קידוח הנפט מול שמורת הטבע - מי ינצח?

ביום שלישי השבוע תדון מליאת רשות הטבע והגנים בבקשתן של שתי חברות פרטיות לקידוחי נפט לבצע קידוח באתר הנמצא בתחומי שמורת הטבע "מדבר יהודה". שוחרי הטבע, החוששים מפגיעה סביבתית בלתי הפיכה באזור רגיש אקולוגית, טוענים שהקידוח מיותר כי לא יניב כמויות נפט מסחריות; החברות מצידן טוענות כי במקום יש פוטנציאל כלכלי רב, ואם יימצא שם נפט הרי שמדובר בנכס כלכלי ואסטרטגי למדינת ישראל.

אתר הקידוח נקרא "צוק תמרור 4" והוא נמצא בשולי שמורת הטבע, צפונית לכביש 31 היורד מערד לים המלח. החברות שזכו בזיכיון הקידוח - "גינקו" ו"דלק אנרגיה" - טוענות שבדיקות שביצעו גילו כי בעומק של כ-2 ק"מ באתר יש כמויות נפט מסחריות, ושמחירי הנפט הגבוהים בעולם כיום הופכים את הקידוח לרווחי. הם גם טוענים כי במציאות שבה ישראל תלויה בנפט ממקורות זרים, גילוי והפקה של נפט באתר מקומי היא יתרון אסטרטגי חשוב.

שמורת הטבע כיום (צילום באדיבות החברה להגנת הטבע)

הדמייה של קידוח הנפט במקום

נציג החברות: השר לשעבר פורז

מי שמייצג את שתי החברות הוא שר הפנים לשעבר אברהם פורז, שכופר בטענות שוחרי הסביבה על הפגיעה הצפויה בטבע. "אלו דברי הבל. אני מכיר היטב את האזור ומדובר בסך-הכל בעוד מקום במדבר. לא באזור עם ערכי טבע", הוא אמר בשיחה עם ynet.

פורז הדגיש כי הקידוח קיבל זה מכבר את אישור הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה, מנהל מקרקעי ישראל ומשרד התשתיות, ואף זוכה לתמיכת השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא. "מתוך אלפי הקילומטרים הרבועים של שטח השמורה, אנחנו נקדח בשטח של חמישה דונמים בלבד, ובמידה ולא יימצאו באזור כמויות מסחריות תוך חודשיים - הקידוח ייפסק".

פורז גם טוען כי לא רק החברות אלא גם גורמים רשמיים סבורים שלאתר יש פוטנציאל רווחי, "חוות דעת של מנהל רישוי אוצרות הטבע במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן, קובעת כי יש באזור פוטנציאל של כ-6.5 מיליון חביות נפט. אם מחשבים זאת על-פי מחיר החבית הנוכחי, הרי שמדובר בפוטנציאל של כ-700 מיליון דולרים", אומר פורז. "מדינת ישראל איננה מדינה עשירה מספיק כדי להרשות לעצמה לוותר על פוטנציאל שכזה".

"הקידוח יגרום לנזקים סביבתיים קשים"

מנגד טוענים אנשי הוועדה המקצועית ברשות ואנשי החברה להגנת הטבע, כי קידוחי נפט באזור זה יפגעו באופן חמור במערכת האקולוגית השברירית. הם נסמכים על חוות דעת שגיבשה הוועדה המדעית של רשות הטבע והגנים, המפרטת סיבות רבות לדחיית הבקשה לקידוח. שבעת חברי הוועדה קובעים במסמך כי "אין ספק שקידוח, ובעיקר המשך הפקת הנפט במיקום קריטי מאוד, טומנים בחובם נזקים סביבתיים רבים וקשים". 

"הקידוח והפקת הנפט עלולים לפגוע באוכלוסיות של מינים נדירים, לעודד מינים מלווי אדם ומינים פולשים, ולטווח ארוך עלולה פגיעה זו לגרום לניתוק של אוכלוסיות של מינים מדבריים, שמדבר יהודה מהווה עבורם גבול תפוצה עולמי. אנו סבורים שהתפוקה הצפויה אינה מצדיקה מתן היתר לפגיעה חמורה וקבועה בחי, בצומח, בנוף ובמטיילים בתחום של שמורת טבע מוכרזת", כתבו המומחים.

גם הדרג המקצועי בחברה להגנת הטבע מחזיק בעמדה דומה. הם מדגישים כי מדבר יהודה הוא אחד האזורים היחידים בארץ המקיים מערכת אקולוגית מלאה, וכי אזור זה סובל ממילא מלחצי פיתוח כבדים - בהם מתיחת קווי תשתית, רכבל, מחצבות פיתוח ותוכניות לאנרגיה שאובה. "כל פיתוח באזור זה, על רגישותו האקולוגית הרבה, עלול לפגוע משמעותית בבית גידול ייחודי זה", אמרו בחברה, וציינו כי גם לדעתם התפוקה הצפויה של הנפט מהאתר לא מצדיקה פגיעה בחי, בצומח ובנוף - וכן בהנאת המטיילים.

ממשרד התשתיות נמסר כי קידוח הנפט אושר על-ידם, אך הדבר היה לאור בדיקות שבוצעו על-ידי החברות עצמן - ולא בדיקות עצמאיות של המשרד.

במשרד הדגישו כי לעולם לא ניתן לקבוע קיומו של מאגר נפט בטרם התבצע קידוח. "בבדיקות גיאופיסיות שבוצעו באזור הוכחה הימצאותו של מבנה גיאולוגי בעל פוטנציאל להפקת נפט. ביצוע הקידוח הינו תנאי בתוכנית העבודה לחיפוש הנפט, אולם מאחר והאזור המדובר מהווה חלק משמורת טבע, כל פעילות בו דורשת גם את אישור רשות הטבע והגנים", לשון התגובה. 

גורמים המכירים את הנושא אמרו כי אכן הבדיקות בשטח בוצעו על ידי החברות, אך ציינו שאם הוחלט לבסוף להשקיע את הכסף בקידוח על סמך בדיקות אלה, הרי שכנראה הסיכויים למצוא בו נפט בכמות מסחרית גבוהים.