על הכוונת: סוד הקסם של גאורגיה

מספרם הגדול של המטיילים הישראליים שמצאו עצמם לכודים בקרבות בעיצומה של החופשה, מוכיח את מה שיודעים בענף התיירות כבר מזמן: גאורגיה היא אחד היעדים החמים ביותר על מפת התיירות הישראלית.

המטיילים הישראלים שאינם נחים לרגע גילו את המדינה הקטנה בקווקז לפני כשלוש שנים, ומאז עוברת מפה לאוזן השמועה על הטבע הבראשיתי ועל נופיה המרהיבים של המדינה שנמצאת מחוץ לנתיב התיירים השחוק.

בשנים האחרונות חל גידול של מאות אחוזים במספרם של התיירים הישראלים בגאורגיה. עמוס גולדבלט, מדריך בכיר בחברת "עולם אחר", מציין כי "עונת הטיולים במדינה היא בין החודשים יוני עד ספטמבר, ובמהלכם יש בכל שבוע כ-100-150 מטיילים ישראלים במדינה".

גם בשגרירות גאורגיה בארץ מדווחים על גידול משמעותי בתנועת הנוסעים אל המדינה. "בשלוש השנים האחרונות אנו רואים גידול של 400% - מטיסה אחת לארבע טיסות מלאות בשבוע, וגם עליהן קשה להשיג מקומות. אך מאחר והצורך בוויזה למדינה בוטל עם כניסת השגריר ב-2005, אין אפשרות לדעת כמה מהנוסעים הם תיירים וכמה מגיעים למטרות עסקים וביקורי משפחות".

עומר כרמל, סמנכ"ל חברת "עולם אחר", מאשר את הגידול החד במספרם של המטיילים. "עד לפני שנתיים היו שתי חברות בלבד שהוציאו טיולים מאורגנים למדינה, וכעת מדובר על לפחות שבע-שמונה חברות שונות. כמו כן, חברת ארקיע החלה לטוס אל המדינה, בנוסף לחברה המקומית, ג'ורג'יאן איירליינס, שמבצעת שתיים-שלוש טיסות בשבוע".  

מחוץ לנתיב השחוק של המוני התיירים (צילום: פזית שאולי)

"הישראלים הם קבוצה מובילה"

עמוס גולדבלט מנסה לעמוד על כוח המשיכה של גאורגיה. "אנחנו שומעים על אוכל טוב, על אתרים ונופים מרהיבים, ביעד לא רחוק, שנמצא במרחק של שעתיים וקצת טיסה, לא יקר יחסית - ורוצים לנסוע. גם יוצאי גאורגיה הרבים בארץ משפיעים על ההתעניינות במדינה.

"הישראלים נוסעים בקבוצות מאורגנות או כתרמילאים עצמאיים, ונמשכים לטבע ולנופים, כמו גם לתרבות העתיקה, לארכיאולוגיה המעניינת ולשפע האתרים שבה. בגאורגיה פוגשים גם מטיילים ממדינות נוספות באירופה, בעיקר גרמנים, אבל הישראלים הם בהחלט קבוצה מובילה".

באשר לתשתית התיירות, מספר גולדבלט ששב מטיול בגאורגיה ימים ספורים לפני פרוץ הקרבות, כי המדינה נמצאת בעיצומה של התפתחות איטית. "מצב הכבישים לא מזהיר, ואף מתדרדר ככל שמתרחקים מטביליסי הבירה. מבחינת אפשרויות הלינה, אפשר בהחלט למצוא מחוץ לטביליסי מלונות צנועים ופשוטים אך נקיים ונעימים. ככל שמתרחקים להרים, הלינה היא בבתי משפחות או באוהלים, וזו בהחלט חוויה". הוא מוסיף כי לאורך הטיול, בעיקר באזור הערים, נתקלים בשאריות אדירות שהותירו אחריהם הסובייטים, בעיקר מבנים ומפעלים הרוסים, "כל אלו משפיעים מאוד ויוצרים אווירה מוזנחת, הניכרת רק בערים, לכן סביר להניח שייקח להם עוד זמן לפתח את התשתיות".  

כל הטבע הזה במרחק של שעתיים וקצת טיסה (צילום: מיקי קורן)

נופים מרהיבים, כמעט קיטש

אביב מתל אביב, שנסע לטיול תרמילאים בגאורגיה בספטמבר 2007, מספר שהגיע לרעיון בעקבות המלצות של חברים. "חיפשתי מקום בתולי ופחות מתוייר, אבל רוב האנשים ששמעו שאני נוסע לשם שאלו אותי מה איבדתי שם".

הוא מוסיף כי תשתית התיירות נראתה אז בחיתוליה, אבל בהחלט לא היה קושי לנסוע ממקום למקום או למצוא מקומות לינה. "פגשנו שם בעיקר מטיילים ישראלים, כנראה גם בהשפעת יחסי הציבור של הקהילה הגאורגית בארץ, אבל לא רק - היו גם מעט פולנים וגרמנים. המוצ'ילרים הישראלים היו לרוב מטיילים רציניים, כאלה שכבר עברו את המזרח, שמודעים לסביבה ושרוצים לשמור עליה".

