דווקא השר הש"סניק מגן על האיכות בטלוויזיה
ה"רפורמה" שהאוצר מנסה להעביר תביא לסגירת הטלויזיה החינוכית, הערוץ היחידי שאינו עלבון לאינטיליגנציה. זאת, בנוסף להתרת שידור פרסומות בכבלים ובלווין - התוצאה תהייה רעה להם, לצופים,לערוצים המסחריים, למפרסמים ואפילו לפרסומאים. שר התקשורת, הוא היחיד הנאבק במהלך
בישראל. ומי עומד בפרץ, לכאורה? לא ייאמן, שר התקשורת מר אטיאס, מש"ס. דווקא הוא, שלא רואה טלויזיה ולכאורה צריך להיות אדיש לגורלה, נאבק במהלך הנואל הזה ודורש וועדת בדיקה מקצועית, שתבחן, תדון ותקבל החלטות מושכלות לפני שיינקט צעד נמהר.
אינני יודע מה הם מניעיו, אבל גם אם מתוך שלא לשמה בא לשמה, דיינו.
על מה מדברים באוצר? על סגירת הטלויזיה החינוכית. הערוץ היחיד, שבכוחותיו הדלים, עדיין משדר תוכניות הראויות לצפיית אדם אינטליגנטי. בנוסף, זוממים באוצר להוזיל את חבילות הבסיס בערוצי הכבלים והלוויין תמורת התרת שידור פרסומות באותם ערוצים. זה כבר מהלך שיעשה רע לכולם, ולא רק לאותה קבוצת מיעוט המוצאת מקלט בערוץ 23.
הצעד הזה רע, קודם כל, לצופים. זוכרים אותם? אותם אזרחים "בלתי חשובים" שהמשרד הממשלתי אמור לדאוג, מעל לכל, להם?
זה יהיה רע לצופים כי הם ימשיכו לשלם עבור השימוש בכבלים ובלוויין, אבל יצטרכו עכשיו לספוג גם את הפרסומות. עד כה הטלוויזיה הרב-ערוצית הייתה מפלט לצפייה ללא הפרעות; כעת גם כבשת הרש תיפול שדודה לרגלי כוחות השוק. וגרוע מכך: התחרות על נתחי עוגת הפרסום תעשה לאותם ערוצים את מה שעשתה לערוצים המסחריים, דהיינו, ירידה באיכות התוכניות וגלישה לשידורי ריאליטי, טריוויה ותחרויות סרק. הצופה השפוי שמאס בגבבת ההבל הזאת יישאר ללא אף ברירת צפייה.
לא מאמינים לי? רק הביטו במה שקרה בערוץ הממלכתי. הוא התחיל כערוץ בתשלום (אגרת שידור) ולכן נקי מפרסומות. התוכניות, היו ברובן באיכות גבוהה יחסית לזמנן ולמרות היעדר כל חלופה, הוא סיפק את צורכיהם של רוב הצופים. לימים התירו לשדר בין התוכניות פרסומות במסווה "תשדירי שרות" (מכבסת המלים מכשירה כל שרץ) כאילו היה זה ערוץ מסחרי לכל דבר, ושקופיות חסות עלובות, כאילו היה זה ערוץ ארכאי שנותר תקוע בימי הסרט האילם.
כשפרצה הטלויזיה המסחרית, מצא את עצמו הערוץ הממלכתי בתחרות על עין הצופים. ומה היתה התוצאה? רמת השידורים ירדה פלאים (במקום שיקרה בדיוק ההפך) נוספו עוד ועוד "תשדירי שרות" ,שקופיות חסות וקדימונים,
גם באמצע התוכניות ולא רק בסופן. ומה התוצאה?ערוץ אחד עומד בפני סגירה. למה? כי איש אינו צופה בו. זה בדיוק מה שצפוי לכבלים וללוויין במקרה ש"הרפורמה" של האוצר תתקבל. ערוץ אחד יהפוך לקדימון שלהם.
צעד רע לכולם
הצעד הזה רע לכבלים וללוויין. מצד אחד הם יפסידו הכנסות, כיוון שהם יפחיתו מעט את מחירי המנוי; בנוסף, הם יפסידו מנויים רבים שיסרבו לשלם תמורת ערוץ המשדר פרסומות ותכנים נחותים, ומצד שני, ההכנסות מפרסום לא יכסו על ההפסדים, כי המחירים יחסית לתמורה, בהשוואה למתחרים, יהיו נמוכים מדי.זה רע גם לערוצים המסחריים, שיפסידו נתח מעוגת הפרסום, המתכרסמת ממילא, לטובת האינטרנט. לנוכח המצוקה, יש להניח שהם יורידו עוד יותר את רמת השידורים (כאילו שעוד יש לאן לרדת) ויפסידו עוד צופים ותקציבים שיזלגו למדיה אחרים. הם יכנסו לסחרור שתוצאותיו ידועות מראש.
