בנק ישראל: התוכנית לרכישת 10 מיליארד דולר תימשך
למרות ההערכות שבנק ישראל יפסיק את רכישת הדולרים, מבטיח בארי טאף, האחראי ליתרות המט"ח של המדינה, כי התוכנית תימשך. לתעשיינים הוא עונה: "כשהיו להם רווחים, הם לא באו אלינו להפקיד צ'קים"
רכישות הדולרים המוגברות שבהן החל בנק ישראל במרץ האחרון עוררו ויכוח נוקב באשר לגודלן הרצוי של יתרות המט"ח.
מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, בארי טאף, האחראי מתוקף תפקידו לניהול יתרות המט"ח של המדינה, מגן בתוקף על ההחלטה.
בראיון שהעניק ל"כלכליסט" מבהיר טאף כי ההערכות שלפיהן בנק ישראל יפסיק את רכישת הדולרים היזומה במהלך המסחר במט"ח הן שגויות. "אין שום שינוי בתוכנית רכישות המט"ח, וגם לא ביעד שהצבנו לעצמנו", הוא אומר.
עם זאת, ממהר טאף להוסיף כי כפי שהודיע הבנק בעבר, "אנחנו חלק מהשוק ובודקים את עצמנו מולו כל הזמן. אם צריך, נגיב לתנאי השוק המשתנים".
את מעורבותו במסחר במט"ח החל בנק ישראל ב־13 במרץ, ברכישה של 300 מיליון דולר. למחרת ביצע הבנק רכישה נוספת בהיקף דומה.
השוק התרגל לזרימה של 100 מיליון דולר בכל יום. מה יקרה כשתצאו? איך אתם משדרים את הציפיות לשוק ולא גורמים לזעזועים?
"מאחר שהודענו על תוכנית לרכישת 10 מיליארד דולר, אנשים מספיק מאמינים בנו שנבצע את התוכנית. בשוק רציונלי ויעיל לחלוטין לא תהיה לכך שום השפעה.
מובן שאנו לא נמצאים במצב כזה, אבל יש לנו תוכנית ואנחנו פועלים לפיה עם תשומת לב לתנאי השוק. כולם יודעים שיום אחד הסכום שהצבנו לעצמנו ייגמר, וכל אחד יעשה את החשבון שלו.
מי שירצה לקנות ולמכור דולרים יודע מראש שמדובר ב-10 מיליארד דולר ולא ב-100 או 2 מיליארד דולר, אבל יש כל מיני התפתחויות שמתרחשות במשק העולמי וקורות גם אצלנו. נתחשב גם בתנאי השוק המשתנים, ונעשה לפיהם הערכה מחדש".
בפברואר אמרת שבנק ישראל יתערב בשוק המט"ח "רק כאשר יהיה כשל שוק רציני" - כך היה במרץ?
"לדעתנו, ב-13 במרץ היו תנאים לא סבירים בשוק. עוצמת השינויים בהתנהגות של השוק היתה לא תקינה. ולכן התערבנו. כמו שהנגיד אמר פעם 'לעולם אל תגיד לעולם לא'".
אז היה באותו מועד כשל שוק?
"לדעת בנק ישראל, היתרון של התערבות במסחר במט"ח היה יותר גדול מהנזק, אבל אנחנו לא רוצים להפריז בהתערבות ולחזור לשער מנוהל. אחר כך החלטנו להפעיל את תוכנית המגירה, שנהגתה כבר ב-2003 ופורסמה בקיץ 2007.
אמרנו בה בצורה ברורה כי נרצה להגדיל את יתרות המט"ח לרמה שבין 35 ל-40 מיליארד דולר".
אם התוכנית היתה קיימת כבר כמה שנים, למה החלטתם להפעילה דווקא בזמן ששער החליפין של השקל מול הדולר צונח?
"יש לנו כמה מדדים שלפיהם אנחנו בודקים את עצמנו ביחס ליתרות המט"ח הרצויות שלנו. פעם היו כללי אצבע שלמשל אמרו שצריך להחזיק יתרות בהיקף של שלושה חודשי יבוא. היום יש מדדים אחרים ואנחנו פועלים לפיהם.
