מפגינים נגד קיצוץ ב'פרויקט הלאומי האתיופי'

מאות יוצאי אתיופיה, יחד עם חברי תנועות נוער ואנשי חינוך הפגינו היום (א') מול משרד ראש הממשלה מול הקיצוצים הקשים בתוכניות שהופעלו במימון 'הפרויקט הלאומי האתיופי'. הקיצוץ כולל ביטול מסגרת אחר הצהריים ל-3,500 בני נוער, מניעת סיוע לסיום לימודי התיכון מ- 3,363 בני-נוער הנדרשים לכך כהכנה לתעודת בגרות.

תבוטל ההקצאה של כ- 500 ילדים לתוכנית 'עתידים' המשלבת בני-נוער במוסדות להשכלה גבוהה. 435 נערים ייפלטו מתוכניות מניעת התמכרות לאלכוהול וסמים, ואלף ילדים שנמנעה נשירתם מבתי ספר עתידים להיפלט  מהמערכות. 1,165 בני נוער לא יעברו הכנה לצה"ל, ויותר מ-250 אקדמאים יוצאי אתיופיה, יתווספו לסטטיסטיקת המובטלים במדינה.

"הקיצוץ הינו מכה אנושה לקליטת ילדים ונוער בני העדה האתיופית". אומר דני קסהון, מנכ"ל  'נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה'. "מצב חמור זה מחזיר אותנו 20 שנה אחורה, לימים בהם גילינו את הפערים העצומים בין קהילת יוצאי אתיופיה והחברה הישראלית. במקום לצמצם את הפער החברתי ולמנף את הקהילה, מורידים את הקהילה שאולה. שוב היא מוצאת עצמה 'בשולי החברה'".

נגד הקיצוץ בתקציב 'הפרויקט האתיופי הלאומי'. צילום: אבי מספין

"אנו דורשים דיון דחוף בוועדת הכספים, בוועדת החינוך ובוועדת עליה וקליטה ותשובה נאותה מראש הממשלה בעצמו בנושא" אומר אברהם נגוסה, 'יו"ר נציגי הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה'. "אנו דורשים שמדינת ישראל תמצא פתרון תקציבי מיידי כמי שבאחריותה לדאוג לרווחת הקהילה האתיופית כחלק בלתי נפרד מהציבור הישראלי".

כיום חיים כ-120 אלף יהודי אתיופיה בישראל, מתוכם כ-60 אלף הם ילדים ונוער מתחת לגיל 18. התוכניות החינוכיות נבנו והותאמו במיוחד בשל השוני התרבותי והפער הכלכלי בין קהילת יוצאי אתיופיה לבין ישראלים ובשל הקושי במעורבות הורים בתהליך החינוכי של ילדיהם.

72% מיוצאי אתציופיה החיים בארץ חיים מתחת לקו העוני, 65% מעל גיל 45 אינם עובדים, 70% מסך אוכלוסיית הצעירים עובדים בעבודות שאינן דורשות מיומנויות מקצועיות. אחוז נשירת התלמידים בקרב יוצאי אתיופיה הוא פי 2 מכלל הממוצע הארצי, 10% מוגדרים כנוער במצבי סיכון.

"ממשלת ישראל  בראשות ברק קיבלה החלטה ב-2001, להקים את 'הפרויקט הלאומי ליהודי אתיופיה'. סוכם שהוצאות הפרויקט יחולקו 50 אחוז במימון הפדרציות האמריקאיות ו-50 אחוז במימון מדינת ישראל. הפדרציות נותנת 7 מיליון דולר והממשלה 9 מיליון שקלים בלבד". מסביר נגוסה. "הדרישה היא לקבל מהממשלה חמישה מיליון דולר נוספים. הממשלה קיבלה החלטה - תוכנית חומש, ומשום מה דוחים אותה ולא מבצעים. אנו קוראים לממשלה לעמוד בהתחייבותה ולהקציב דולר מול כל דולר של הפדרציות".

"עם סגירת התוכניות הנוער נדחק לשולי החברה הישראלית" הוא מסכם, "מטרת התוכנית הייתה לצמצם את הפרויקטים החינוכיים, והיום במקום שהממשלה לעודד ולפתח, היא מדרדרת את המצב אחורה".

"מדינת ישראל תתחרט כי הם ימצאו את עצמם בכלא"

רויטל ג'רסי (28) אקדמאית מחדרה, בעלת תואר במנהל עסקים, עבדה כמגשרת חינוכית חברתית בתוכנית פידל - המפעילה פרויקטים חינוכיים בכל הארץ. התוכנית דואגת להכשרת מגשרים חינוכיים חברתיים לבתי הספר, להפעלת מרכזי נוער בשכונות בהם יש ריכוז גבוה של הקהילה האתיופית והפעלת קבוצות הורים. בתחילת חודש אוגוסט קיבלו ג'רסי, ו -250 מעמיתיה מכתב פיטורים.

"אני וכשלושים מגשרות עבדנו בתוך בית הספר סייענו לתלמידים יוצאי אתיופיה,

שיפרנו את ההישגים שלהם וגישרנו בינם לבין צוות לבית הספר" מסבירה ג'רסי. "רואים את התוצאות בשטח, עבדנו עם יותר מארבעת אלפים תלמידים, מכאלף מהם מנענו נשירה מבתי הספר. קידמנו הישגים לימודיים גבוהים, העברת המורשת, ודאגנו לחיזוק הקשר בין ההורים לכל הנעשה בבית ספר, נעשה שינוי אדיר במוטיבציה ובניית בטחון עצמי של הנערים".

"אפילו לא הצלחנו להיפרד מהילדים". היא מוסיפה בצער, "אנחנו עכשיו מחפשים את עצמנו. הילדים יהיו ברחובות, אף אחד לא יתעניין בהם, לא תהיה מסגרת חינוכית אחרי בית הספר כי המתנ"סים יהיו סגורים. מי שיסבול זה הילדים ובסוף מדינת ישראל תתחרט כי הם ימצאו את עצמם בכלא. בלי מסגרת הם ישתוללו בחוץ, חוץ מחינוך והשקעה אין אלטרנטיבה אחרת. השינוי יגיע רק מהחינוך".

גם דפנה בר שילון (28), מ'הנוער העובד והלומד', הגיעה להפגין מחאה "אני ועוד מדריכים באנו למחות נגד הקיצוץ בפרויקט הלאומי. נראה לי שצריך יותר לעורר את המודעות", היא טוענת. "לבני הנוער יש מדריכים פעילויות וחוגים, אם לא יהיו את המסגרות האלה הם ימצאו את עצמם ברחוב משוטטים. חשוב מאוד שתהיה להם מסגרת ואני מקווה מאוד שזו לא תהיה ההפגנה היחידה בנושא".

עשרה נציגים מיוצאי העדה נכנסו דנים כעת בנושא עם שר הקליטה אלי אפללו ונציגים מטעם ראש הממשלה.