הדברים שמופז מנסה להסתיר

ערב הבחירות המקדימות במפלגת "קדימה" ראוי שמצביעיה יתנו דעתם לרשימת ההישגים שמביא איתו שאול מופז ליום הבחירות. דו"ח וינוגרד עשה, משום מה, חסד עם מופז בכך שלמרות שהיה רמטכ"ל ושר ביטחון עד זמן קצר לפני המלחמה, ולמרות שבתפקידיו אלה הוא היה זה שהוביל את התהליכים העמוקים שפגעו אנושות בתפקוד צה"ל, שמו הוזכר בדו"ח רק בהערת שוליים.

אותה הערת שוליים עוסקת בחלקו של מופז ביצירתה של "תפישת ההפעלה החדשה", זו שאת תוצאותיה ראינו בלבנון 2. חבילת הרעיונות ההזויים, שכונתה בשם המטעה "תפישה", החלה להתקבץ בעת שמופז היה רמטכ"ל והוא אף המשיך לתת לה תמיכה מלאה בעת שהיה כשר הביטחון הממונה על מחליפו בתפקיד - יעלון.

התפישה החדשה התאפיינה בעיקר בכך שמחד היא ביטלה את זו הקודמת, שהוכחה כנכונה בכל פעם שהופעלה כראוי, ומאידך היא לא הציעה כל מענה הולם אחר לאתגרי הביטחון הלאומי, שנותרו כמות שהם. ועדת וינוגרד כתבה על כך כי: "קשה לאפיין את עיקריה של התפישה החדשה, שכן היא הייתה בנויה על מאפיינים בהרבה מאד רמות, שלא היה ביניהם קשר הכרחי או לוגי ושגם לא תמיד היו עקביים" (עמ' 271).

משמע - הרמטכ"ל ושר הביטחון מופז הוביל במשך שנות כהונתו הביטחונית תהליך אסטרטגי שהיה נטול עקביות, מבולבל ורווי סתירות פנימיות. באופן לא מפתיע, תוצאתו הסופית של אותו התהליך הייתה הכאוס בלחימה שבו חזינו בקייץ 2006 , שהביא לאי העמידה של צה"ל במשימת היסוד שלו - הגנה על האזרחים - ומעל לכל גרם לפיחות דרמטי בכושר ההרתעה של ישראל.

שנות כהונתו של הרמטכ"ל ושר הביטחון מופז התאפיינו בהשתלטותה הרעיונית על צמרת צה"ל של קבוצת "המכון לחקר תורת המערכה". המכון, שבראשו עמד תא"ל (מיל') דוביק תמרי, הפך למקום העלייה לרגל של בכירי צה"ל וממנו גם יצא דבר "תפישת ההפעלה החדשה". עדות למידת הרצינות והאחריות שגילו חוקרי המכון והממונים עליהם מטעם צה"ל בנוגע להתעמקות באותה "תפישה חדשה" ומשמעויותיה לצה"ל ולמדינת ישראל, ניתן למצוא בדו"ח מבקר המדינה 57א, 2006. המבקר מצא כי עד לסגירתו ובמשך שלוש עשרה שנות קיומו של המכון: "לא פורסם (מטעמו) . . . אף ספר או חוברת רשמיים של תורה ברמת המערכה" (!)(עמ' 62).

התשובה שקיבל המבקר מראש המכון לתופעת אי כתיבת התורה, זו שבעזרתה אמור צה"ל ליישם את "התפישה החדשה", הייתה לא פחות מוזרה מהתופעה עצמה. חלק מהתשובה כלל את ההסבר שעל פיו "הידע המערכתי נמצא בתהליכי שינוי תמידיים, מה שמעורר את הבעייה של שמירת בסיס ידע יציב בארגון המשתנה כל הזמן".

פרשת "תפישת ההפעלה החדשה", על תוצאותיה ההרסניות, מלמדת כי שאול מופז הוביל בשטחיות וברשלנות שינוי אסטרטגי מהפכני בתחום הנוגע לעצם קיומה של ישראל במרחב. הפרשה מלמדת על כך שבמקום להתעמק, לחקור ולשאול העדיף מופז להיגרר אחרי אופנות פוסט-מודרניות ואחרי מצגות השווא החלולות של חוקרי המכון לחקר תורת המערכה.

במקום להפגין רצינות, מקצועיות ואחריות עסק מופז, אולי מבלי דעת, בשעשועים אינטלקטואליים ובגיבוב של מילים ריקות. למזלה של ישראל נחשפו כל אלה כהרי אסון בעוד מועד ולא במלחמה כוללת.

אל"מ (מיל') יהודה וגמן, מדריך מומחה בתורות צבאיות ובהיסטוריה של צה"ל