הפרשות לגבות

האם המחשבה על חזיר שמשלשל על הרצפה משעשעת אתכם? אם כן, יש סיכוי לא רע בכלל שאתם נמנים על הקבוצה המאוד אקסקלוסיבית של אנשים שעשויים ליהנות מ"אמריקן קולג'". ב"עולם המים", סרטו הפוסט-אפוקליפטי של קווין קוסטנר, יש סצנה שבה הוא שותה את השתן המטוהר של עצמו, דימוי קולע למגלומניה של קוסטנר. התפלשות בצואת חזירים מהווה, באופן דומה, דימוי קולע לסרט "אמריקן קולג'", כ-90 דקות של פסולת קולנועית בה תוכלו להשתכשך בעבור מחירו של כרטיס קולנוע. יש קופצים על המציאה?

הסרט, שנקרא במקור "College", זכה להיקרא בישראל "אמריקן קולג'" בכדי שלא נפספס חס וחלילה את הקשר הדמיוני הקיים במחשבותיהם של המפיצים לסדרת הקומדיות "אמריקן פאי". אין קשר. אל תטעו לחשוב שיש. ואין הכוונה לסנגר על איכויותיה של סדרת "אמריקן פאי", שבעצמה הידרדרה מסרט לסרט. עם זאת, יחסית ל"קולג'", מדובר בסדרת מופת.

"אמריקן קולג'". טיפוסים שיצאו מפס ייצור נבוב

שלושה חברים בכיתה י"א. קווין הרגיש (דרייק בל), קרטר השמן הבהמי (אנדרו קלדוול בהופעה מאוסה בדרגה יוצאת דופן) ומוריס החנון (קווין קובייס). משולש המזכיר סרטים רבים מהז'אנר – החל מ"אסקימו לימון" (מומו היפה הוחלף בחנון) וכלה ב"סופרבאד" הזכור לטוב מהשנה שעברה.

למען האמת, הקשר ל"סופרבאד" מבית היוצר של ג'אד אפאטו נראה רחוק ממקרי - עיצוב הדמויות ב"קולג'" ממש גובל בהפרת זכויות יוצרים. יש רק שני הבדלים קטנים: בראש ובראשונה, "סופרבאד" היה מצוייד בתסריט שגילה גם רגישות ולא הסתפק רק בבניית סיטואציות פרועות. שנית, השחקנים מייקל סרה, ג'ונה היל וכריסטופר מינץ-פלאסי מסוגלים לא רק להצחיק אלא גם ליצור קשר אמין בין הדמויות ולעורר הזדהות. ב"קולג'", לעומת זאת, יש קבוצת חובבנים שאינה מעוררת עניין, הזדהות או צחוק, טיפוסים שיצאו מפס ייצור נבוב.

בתחילת הסרט, קווין נזרק על-ידי חברתו ג'ינה (אלונה טל המבוזבזת) בטענה שהוא משעמם. התשובה לפגיעה מגיעה בדמות ביקור של סופשבוע במכללה בלוויית שני חבריו. התירוץ לביקור הוא בדיקת המקום כאופציה ללימודים לאחר סיום התיכון, אבל המטרה האמיתית היא התהוללות בחברת סטודנטים שתוכיח את ערכו האמיתי של קווין. זוהי גם המנטאליות של יוצרי הסרט, המציגים את הקולג' האמריקני כלא יותר מהזדמנות להשתכר, לעשן סמים ולשכב עם כל מה שזז.

סקס, אלכוהול ונוזלי גוף

ב"בית החיות", המודל לקומדיות הקולג' ב-30 השנים האחרונות, הקומדיה הייתה אפקטיבית לא רק בשל כישרונם של המעורבים אלא גם בזכות העימות הערכי בין סטודנטים אנרכיסטים לדיקן התחמן והנכלולי. הפעם, ההקשר האקדמי אינו רלוונטי. הסטודנטים חיים בתוך בועה של התהוללות, ההופכת מושגים כמו "ציונים", "קורסים" או "סיום תואר" לחסרי משמעות.

העיסה המהווה את עלילת הסרט מורכבת מסדרת התעללויות וממסיבות שהן התעללויות. הניסיון להיזכר ברצף העלילתי משול לאדם המתעורר לאחר מסיבה פרועה עם הנגאובר קטלני ומנסה לשחזר את הדרך בה ביזה את עצמו אמש. אם יוצרי הסרט לא טרחו לתת לו צורה מתקבלת על הדעת, אין שום סיבה להשחית מילים בניסיון לעשות זאת.

סקס, אלמנט מרכזי בז'אנר, דווקא נדחק הצידה. נכון, רואים ציץ פה וציץ שם, אבל השימוש בהפרשות אנושיות הוא אלמנט דומיננטי בהרבה מהנועזות המינית. פעמים רבות הועלתה הטענה שהקולנוע האמריקני משתמש באלימות קיצונית

כפיצוי על הפוריטניות המינית. נראה שניתן להעלות טענה דומה גם לגבי נוזלי הגוף המהווים בסרט זה נוגדן למיניות בוגרת.