כמו כן אנחנו מסתכלים על בנקים מרכזיים אחרים בעולם, ובוחנים את עצמנו אל מול יתרות המט"ח שהם מחזיקים. נוסף על כך אנחנו נפגשים עם בנקים וחברות דירוג בעולם.
הרבה שנים לא דיברו איתנו על יתרות המט"ח שלנו, אבל בזמן האחרון התחילו לדבר איתנו שוב על הנושא וטענו כי הפעילות הריאלית במשק גדלה, אבל יתרות המט"ח לא השתנו. כלומר זה היה מעין היזון חוזר מהשוק שעלינו להגדיל את היתרות".
אבל בכל זאת החלטתם לעשות זאת כאשר שער החליפין ירד. מה היה המשקל של הסיבות המוניטריות בהפעלת תוכנית המגירה דווקא בתקופה זו?
"אחרי שעשינו הערכה וראינו שאנחנו ברמת יתרות נמוכה מדי, החלטנו להגדיל אותן וחשפנו את התוכנית".
בנק ישראל הקפיד להגיד כל הזמן שהוא לא מתערב בשוק המט"ח. בארה"ב לא מפחדים מהרטוריקה הזו.
בעבר כן התערבנו, ותמיד אמרנו שאנחנו לא שוללים את האפשרות הזאת".
טאף סבור שהמדיניות של בנק ישראל להצהיר מראש על קצב רכישת הדולרים סייעה להתנהלות השוק. "היה חשוב לנו לפעול בשוק בצורה שקופה וגלויה, כך שכל המידע יהיה ידוע ולא יפריע לפעילות התקינה של השוק", מדגיש טאף.
אולי בתקופה שאינה רגילה לא הייתם צריכים להודיע לשוק מה בכוונתכם לעשות?
"אנחנו לא רוצים לשחק פוקר עם השוק. השוק יודע שבנק ישראל עומד לרכוש 10 מיליארד דולר בקצב ידוע מראש ליום. אין פה מידע שיש לגורם אחד ואין לאחרים".
אבל אולי היו גורמים ספקולטיביים שרכבו על המגמה הכללית של השוק הריאלית, שדחפו את השער למטה.
"אי אפשר להיות חכם מדי. לא זיהינו תנועות ספקולטיביות לזמן קצר. לא תמיד הספקולנטים עושים פעולות שחשבת שהם יעשו. היו תנועות הון פיננסיות, אבל לא זיהינו תנועות ספקולטיביות. לא היו תנועות ספקולטיביות לזמן קצר ולא היו תנועות ספקולטיביות לזמן ארוך".
שער עגול של 3.2 שקלים לדולר הוא הרצפה שלכם?
"אין שום מספר עגול. אנחנו מסתכלים על שער החליפין לא רק במונחי דולר אלא מול כל המטבעות. אין רצפה ואין תקרה לשער החליפין. השער של 3.2 שקלים לדולר לא שייך לעניין".
"לא מבין את השוק"
טאף ממעיט בחשיבות הטענות שהשמיעו התעשיינים בעקבות היחלשות הדולר. "אני לא ראיתי תעשיינים נחנקים", אומר טאף, "אולי הם נחנקו מהרווחים הגדולים שהיו להם לפני שנה ושנתיים. לא ראיתי שהם באו לבנק ישראל להפקיד צ'קים מהרווחים הגדולים שהיו להם.
אנחנו עושים הערכה לטובת המשק באופן כולל. הדבר הכי חשוב הוא לשמור על מדיניות מקרו כללית אחראית ועל סביבה יציבה שתומכת בצמיחה בת קיימא".
האם מתקיים אצלכם תהליך של הפקת לקחים?
"אני 25 שנה בשוק, והדבר היחיד שלמדתי הוא להיות צנוע. אני לא מבין את השוק, אף אחד לא מבין את השוק. עוד לא פגשתי אף אחד שיכול להכות את השוק.
אני מסתכל על הפעולות של בנק ישראל בחודשים האחרונים, על מה שרצינו להשיג ומה שהשגנו, ואני חושב שפעלנו היטב. אני בהחלט מרוצה מההחלטות שלנו".
בראייה לאחור, היית משנה משהו?
"אתם שואלים לגבי הפעילות בשוק המט"ח? (חושב כמה שניות) אני חושב שנהגנו בסדר".
לפנייה לכתב/ת 
