החקירה החלה: "משרד הבריאות לא מאמין בנסים"

"זה מה שקורה כשגינקולוג בודק דופק של עובר"

עם זאת, נאונטולוג (רופא פגים) בכיר באחד מבתי החולים אמר כי מנסיונו ישנם מקרים של דופק לא סדיר בפגים, שעשוי להראות כמוות. "אם יש קצב לב מאד איטי, יכול להיות שבדיקת הרופא פספסה את זה. אי אפשר להוכיח אם מה שהרופאים שמעו היה קצב לב איטי, או הפסקה ממושכת ולב שהתאושש", הוא אומר וסיפר מניסיונו כמתמחה צעיר בארצות הברית, "אני בדקתי תינוק שבמשך שמונה דקות לא היו לו פעימות לב. התקשרתי לממונה עלי ואמרתי שהילד נפטר ותשע דקות לאחר מכן קצב הלב שלו חזר". עוד סיפר כי ראה עוברים במשקל לידה של 100 או 200 גרם שבמשך כמה שעות נשמו וחדלו לנשום לסירוגין.

• 5 שעות אחרי שהוכרזה כמתה, החלה הפגה לנשום
• "הבאתי את הבת מהמקרר, והיא התחילה לזוז"
• מנהל בי"ח נהריה: "סיכויי הפגה לשרוד - קלושים"
  

אבל עיקר הבעיה בעיניו נעוצה בכך שאת בדיקת הפג ביצעו גינקולוגים ולא רופאי פגים. "מה מבין רופא נשים בבדיקה פיזיקלית של פג? לא רק שהם לא בודקים פגים, הם אפילו לא מסתובבים עם סטטוסקופ", הוסיף.

"הטעות - הגדרת ההליך כהפסקת הריון"

נאונטולוג אחר סבור שהטעות הקשה שנגרמה בנהריה נעוצה בהגדרת הפעולה כהפסקת הריון ולא כלידה מוקדמת. "הבעיה היא בכך שכל ההליך תוכנן כהפסקת הריון ואז ההסתכלות על התינוק היא משנית לחלוטין. כשבאים ללידה באים להחיות תינוק, אבל כשיודעים מלכתחילה שזו הפלה אז לא נוקטים בפעולות החייאה. אני מניח שהיה שם דופק מסויים ותנועות נשימה מסויימות, אבל בסיטואציה של הפסקת הריון לא שמו לב לזה". עוד אמר כי, "קביעת מוות בפגים היא נושא מורכב ואירעו בעבר תופעות של העדר דופק".

נושא שבוע החיות הוא סוגיה אתית טעונה בישראל ובעולם. מדינות שונות הגדירו באופן שונה מהו השבוע שממנו כדאי לעשות מאמצי החייאה בפג. בישראל מקובלת ההנחה כי העובר בר חיות מהשבוע ה-24 ואילך וכי עובר

השאלות הקשות בפרשת הפגה מנהריה

בימים הקרובים יחלו לעלות על פני השטח השאלות המקצועיות הקשורות ב"מותה" של הפגה וחזרתה לחיים והתהיות באשר למהלך הטיפולי שהתבצע בבית החולים נהריה. בתגובה לבקשת ynet, העלו רופאי ילדים בכירים ומומחים לנאונטולוגיה (רפואת פגים) חמש שאלות מרכזיות העולות מן הפרשה:

1. מה רצו ההורים?

השבוע ה-23 ברחם נחשב לגיל החיות. מעל גיל זה, החל בשבוע ה-24, נהוג באופן שגרתי ברחבי העולם וגם בישראל להמשיך בכל המאמצים כדי להציל את העובר שנולד. אולם בגיל 23 שבועות ומטה, הנזקים העתידיים כה קשים וסיכויי ההישרדות מעטים, כך שבמקומות רבים בעולם נהוג שלא להמשיך בטיפול בפג. בישראל מקובל להיוועץ בהורים ולשאול באשר לרצונם, למול הסיכונים הרבים הכרוכים במאמצי ההחייאה. נשאלת השאלה – האם נועץ הצוות הרפואי בהורים טרם הלידה או שהתבצעה החלטה על ידי הצוות הרפואי? אם אכן היה נועץ הצוות הרפואי עם ההורים ותשובתם הייתה להמשיך בלידה, ייתכן שהיו מתבצעים מאמצי החייאה מיידיים בפג שנולד, שהיו אולי מונעים את הטרגדיה.

2. מה הראה המוניטור העוברי?

מאחר שהפגה הצליחה לשרוד שעות ארוכות לאחר הלידה, סביר להניח שכבר בלידתה היה דופק. נשאלת השאלה – מדוע הראה המוניטור העוברי טרם הלידה כי לא קיים דופק עוברי? האם המדובר בתקלה במכשיר עצמו? האם המדובר בדופק איטי מאוד (ברדיקרדיה) שפוענח בטעות על ידי הגינקולוגים כחוסר פעילות של הלב?

3. לאן "נעלם" הדופק לאחר הלידה?

כאמור, לא הגיוני שהפגה שנולדה הייתה מחוסרת דופק בלידתה, משום ששרדה שעות ארוכות אחר-כך. אם אכן לא היה דופק, הייתה הפגה מתה בתוך זמן קצר. האם ייתכן כי בדיקת הדופק שבוצעה לפגה לאחר הלידה לא בוצעה כראוי?

4. האם היא אמנם לא נשמה?

פגים בגיל צעיר נוטים להציג נשימות שטחיות מאוד ולא אפקטיביות, עקב חוסר הבשלות של מערכת הנשימה. לאור הנתון הזה נשאלת השאלה האם אמנם לא נשמה הפגה, או שמא נשימותיה היו כה שטחיות עד שהרופא הבודק לא הבחין בהן והחליט כי היא אינה נושמת?

5. מה גרם להידרדרות במצב העובר שהוביל להחלטה ללידה מוקדמת?

חרף גילה הצעיר כל כך של הפגה, בשבוע 23, הרי שמשקל הלידה – 610 גרם, נחשב למשקל לידה טוב עבור פגים בשבוע זה, מה שמגביר את הסיכויים להצלתו. נשאלת השאלה – מה גרם מלכתחילה להידרדרות במצבה של הפגה חרף המשקל התקין?