שתף קטע נבחר
 

הלך לעולמו מייסד תחרות ארתור רובינשטיין

יאשה ביסטריצקי, שייסד וניהל במשך 30 שנה את תחרות הפסנתר הבינלאומיות על שם ארתור רובינשטיין בישראל, הלך לעולמו בסוף השבוע. קרוב משפחתו: "הוא השאיר אחריו תחרות שתמשיך ותתקיים"

יאשה ביסטריצקי, מייסד תחרות הפסנתר הבינלאומית על שם ארתור רובינשטיין ומי שעמד בראשה במשך שלושה עשורים, הלך לעולמו אתמול (ו') בגיל 88. ביסטריצקי נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב, שם אושפז לפני שבועות אחדים בעקבות סיבוך של מחלת הכליות ממנה סבל במשך שנים ארוכות. הלווייתו תצא מחר (א') בשעה 12 בצהריים משער הגאולה בבית העלמין ירקון.

 

עדית צבי, שהחליפה את ביסטריצקי בתפקידו כמנהל אמנותי של תחרות רובינשטיין עם פרישתו בשנת 2003, אמרה היום: "יאשה ביסטריצקי הגה את רעיון התחרות, שהפכה לאחת מחמש התחרויות החשובות בעולם. בלעדיו זה לא היה קורה. הוא זה ששכנע את רובינשטיין לתת את שמו למפעל העצום הזה. הוא גם היה מי שיזם את הנפקת המדליות עליהן הוטבע דיוקנו של רובינשטיין שחרט פיקאסו. הוא ניהל את התחרות משנת 1974 במשך שלושים שנה והיה בעל אנרגיה בלתי נדלית. בחודשים האחרונים הוא סבל מאוד ובשבוע האחרון איבד את כוח הלחימה האדיר שלו. ביסטריצקי היה איש נחוש בדעתו, פרפקציוניסט שידע בדיוק מה הוא רוצה, מאוד תובעני למען המטרה. הוא הקים תשתית נפלאה ואנחנו נמשיך בקו שהוא הכתיב, נפתח ונקדם אותו". לדברי צבי, בכוונת עמותת ארתור רובינשטיין להקדיש את הקונצרט השנתי שייערך ב-24 בספטמבר בהרצליה לזכרו של ביסטריצקי.  


מאסטרו רובינשטיין עם יאשה ביסטריצקי. "בלעדיו זה לא היה קורה"

 

ג'נטלמן פולני

ביסטריצקי נולד בפולין, בעיר קטנה לא הרחק מלבוב, בשנת 1920. עם פרוץ המלחמה ברח לצד הרוסי והתגייס לצבא האדום בו שרת כקצין בחיל התותחנים עד שנפצע במהלך הקרב על סטלינגרד מול כוחות הרייך השלישי. עם תום המלחמה נרשם ללימודי אמנות בוורשה והתמחה בפסנתר ובתיאטרון. מאוחר יותר הצטרף למפלגה הקומוניסטית ועבד במשרד התרבות. ביסטריצקי ייסד וניהל בוורשה את האגודה על שם פרידריק שופן ואת תחרות הפסנתר הפועלת לצדה ונחשבת לאחת החשובות בעולם. במסגרת התחרות לפסנתר בוורשה הכיר לראשונה את ארתור רובינשטיין. בשנת 1967 כשהתבקש לעזוב את המפלגה בשל יהדותו, עבר להונגריה ומשם לווינה, שם עבד כאמרגן בשנת כשלוש שנים. בשנת 1970 עלה לישראל ביחד עם אמו.

 

וורן ואליענה גרין, קרובי משפחה רחוקים, מספרים שהציונות שהביאה אותו ארצה היתה אידיאולוגית. "כמו שהאמין שהקומוניזם אמור היה ליצור עולם טוב יותר, כך יאשה האמין שישראל צריכה להיות אור לגויים בכל התחומים ובכלל זה גם בתחום התרבות", אומר גרין, "הציונות שלו היתה מודרנית סוציאליסטית ולאורך כל השנים הוא האמין שהמדינה צריכה לתמוך באמנויות ובאמנים ולקדם אותם כדי ליצור עולם טוב יותר". אמר ועשה. עם הגעתו ארצה ניסה לקדם אצל הפסנתרן הדגול ארתור רובינשטיין את היוזמה להקים תחרות על שמו בישראל. רובינשטיין הסכים ובסיוע משרד החינוך הישראלי הושקה בשנת 1973 עמותת ארתור רובינשטיין והתחרות לפסנתר, שנערכת אחת לשלוש שנים בארץ.  


