פתאום ברק נזכר לזלזל בלבני

לזלזול של אהוד ברק בציפי לבני שורשים ארוכים. כבר חודשים רבים, אם לא יותר, שברק מסתובב עם התחושה המעיקה ששרת החוץ היא לא הרבה יותר מ"בלון" שנופח מעבר לכל פרופורציה, פוליטיקאית הססנית שלא מבינה דבר וחצי דבר בתחומים הגורליים. בשיחות סגורות, מכנה יו"ר מפלגת העבודה את מי שעשויה להחליף את אהוד אולמרט בעוד כחודש, בכינויים מאוד לא נעימים. "פוליטיקאית במשקל נוצה" ו"פוזה מוסרנית" הם הקלים שבהם. ברק חושב שלבני היא בובה על חוט של ראובן אדלר ואייל ארד, כלום בחדר ריק. הסיסמאות שהיא משמיעה בתחום המדיני עשו לו צרבת, אך הוא שתק.

הבעיה של ברק, כמו תמיד, היא בטיימינג, בתזמון. אם הוא חושב את מה שהוא חושב על לבני כבר כל כך הרבה זמן, איפה הוא היה עד עכשיו? מדוע שתק, מדוע הסתיר מפני הציבור מידע כה חיוני וכה דרמטי בנוגע לשרת החוץ? אם ממלאת מקום ראש הממשלה היא כלי כל כך ריק, מדוע ישב בצד ונתן ל"בלון" להתנפח למימדים כה גדולים בדעת הקהל? האם האחריות הלאומית שבה מתהדר ברק חדשות לבקרים לא מחייבת אותו להתריע מפני ה"סכנה" הגדולה? האם האחריות הזו לא היתה מונחת על כתפיו לפני שנה, או שישה חודשים, או אפילו שלושה? ואם היא סכנה כה גדולה לביטחון ישראל, מדוע הוא לא מודיע באופן חד משמעי כי אין בכוונתו לשבת בממשלה שהיא תעמוד בראשה, וממשיך לקרוא להקמת ממשלת חירום לאומית אחרי הפריימריז בקדימה?

"לבני צחקקה ולברק נמאס"

גורם בכיר בעבודה המקורב לברק ניסה להסביר את ההשתלחות הבוטה של יו"ר העבודה בשרת החוץ. אבל גם ההסבר הזה בעייתי, בעיקר משום שהוא לא מסביר מדוע שתק ברק עד כה, ומעלה כמה סימני שאלה לגבי דרך קבלת ההחלטות של ברק. "לברק נמאס", אומר אותו מקורב. "הוא ראה את לבני מצחקקת בכתבה בערוץ 2, והוא פשוט לא יכול היה לשתוק יותר. הוא רצה להישאר נימוסי, אבל היא החלה להשתלח בו. הוא היה חייב להגיב. סבלנותו פקעה. היא הטילה בו דופי, התרברבה ב-1701, צחקקה. המופע שלה עצבן אותו. קצה נפשו בסיסמאות של אלדר וארד, שהוא שומע תמיד סביב שולחן הממשלה".

לברק יש עוד בעיה. הוא משוכנע שאין בלתו, שכולם לידו גמדים, קטנים, לא קיימים. "הוא מרגיש שכל מי שאמור לקבל החלטות הוא קטן לידו", אומר גורם בכיר בעבודה. "הוא גדול עליהם בכמה מידות, וזה מתסכל אותו נורא. הוא מתמודד עם כלומיות". ברק חושב דברים לא מחמיאים גם על שאול מופז, אך אותם הוא לא יאמר בפומבי. הוא גם לא קורא לו שאוליקו. למה? כי בכל זאת, שאול זה לא ציפורה מהפלוגה, והם אכלו מאותו מסטינג, ובכל מקרה - עם שאול בראש קדימה, לברק יש סיכוי להביא יותר מנדטים.

לבני ומופז בכנס קדימה בחדרה (צילום: ג'ורג' גינסבורג) 

ואולי המתקפה דווקא תסייע לה

אז ברק תוקף את לבני, עושה דה לגיטימציה מוחלטת למנהיגות אזרחית בישראל. ברק מייצר תחושה שמי שאין לו ברזלים על הכתפיים - לא יכול לנהל את המדינה הזו. "מופז שותק, סותם את הפה", אומר גורם בכיר בעבודה המקורב לברק, "אז הוא לא נכנס בו. ההתמודדות של לבני היא מול מופז, אבל היא יורה החוצה, נגד ברק. היא תקפה אותו ישירות, במופע גימנזיסטי מביך, והוא היה חייב להגיב לדברי הבלע שלה".

מוקדם עוד לדעת כיצד תתפרש ההתפרצות של ברק מבחינה פוליטית. יש המאמינים כי המתקפה החזיתית על היריבה העיקרית שלו תעשה טוב לברק. סוף סוף הוא קם לתחייה, יצא מהקיפאון, מהשקט. אחרים משכו בכתפיים בתסכול, התלוננו על הזיעה הקרה הניגרת על עורפו של ברק בגלל לבני, והלחץ וההיסטריה שהמתקפה הזו שידרה כעת, באמצע מערכת בחירות שבה מובילה לבני.

גם מבחינתה של שרת החוץ, הדעות חלוקות: יש המאמינים כי המתקפה של ברק תסייע לה להגדיל את הפער מול מופז. מי שישב על הגדר ולא ידע במי להצביע, וכאלה יש כ-30 אחוז לפי שעה בקדימה - יכול לומר לעצמו: וואלה, ברק כנראה באמת חושש ממנה. אחרים חושבים, שהמתקפה של ברק דווקא תעיר את אלה המפנטזים על מדינה אחרת בראשותה של לבני.

בשלב הבחירות, לברק אין מה להפסיד

הפוליטיקאים לא רוצים אמנם בחירות כלליות, אבל האווירה במערכת הפוליטית בימים האחרונים משדרת שכנראה לא תהיה ברירה. אחרי הפריימריז בקדימה, יהיה יותר מקשה להרכיב ממשלה חלופית, והדרך מובילה לבחירות. וזו אגב, אחת הסיבות האפשריות לכך שברק החליט להסיר את הכפפות מול קדימה ומול לבני. הוא הבין שאם לבני תנצח כפי שחוזים הסקרים, היא לא תרצה להישחק ולהתבזות במשא ומתן קואליציוני, ועל גל המומנטום של הניצחון בפריימריז - היא תוביל לבחירות כלליות. ואם כבר מלחמה, אז עד הסוף. לברק אין מה להפסיד בשלב הזה.

בסביבתה של לבני אומרים כי עדיין לא התקבלה החלטה בנושא,

אולם חלק מהיועצים כבר מדברים על בחירות, ועל האפשרות שלמעשה לבני תעדיף להימנע מהסחר מכר עם המפלגות השונות. עם זאת, מציינים מקורבים לשרת החוץ, לבני תוכל לנסות ולהקים ממשלה גם בלי ש"ס בשלב הראשון. "קדימה, העבודה, מרצ והגמלאים יכולים להקים גוש של שישים חברי כנסת", אומר בכיר במטה לבני. "תוסיף לזה את הערבים, ויש גוש שמאפשר הקמת ממשלה. מי שלא ירצה בחירות, יוכל לבוא למהלך כזה".