פסק הלכה: צ'קים דחויים יתבטלו בראש השנה
הצ'קים הדחויים יתבטלו, הפיקדונות יימחקו וגם את האוברדראפט כבר לא נצטרך לכסות. בעוד חודש בדיוק תינעל שנת השמיטה במצוות שמיטת כספים, והרב יעקב אריאל מבהיר: רק חתימה על שטר ייעודי "עוקף שמיטה", תותיר את ההתחייבויות הכספיות בעינן
מי שסגר לאחרונה עסקה גדולה ושילם עליה בעיקר בצ'קים דחויים - הרוויח בגדול. כולם בטלים. נשמע כמו חלום? מי שהשקיע את כספו בתכניות החיסכון השונות - הפסיד בענק. כל חסכונותיו יאבדו. נשמע כמו סיוט? כך יהיו פני הדברים לפי רב העיר רמת גן, הרב יעקב אריאל, אם לא תחתמו על שטר "פרוזבול" בחודש הקרוב.
ראש השנה מתקרב ואיתו "התחנה האחרונה" של שנת השמיטה - מצוות שמיטת כספים. על פי ההלכה, ביום האחרון של שנת השמיטה נמחקים כל החובות הכספיים שמקורם בשבע השנים האחרונות. הרב אריאל, מבכירי הפוסקים בציונות הדתית, מבהיר כי יש לכך השלכות מרחיקות לכת גם על הכלכלה המודרנית.
במאמר שיפורסם בשבת בעלון בתי הכנסת "באהבה ובאמונה" קובע הרב אריאל כי כדי למנוע אובדן חסכונות או ביטול המחאות דחויות יש לפעול על פי תקנת הלל הזקן, שחיבר את "שטר הפרוזבול" המוסר לבית הדין את זכויות המלווה או המוכר - ומאפשר לו, כגוף ציבורי, לגבות את כספם. על פי הרב אריאל, דין זה חל גם על חברות בע"מ.
בפתח המאמר מסביר הרב כיצד משפיעה מצווה זו על יחסינו על הבנק, וכותב: "מי שהפקיד דבר אצל חברו על מנת שהלה ישמרנו ויחזירנו לו כמות שהוא כעבור זמן - זהו פיקדון, והתורה לא פטרה את השומר מלהחזיר את הפיקדון לבעליו... אך כשאנו 'מפקידים' כסף בבנק - אין אנו מקבלים חזרה את אותם השטרות... נמצא שלא הפקדנו כסף בבנק אלא הלווינו כסף לבנק בתנאים מסוימים. ועל הלוואה חל דין שמיטת כספים".
אבל מתברר כי לפחות בהלכה, לא תמיד יד הבנקים על העליונה. מי שלווה כסף מהבנק או מצוי באוברדראפט - ירוויח את הכסף ויהיה פטור מפריעת החוב, זאת במידה שמנהל הסניף ישכח להסדיר את הפרוזבול. ומה דינם של צ'קים דחויים? "מי שמקבל מחברו המחאה ובא למושכה אחרי שנת השביעית - לא יוכל לעשות זאת, משום שההמחאה היא כעין שטר חוב". גם זאת אלא אם ייערך שטר פרוזבול.
יש מי שיגבה עבורך
העברת החובות לידי בית הדין נחשבת להליך "עוקף שמיטת כספים" שכן בתורה נכתב "ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך", ומכאן למדו שמצווה זו חלה רק כשהמלווה או המוכר הוא אדם פרטי ולא גוף ציבורי. בנקים או חברות בע"מ, מבהיר
הרב אריאל, נחשבים לצורך העניין כאוסף שותפים פרטיים שהם בעלי המניות.
הרב יעקב אריאל ידוע כמי שמרבה לדון בענייני כלכלה מודרנית והלכה, ולאחרונה אף פסק כי אסור ללוות מבנקים כספים שלא למטרות עסקיות. בשיעור שמסר במסגרת פסטיבל היהדות "לא בשמים" טען הרב כי הפיתרון ההלכתי "היתר עיסקה", המאפשר הלוואה בריבית, אינו תקף אם היא ניתנה לכיסוי האוברדראפט או למטרות צרכניות פרטיות, ובמקרים אלה מדובר ב"איסור חמור מהתורה".
הוא הוסיף כי הפוסקים מתחו את החבל כמה שניתן וקטלגו כ"מטרה עסקית" גם עניינים כמו רכישת דירה וחיתון ילדים, ואמר: "כל מקרה אחר אמנם נבחן לגופו, אבל באופן כללי הלוואה לצרכים אחרים אסורה".