שר התרבות הפולני זדרוייבסקי, במעמד הענקת המדליה לביסטריצקי (צילום: וורן גרין) 

 

בשנותיה הראשונות של התחרות ישב בחבר השופטים גם המאסטרו, רובינשטיין. בראש חבר השופטים הוזמנה לכהן אז המוזיקולוגית ד"ר מיכל זמורה-כהן, לשעבר מנהלת התזמורת הסימפונית חיפה וממייסדי החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. "ביסטריצקי הזמין אותי לכהן כראש חבר השופטים בתחרות הראשונה מיד לאחר הקמתה ושימשתי בתפקיד בארבע התחרויות הראשונות", מספרת זמורה-כהן, "הייחוד של אותה תקופה היה שגם רובינשטיין היה איתנו בחבר השופטים. שימשתי באותו הזמן כמנהלת חטיבת המוזיקה ברשות השידור ואני מוכרחה לומר שזו הפעם הראשונה בחיי שפגשתי כזו מיומנות כל כך מובהקת של ארגון, ניהול ותכנון תחרויות. היו לנו כבר קודם תחרויות בארץ, אבל פה דובר בסוג חדש וברמה חדשה של יכולת ארגון שלא הכרנו עד אז. ביסטריצקי היה אדם לגמרי לא קל. הוא נעלב הרבה מאוד והיו לו הרבה טענות מכיוון שהוא היה מוכן לתת את כל כולו והוא ציפה לכך גם מאחרים. הוא היה בעל מקצוע ראשון מהמעלה. ארתור רובינשטיין היה קשור אליו וסמך ידו עליו. בזכותו עברתי חוויה יוצאת דופן, מהגדולות והמשמעותיות בחיי".

 

בתחילת שנות השבעים ניהל ביסטריצקי במקביל גם את פסטיבל ישראל במשך שנתיים. במסגרת זו הביא ארצה הפקת ענק של הדויטש אופר מברלין לקונצרט ענק ובלתי נשכח באמפיתיאטרון בקיסריה. "היכולת המדהימה של יאשה לגייס אנשים, הרבה מאוד פעמים בהתנדבות, היתה יוצאת דופן", אומר וורן גרין, בן משפחתו, "עם השם שלו ושמות האמנים שהכיר הוא היה יכול לעשות עסקים גדולים, אבל יאשה היה איש צנוע שפעל ברוח האידיאולוגיה הסוציאליסטית עליה גדל. היתה חשובה לו רוח ההתנדבות".

 

באפריל האחרון קיבל יאשה ביסטריצקי מדליה של כבוד על תרומתו לתרבות הפולנית מראש ממשלת פולין, דונאלד טוסק ושר התרבות הפולני, בוגדן זדרויבסקי, שביקרו בישראל. האירוע נערך בביתו של השגריר הפולני בכפר שמריהו, במסגרת חגיגות שנת פולין בישראל. היום, אומר גרין, עם פרסום הידיעה על מותו של ביסטריצקי, קיבל לא מעט הודעות תנחומים מהנציגות הפולנית בארץ. "אנשים בכו לי בטלפון", הוא אומר, "זוכרים אותו מימיו בוורשה. בכלל, כל מי שהתקשר מחו"ל ציין את האישיות המיוחדת שלו. הוא היה ג'נטלמן פולני במובן הקלאסי של המילה. הוא לא היה יורד לרחוב אלנבי באוגוסט בלי עניבה וז'קט. הוא היה איש מקסים ובלתי מתפשר, בולדוזר אמיתי. איש לא קל, שתמיד סלחו לו בזכות היכולת שלו להזיז דברים. יאשה ביסטריצקי היה Connoisseur, אדם שידע דרך הפרטים הקטנים להבין את נימי האמנות ואלוהים, הרי, נמצא בפרטים הקטנים. הוא היה פיינשמעקר שידע היטב מה טוב ומה פחות טוב. פסנתרנים מכל העולם היו עולים אליו לרגל הביתה לאורך כל השנים".

 

גרין מוסיף שלביסטריצקי לא היה קל לוותר על ניהול התחרות. "למען האמת, הוא לא האמין שמי שיבוא אחריו יוכל לעשות את זה", הוא אומר, "אבל העובדה היא שהתחרות קיימת וכמו שאמרתי לו, מבחנו של האדם הוא במה שהוא משאיר אחריו. יאשה השאיר אחריו תחרות שתמשיך ותתקיים. אנחנו, בכל מקרה, נעשה כל מה שביכולתנו בכדי שכך יהיה. הוא היה איש גדול והיה כבוד להכיר אותו וללמוד ממנו".

 

עם פרסום הידיעה על מותו של ביסטריצקי, מסרה שגרירת פולין בישראל, אגניישקה מגדז'אק מישבסקה, ל-ynet: "זוהי אבידה גדולה לתרבות הפולנית. איבדנו מומחה גדול במוזיקה הפולנית ואוהב של יצירותיו של שופן. לאורך כל חייו, יאשה ביסטריצקי היה מחוייב בכל מאודו לקידום התרבות הפולנית. רק לפני ארבעה חודשים העניק לו שר התרבות בוגדן זדרויבסקי בנוכחות ראש הממשלה, דונאלד טוסק, את מדליית Gloria Artis, התואר החשוב ביותר שמעניקה ממשלת פולין בתחום התרבות. אני גאה על כך שהאירוע הבלתי נשכח הזה התרחש במשכני".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ארתור רובינשטיין. הניע אותו להיות שותף
צילום: אריה גת
לאתר ההטבות
מומלצים