזה בא לנו מה-זה-טוב אחרי הג'קוזי. רק חבל שהטרנד הזה נעצר ברגע שמגיעים לקפה. עלעלי מרווה ריחנית וזלזלי קורנית טרייה אתם מספקים לנו במלוא המרץ, אבל אספרסו טוב? אה, זה כבר בתשלום. חברים, זה המקום להזכיר לכם שמספר האנשים ששותים את החליטות האלה מחוץ לכתלי בית המלון הוא בערך עשירית ממספרם של שותי הקפה. נשמח על התחשבותכם.

וגם: אם כבר מדברים על פינות קפה, למה שלא תפנקו אותנו באחת כזאת שתהיה בתוך החדר ולא תיאלץ אותנו לצאת אל הלובי רק בגלל שהתחשק לנו לשתות משהו חם?

5. הארכה לארוחה

אחד מרגעי השיא של כל חופשה הוא ארוחת הבוקר המפנקת. הלחמים, החביתות, הגבינות והריבות, המיץ סחוט-טרי ועוד עוד, שבימים כתיקונם מספיקים לשלוש ארוחות גם יחד, ישמחו לבב כל נופש. רק למה צריך לקום באמצע הלילה כדי ליהנות ממנה כי החלטתם שאת מזנון ארוחת הבוקר אתם מחסלים בעשר? כן, כשאנחנו יוצאים לחופש, אנחנו לא רוצים לקום בשבע וגם לא בתשע. את זה יש לנו ביום-יום. אז למה לא לפרגן לנו עוד כמה שעות שינה ולהאריך את מועדי הארוחה? הגבינה הצהובה לא תתקרר.

וגם: תתפלאו לדעת, אבל גם בשבת בבוקר אנחנו אוהבים קפה טוב - אבל אז אתם מגישים לנו קפה נמס בתואנת שמירת שבת מלכה. המציאו כבר כל כך הרבה טכניקות עוקפות-שבת, אבל גוי-של-קפה זו בקשה מוגזמת?

מה עם איזה גוי-של-קפה? 

6. חצאית מיני בר

לפעמים כשנכנסים לבית מלון יש תחושה של מעבר ליקום מקביל, שבו לשלם 20 שקל על פחית קולה זה לגמרי סביר, וגם הבוטנים המלוחים שווים את משקלם בזהב. אבל, בינינו,  את המיליון הראשון שלכם גם ככה כנראה לא תעשו מהמיני-בר, אז לא הגיע הזמן להפסיק להפקיע ולהציע מחירים שפויים, כחלק מהשירות המצויין שאתם כה מתהדרים בו? (במיוחד, אגב, כשאתם לרוב אוסרים להכניס למלון משקאות מבחוץ).

וגם: בארצנו הלוהטת, הגיע הזמן שבכל חדר שמכבד את עצמו ימתינו לאורחים בקבוק או שניים של מים מינרלים. כי לא הגענו עד הלום כדי לשתות מים מהברז בכוס הקטנה לשטיפת הפה שליד הכיור.

7. רד מעל מסך הטלוויזיה שלי

נורא נחמד שהשקעתם במערכת קולנוע ביתית ובמסך של 60 אינץ', אבל זה לא כל כך עוזר כשכל מה שיש זה ערוץ 2, כי דווקא משחק הכדורגל שאנחנו נורא רוצים לראות משודר בערוץ הספורט שנמצא בחבילה שהחלטתם לא להזמין. כי אם כבר שילמנו כך וכך מאות רבות של שקלים, תנו לנו להרגיש שאתם לא חוסכים עלינו, ותחסכו מאיתנו את השקופית המפנה אותנו לרכישת הערוץ בתוספת תשלום (וכן, בואו לא נעמיד פנים - גם פורנו הוא חלק מהעניין).

וגם: אם אתם כבר משקיעים בסרטי די וי די, אז לא יזיק לעדכן קצת מדי פעם את ההיצע. כן, לא נעים להגיד, אבל שרק ובופור זה כבר קצת פאסה.