אביב סבור כי סוד הקסם של המדינה היה ללא ספק הנופים שלה והטבע הפראי שאפשר לראות בה, "היה גם מעניין במיוחד לראות את השרידים מהתקופה הסובייטית בדמות מבנים ורכבים שבהם נתקלנו במקומות שונים".  

גרשון מתל אביב היה בגאורגיה לפני שנתיים, ונזכר שזכה ליחס חם במיוחד. "הגאורגים אוהבים את הישראלים ומרגישים אלינו קרבה גדולה. בניגוד למקומות רבים בעולם, כשמספרים שם מאיפה באנו, פניהם ממש מאירות. התדמית של המטיילים הישראלים מאוד טובה, אולי בגלל סוג הישראלים שמגיעים לשם, שהם מבוגרים ומיושבים יותר".

גרשון מספר כי למתרחקים מהמקומות המופיעים במדריכי התיירים, צפויה חווייה מעניינת. "המקומיים לרוב אינם יודעים אנגלית, אך מתעקשים לארח אותך בביתם ללא תשלום. הם התנהגו אלינו ממש כאילו שאנחנו מלכים, האכילו אותנו שלוש פעמים ביום, הציגו אותנו בכל הכפר וממש נעלבו כשרצינו להודות להם באיזשהו אופן, אפילו במתנה".

למחפשים יעד בתולי (צילום: פזית שאולי)

אורנה בן חיים, ששבה זה עתה מטיול של חברת מדראפט בגאורגיה, מספרת אף היא שלא מדובר ביעד תיירותי קלאסי. "לא ראינו הרבה תיירים, אבל אנשים שמאסו בערים הגדולות ומחפשים כפרים ונופים טבעיים ופחות ארכיטקטורה, למשל, מגיעים אליה. הנופים שם יפים ברמת

הקיטש ממש. היא גם נטולת תחכום ויש בה משהו מאוד פשוט ובסיסי, המקומיים מקסימים וחייכנים, תמיד שמחים לעזור. התיירים עוד לא שחקו אותם".

אורנה מוסיפה כי "למרות שהערים מאוד אפורות, סובייטיות ברובן, בין לבין יש תמיד איזו כנסייה מקסימה או פסל עתיק ששוברים את האפור. באופן אישי יותר התחברתי למחוץ לעיר, שהוא מאוד מגוון. יש בה המון יקבים ביתיים קטנים שבהם אפשר לטעום יין מקומי, וגם האוכל טעים ומאוד ביתי, אם כי פחות עשיר מהמוכר בארץ".

אולם הטיול של אורנה בגאורגיה נקטע באיבו בשל הקרבות במדינה. "כשהיינו שם לא היינו מודעים למצב, משום שהיינו עסוקים בהתארגנות לפינוי ובעדכונים לארץ. עברנו באזור של גורי המופגזת, ולמרות שלא ראינו קרבות, זה היה מפחיד". אולם גם הסיום הדרמטי לא קלקל לה את החוויה "זה בהחלט מקום שהייתי חוזרת אליו בשמחה רבה. זו מדינה שמחה, למרות שמדובר בעם שסבל הרבה, ומהרגע שנוחתים שם מחייכים".

אווירה מתוחה בצל הקרבות (צילום: איי פי)

הפנים לעתיד

באשר לתוכניות לעתיד, אומר עומר כרמל כי "הקהל הישראלי, בשונה מציבור המטיילים של מדינות אחרונות בעולם, מורגל במלחמות ולא נתרע או נבהל כל כך מהר. לכן כל הקבוצות המתוכננות לצאת בחודש ספטמבר ובחגים עדיין מתוכננות לצאת ולא קיבלנו אף ביטול. עם זאת הוחלט בשיתוף עימם לראות שאכן נרשמת רגיעה במצב הפוליטי-בטחוני במדינה, וכל המטיילים נמצאים בהמתנה ללא ביטולים. קבוצות בודדות אחרות החליטו לדחות את הטיול לעונה הבאה, בתחילת קיץ 2009".

גם עמוס גולדבלט משדר אופטימיות - "עונת התיירות נמצאת לקראת סיומה, ואם העניינים ירגעו, אני משוכנע שהישראלים יחזרו. זה ייקח קצת זמן, אבל המחירים, הנופים והקרבה יעשו את שלהם".

גולדבלט מבקש להרגיע כי המצב הנוכחי בגאורגיה לא אמור להשפיע על אתרי התיירות של המדינה. "ההרס והקרבות אינם מתרחשים באזורים שאליהם מגיעים המטיילים. לרוב לא נוסעים לאבחזיה או לאוסטיה, וגם אם עוברים בגורי, זה לא משמעותי". כך שבכל מקרה, אם הסדר הפוליטי והבטחוני יושב על כמו בקרוב, הטבע והנופים יחכו לנו שם גם בעונת התיירות הבאה.