תקציב 2009: הפריפריה תצטרך לחכות
בתחילת החודש השיק שר האוצר תוכנית לקידום הפריפריה. אחרי הלילה שבו אושר התקציב, לא נותר ממנה הרבה. ככה זה כשהתעשיינים, הקבלנים, וראשי רשויות המרכז מתנגדים
פקידי משרדי הממשלה שהתייצבו לליל השימורים של אישור התקציב לא הופתעו. גם הצעירים שבהם, אלו שלהם זו הפעם הראשונה שהם נוכחים בדיונים הארוכים, ידעו שכל תוכנית שמעבירה כסף גדול ממקום אחד למשנהו לא תעבור בשקט.
עיקר המאמץ הוקדש ליצירת הסכמות בקרב השרים על תקציב המדינה ועל חלק הארי של חוק ההסדרים, אבל מאבק לא פשוט ניטש על התוכנית לקידום ועידוד הפריפריה. מעקב אחר השינויים שחלו בתוכנית באותו לילה ארוך מלמד איך מתמוססת תוכנית ממשלתית, עוד לפני שעלתה לדיון בכנסת.
כשהציגו שר האוצר רוני בר-און ומנכ"ל משרדו ירום אריאב את התוכנית בתחילת אוגוסט, היתה זו הפעם הראשונה זה שנים שהוגדרו סדרי עדיפויות בהקצאת משאבים לפריפריה, גם על חשבון המרכז, כחלק מתוכנית רחבה, מפורטת והכי חשוב - בעלת מקורות כספיים ידועים ונגישים. אלא שאז החלה הביקורת. ראשי פורום 15 הערים הגדולות, התעשיינים, התאחדות הקבלנים ומשרד התמ"ת מתחו ביקורת על סעיפים שונים - איש איש מסיבותיו.
לבר-און ולבכירי משרדו היה ברור שהתוכנית, שתוכננה כחלק מחוק ההסדרים ל-2009, לא תעבור בשקט. אבל גם הם לא ציפו שבסופו של דבר הסטייה מהתוכנית המקורית תהיה כה גדולה. מצד שני, אולי השינויים הרבים היו נמנעים, אם היה האוצר משתף בתכנון את כל אלו שהתנגדו לתוכנית - ובסוף גרמו לשינויה. הם, מבחינתם, הגיעו בבוקר למשרד ומצאו חוברת כחולה שמציעה להעביר כסף מידיהם אל צפון הארץ ודרומה.
מי מפחד מרון חולדאי?
ראשי הרשויות החברים בפורום ה-15 (כל הרשויות הגדולות, למעט ירושלים) חששו מאוד מהתוכנית. לפי אחד הסעיפים, גופים ציבוריים וממשלתיים ובהם בסיסי צה"ל, שדות תעופה ובתי חולים לא יעבירו לעיריות שהם שוכנים בתחומיהן את כספי הארנונה, אלא לקרן ממשלתית מיוחדת. הקרן תעביר את הכספים הלאה, כמענקי איזון לרשויות בפריפריה. תל אביב וחיפה, למשל, צופות לאבד כ-200 מיליון שקל בשנה כל אחת.
מנכ"ל עיריית תל אביב חיים לייבה וראש העירייה רון חולדאי עשו לילות כימים, בניסיון להעמיד את אנשי משרד האוצר ואת שר הפנים מאיר שטרית (התומך בתוכנית) על טעותם. נכון לעכשיו הם נכשלו.
מה שעלה יפה בכל זאת הוא ביטול הקצאתם של שליש מכספי חלף היטל ההשבחה שמינהל מקרקעי ישראל מעביר לרשויות, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, לקרן האיזון האמורה. עוד פיצוי שקיבלו ראשי הרשויות הגדולות הוא שימוע בפני בר ובפני הממונה על התקציבים באוצר רם בלינקוב בנוגע לתוכנית כולה. אם ישכנעו אותם ואת חברי הכנסת שלא לפגוע בתקציביהם, יישאר הכל כפי שהיה.
לאן נעלמו המספרים?
אחד הסעיפים בתוכנית מסדיר את הקמתם של אזורי תעשייה מרחביים, שבהם יינתנו הטבות גבוהות מאלו הנוהגות באזור פיתוח א', לפי חוק עידוד השקעת הון. אחת מהאי-הסכמות של האוצר והתמ"ת נגעה לחפיפה שבין החוק הקיים לתוכנית החדשה. במקור נקבע כי החוק לעידוד השקעות הון לא יוארך אחרי 2009, אך במהלכה יינתנו ההטבות באופן חופף - גם למפעלים הזכאים לכך על פי החוק הישן, וגם לאלו שזכאים לכך מתוקף התוכנית החדשה.
הניסוח הנוכחי קובע כי החפיפה תקוצר לשמונה חודשים, אך הסעיף המחייב את קיצורו של חוק עידוד השקעות הון מבוטל. משרד התמ"ת, אומר קוויתי, מקווה שיצליח לשכנע את האוצר להעניק לאלו מהמפעלים שצפויים לאבד את זכאותם למענקים, תקופת חפיפה של שלוש שנים, אך הסדר טרם נחתם.
במקביל קובעת התוכנית המקורית כי עידוד תעסוקה בפריפריה, יושג באמצעות סבסוד שכר במשך שלוש שנים לעובדים שיצטרפו למפעלים: במפעלים קטנים מדובר בתשלום של 20% מעלות השכר לעובד (עד תקרה של 80 אלף שקל), ובמפעלים שמחזורם יותר מ-100 מיליון דולר הסבסוד הוא 15% (עד 135 אלף שקל). אלא שבהיעדר הסכמה בין התמ"ת לבין האוצר, נקבע כי הסכומים ייקבעו בהמשך.
"אנחנו לא מודאגים"
האם התמ"ת אינו מודאג מהאופן שבו תיראה התוכנית הסופית, בשעה שלמרבית הסעיפים המשמעותיים בנוסח הנוכחי אין הבטחה תקציבית? "יש צוות מקצועי באגף התקציבים, יש לנו שיתוף פעולה מלא איתם, ואנחנו לא מפחדים שהם ינסו לגנוב סוסים", אומר קוויתי. "העקרונות הבסיסיים מוסכמים על ידינו, העדפנו להגיע ברמת הנוסח להסכמות כלליות יותר, על מנת להגיע לסיכומים. נכון שהנושא התקציבי לא נסגר, אבל ברור לנו שעומד מולנו צוות מקצועי שגם המטרה שלו היא לפתח את הפריפריה, ולכן אנחנו לא מודאגים".