סחטיין על הטלוויזיה, אבל למה אין שומדבר לראות? (צילום: רעות אינו)

8. אינטרנט

המאה ה-21 כבר כאן, אך בחלק מבתי המלון כנראה עוד התחברו אל הקידמה והטכנולוגיה ולא מעכלים שחיבור אלחוטי לאינטרנט חיוני ואלמנטרי לפעמים כמו אוויר לנשימה. וגם כשהוא כן קיים, מחירו של השירות שניתן חינם-אין-כסף בכל בית קפה ופיצוציה שכונתית יכול להאמיר בבית מלון ל-15 דולר ביום (לפעמים אפילו יותר), פשוט, כנראה, כי ברור שאנחנו נשלם.

וגם: אתם לא חושבים שהגיע הזמן שגם הימים שבהם שילמנו עשרה שקלים לדקת שיחה יוצאת מהטלפון של החדר יעברו מן העולם?

9. אילו הקירות יכלו לדבר

את העובדה שבמשרד שבו אנחנו עובדים יש רק קירות גבס אנחנו מקבלים בלית ברירה. אבל תאמינו לנו שממש לא בא לנו לשמוע מה עושה הזוג החביב בחדר ליד (גם אם זה רק לשמוע את החדשות בפול ווליום). ובטח ובטח שלא לחשוש שיש מי ששומע את מה שאנחנו עושים רגע בחדר. יש היום פתרונות מצוינים לאקוסטיקה - השתמשו בהם!

10. מזגן

אנחנו מתים על טכנולוגיה מתוחכמת. זאת שבזכותה יש לנו בחדר המלון טלוויזיה ענקית ואמבטיה שעושה בועות. אבל העובדה שהשקעתם במיוחד וקניתם מזגן שהתכונה העיקרית שלו היא שהוא מזהה כשאין תנועה בחדר ולכן מכבה את עצמו ממש לא מקובלת עלינו. מה לעשות, גם אם יצאנו לשעה לטבול בבריכה, אנחנו באמת רוצים לחזור לחדר קריר, גם אם זה הוסיף לכם שקל וחצי לחשבון חשמל. ואגב, המזגן הגאוני הזה מכבה את עצמו גם באמצע הלילה אם אנחנו חוטאים בשינת ישרים שלא כוללת תנועות חדות, וזה כבר ממש גובל בהתעללות בחסרי ישע. 

וגם:

1. אם כבר שילמנו אקסטרה על חדר עם מרפסת, למה היא בגודל של מדף? 
2. ג'קוזי זה לא אמבטיה קטנה עם שני פתחים שעושים קצת רוח במים. אנחנו רוצים את הדבר האמיתי!
3. השקעתם כל כך יפה בעיצוב החדר, אז למה התמונה שתלויה על הקיר דומה להפליא לזאת שקניתי באיקאה?
4. אנחנו שני אנשים שיצאו לחופש. נכון, אנחנו זוג. אבל זה לא אומר שאנחנו לא זזים אחד מהשני. מפתח נוסף לחדר זה באמת מותרות?
5. ואם כבר מפתח - למה הוא תמיד בגודל של עציץ?! באמת שאם נרצה לגנוב לכם אותו, הגודל לא יפריע לנו. מצד שני, זה ממש מעצבן לרדת עם תיק לארוחת בוקר רק בגלל שהמפתח לא נכנס לכיס.
6. עבדתם כל כך קשה על המלון, האם באמת היה בלתי אפשרי לארגן שיהיה מפסק לאורות של החדר ליד המיטה ולמנוע מאיתנו לקום ולכבות את האור לפני השינה?
7. אנחנו זוכרים שצריך לעזוב את החדר ב-12:00. באמת שלא צריך לארגן לנו שיחת השכמה ביום היציאה.
   

יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים? רוצים להוסיף? טקבקו לנו את הקיטורים שלכם