זה רע למפרסמים, כי הערוצים יפוצלו עוד יותר, מכפי שהם היום וכדי להגיע לאותם נתוני חשיפה, כיסוי, עלות הפרסום לאלף צופים, חדירה, זכירה וכ"ו יהיה עליהם להשקיע הרבה יותר כסף. המפרסם המודרני איננו סובל ממחסור באמצעי פרסום. ההפך הוא הנכון. הוא סובל מעודף. ולכן הדבר האחרון שהוא צריך הוא תוספת אמצעי פרסום.
כן, זה יהיה גם רע לפרסומאים (למרות שהם לא יודעים זאת, עדיין) שיש להניח שלאור כל הנ"ל, העמלות שלהם יישחקו אך, לעומת זאת הם יידרשו להשקיע יותר מאמצים, תחכום ויצירתיות כדי להגיע לתוצאות סבירות עבור לקוחותיהם. ואם הם סבורים שכושר המיקוח שלהם מול המדיה יעלה, יש לי חדשות בשבילם. עוד שני ערוצים חלשים, אינם מעלים ואינם מורידים, כהוא זה.
אני מניח שבשלב זה, ישאל את עצמו הקורא איך זה שפרסומאי לשעבר מתנגד להרחבת אפשרויות הפרסום למדיה אחרת? לכאורה, הייתם מצפים שאתמוך במהלך. ובכן, דווקא בזכות עברי כפרסומאי וכמי שמחשיב את עצמו שהיה לו חלק בבניית התעשייה בארץ, אני מתנגד לו בכל תוקף.
האשמה נעוצה בתאוות הבצע
אני מתנגד כי אני יודע שתאוות הבצע היא הגורם מספר אחת לקריסתם של עסקים וארגונים בישראל. קחו ונתחו כל מקרה של התמוטטות עסקית או פשיטת רגל ותגלו שהגורם העיקרי לקריסה, הרבה מעבר לניהול כושל, אסטרטגיה שגויה או תחרות תוקפנית, הוא תאוות בצע. תאוות הבצע גורמת למנהלים לוותר על אמצעי זהירות בסיסיים, היא גורמת להם לקוצר רואי והיא מכניסה אותם להרפתקאות עסקיות, חסרות שחר. תאוות הבצע, גורמת להם להעדיף התרחבות מעבר לכישוריהם, על פני התמקדות בפיתוח וטיפוח הקיים.
חכמי התלמוד כבר קבעו "תפסת מרובה לא תפסת.." (מסכת ראש השנה) הכלל הזה ידוע ומוכר היטב לרוב האנשים שגדלו והתחנכו בארץ. ומדי יום, מחדש, אני נדהם לפגוש אנשים שמכירים את הכלל הזה אך מסרבים לאמצו.
אם היו שואלים אותי (ואף אחד לא שואל) הייתי ממליץ לאמץ עיקרון פשוט. או שמשלמים או שמפרסמים: ערוץ שגובה דמי מנוי, או אגרה יהיה מנוע משידור פרסומות (תחת כל שם) וערוץ המשדר פרסומות יהיה מנוע מגביית תשלום מהצופים.
החלופה של גם וגם אסור לה שתתקיים. הייתי ממליץ לסגור את הערוץ הראשון ולהקים ערוץ ממלכתי חדש שיהיה מחוייב לשידורים ברמת איכות סבירה וייתן מענה לאותם 30% מהאוכלוסיה שהערוצים המסחריים מעדיפים לזנוח.
הייתי מותיר שני ערוצים מסחריים בלבד, שיתרכזו בשידורי זבל ,למי שמעוניין, ואת ערוצי הכבלים והלוויין, שימשיכו לשדר סדרות ,סרטים מיובאים וערוצים זרים, ללא פרסום. בדרך זו, ייצאו הכל נשכרים ואיש לא ייפגע.
פשוט, לא?
תחרות בּוּר נולד
והרשו לי לסיים בנימה אישית. עד לפני חמש שנים היתה לנו טלויזיה ברמה ואיכות מהגבוהים בעולם. מלבד הטלוויזיה הבריטית, לא מצאתי בעולם המערבי טלויזיה ברמה שלנו. בשנים האחרונות, מאז שנולדו הכוכב/הרקדן/המיליונר/היורד/החרגן/השרדן/הידען/החקרן/השקרן/החנון/אחד נגד 100 /המטפלת המושלמת/האמא החלופית/חבר מביא חבר
וכל שאר תוכניות הבל, הטלויזיה שלנו השתוותה ברמתה לטלויזיה הגרמנית, הצרפתית, האיטלקית, הספרדית והאמריקנית. הישג גדול!!! מאז, חוץ משתים-שלוש תוכניות וממשחקי מכבי חיפה, אין לי יותר מה לראות בערוצים המסחריים.
חלופות הצפייה היחידות שנותרו לי הן החינוכית והכבלים. כנראה שגם אותן אני עומד להפסיד.
איך אני יודע שאני עומד להפסיד ושהמהלך של משרד האוצר יצליח, וה"רפורמה" תעבור? פשוט. ההצעה שלי טובה מדי. וההצעה של האוצר כל כך רעה שהיא כנראה תעבור.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN, החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת