טוסקנה: רומנטיקה לכל המשפחה
טוסקנה - היעד האולטימטיבי לחובבי הרומנטיקה - מציעה נוף עוצר נשימה, מורשת אמנותית מפוארת, פיאצות רחבות ואת יין הקיאנטי המשובח. לא חייבים להשאיר את הילדים בבית
כשחושבים על יעדים רומנטיים באירופה, מייד עולה המחשבה על טוסקנה, הידועה בכפריה המרהיבים, עריה ועיירותיה העתיקות, הדרכים הפתלתלות בין גבעות ירוקות, עצי זית, קיאנטי, היין המפורסם בעולם והאווירה המיוחדת של חן איטלקי.
אף על פי שהיא נחשבת ליעד אטרקטיבי לזוגות, גם משפחות יכולות ליהנות מטוסקנה. הורים יגלו שטיול עם הילדים בפרובינציות, ביקור במוזיאונים, אוכל משובח ואווירה טוסקנית יכול להיות חופש מוצלח ובלתי נשכח.
טוסקנה משתרעת על-פני שטח של כ-22,000 קמ"ר, בין הים הליגורי לבין רכס הרי האפנינים, צפונה מעיר הבירה רומא. היא מורכבת מעשר פרובינציות שבכל אחת מהן אפשר לבצע טיול שלם. לפניכם טעימה קלה מכמה מהן.
טוסקנה הירוקה (צילום: מרב בת גיל)
מאסה-קררה (Massa Carrara)
זוהי הפרובינציה הצפונית והמפורסמת של טוסקנה והיא ידועה במחצבות השיש המשובחות שלה. למחצבות אלה בא הפָּסַל הגאוני מיכאלאנג'לו, בכבודו ובעצמו, כדי לבחור את השיש המיוחד עבור עבודותיו וביניהן פסל דוד הנמצא בפירנצה. מלבד סיור במחצבות כדאי לבקר בעיר קררה, בפיאצה אלבריקה ובאקדמיה לאמנויות. שבעה ק"מ דרומית לקררה נמצאת העיר מאסה (Massa), השוכנת למרגלות הרי אפואן.
אם ממשיכים מכאן מעט מערבה, מגיעים לרצועת חוף-ים חולית וארוכה. כביש 446 מקררה מטפס במתינות, לאורך 35 ק"מ, אל העיר קסולה-אין (Casola-In) באזור לוניגיאנה (Lunigiana), על הגבול עם חבל ליגוריה. הטירות והמנזרים הקדומים באזור זה כמעט ולא השתנו מאז ימי הביניים.
סיינה (Siena)
אור שמש רך וזהוב מלטף גבעות נמוכות, עליהן שתולות בקפידה שורות של גפנים מטופחות היטב, מהן יפיקו יין קיאנטי משובח ביותר. פה ושם מבזיקים עליהם הכסופים של מטעי זיתים, שדה חמניות צהוב משתרע עד האופק, שבשעות שקיעה נראה כסגול. האדמה המבצבצת בין הכרמים אדומה כמו צבע גגות בתי האיכרים. זוהי אדמת סיינה העשירה, ממנה מייצרים קרמיקה משובחת, רעפים, וצבע חום אדמדם המיוחד לסיינה. בין חומותיה אוצרות אמנות ותרבות עשירים, אולי משום שבימי הביניים הייתה זו אחת הערים העשירות והמצליחות בכל אירופה.
העיר העתיקה של סיינה נראית כאילו יצאה מהאגדות. כיכר מרכזית פרושה כמניפה, בעיבורה מזרקת שיש לבנה וסביבה בתים כל אחד ארמון, וכל אחד אחר. מומלץ להגיע לסיינה ברכב ישר אל מרכז העיר העתיקה, להצטייד במפות ולטייל באופן עצמאי באתריה המרכזיים.
העיר העתיקה בסיינה (צילום: Gettyimages Imagebank)
האווירה בעיר מחזירה את המטיילים לימי הביניים הרחוקים. כיכר קאמפו (Piazza del Campo), עדיין מהווה מרכז חשוב שאליו נוהרים תושבי העיר. מגדל הפעמונים (Torre Del Mangia) שהפך לאחד מסמליה המפורסמים של העיר, הוא בין הגבוהים באיטליה ומומלץ לבקר בו. כדי להגיע לקצהו צריך לטפס במעלה 503 מדרגות ולכן מומלץ לקחת מים ולאסוף המון כוח לעלייה. המאמץ משתלם והילדים לא ישכחו את החוויה. אפשר לבקר במגדל כל יום משעה 10:00 ועד שעת השקיעה, הכניסה בתשלום.
במוזיאון Museo Civico אפשר לראות פרסקאות מרהיבות, המעטרות את הקירות של טובי האמנים. הידועה ביותר היא יצירתו של סימונה מארטיני "המאסטה", מתחילת המאה ה-14 הרומנטית במיוחד. אל תפספסו גם את "חדר התשעה" (Sale dei Nove), שעל קירותיו יצירת המופת של לורנצטי - האליגוריות על השלטון הטוב והרע, מסוף המאה ה-14. האמנות המרהיבה מחזירה אותנו לאמנים הידועים: גווידו דה סיינה, מטאו די ג'יובני שחיו גם הם בתקופה זו. המוזיאון פתוח כל יום, בחודשי הקיץ, בין השעות 9:00 עד 19:00, ובימי ראשון משעה 9:00 עד 13:30. הכניסה למוזיאון כרוכה בתשלום.
הכרמים שיוצרים את הקיאנטי (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
סאן ג'ימיניאנו (San Gimignano)
עיירה יפהפייה הממוקמת בראש אחת הגבעות הנשקפת מעל עמק ודרך עתיקה שנקראת "ויה פראנסיגנה". 15 מגדליה המבוצרים מזדקרים ובולטים למרחוק, וביניהם סדורות, כמבוך פתלתל, סמטאות צרות ובתי אצולה. יעד נוסף ששווה להיכנס אליו הוא הכנסייה המפורסמת של סאן אוגוסטין, המעוטרת בעושר רב בפרסקאות ססגוניות, שצייר בנצ'ו גוזולי.
לא רחוק מהכנסייה ממוקם מוזיאון לאמנות אטרוסקית ובו יצירות מהמאות ה-13 עד ה-15, מהתקופות האטרוסקית והרומית. המוזיאון פתוח כל יום בין השעות 9:30 עד 13:00 ומשעה 14:30 עד 17:00.
לפני שעוזבים את העיר מומלץ לבקר במצודה המחומשת, שנבנתה במאה ה-14, והחזיקה מעמד כמאה שנה עד שבני המדיצ'י הרסו את רובה. כדאי לטפס למגדל היחיד ששרד ולהתפעם מהנוף הנשקף ממנו.
פירנצה (צילום: דני שדה)
פירנצה (Firenze)
פירנצה, הידועה כמרכז אמנותי חשוב ביותר, שימשה כבירת איטליה במאה ה-19. כאן נולד דנטה אליגיירי וכאן פרח הרנסאנס במאה ה-14. המאה ה-15 הביאה איתה את שלטונו של לורנצו דה מגניפיצנט, ראש משפחת מדיצ'י המפורסמת. זו הייתה תקופתה היפה ביותר של פירנצה ובה חיו ופעלו ליאונרדו דה וינצ'י, מיכאלאנג'לו, רפאל ורבים אחרים. כאן יצרו את יצירותיהם המדהימות - והשאר היסטוריה. במשך מאות השנים שחלפו מאז הצליחה פירנצה לשמור על מעמדה כבירת התרבות של איטליה. מספר התיירים המבקרים בה עולה על 6 מיליון איש בשנה.
בתקופת ימי הביניים, במטרה להעשיר את קופת האוצר, גזרו שליטי פירנצה מס מיוחד על המלח, שנחשב באותה תקופה לתבלין נדיר ויקר. התושבים בעיר, שהיו בעלי תודעה חברתית וברובם אנשי מקצוע מאוגדים בגילדות רבות כוח, בעיר שהייתה קהילה עצמאית, התגייסו לשביתת קונים, וכמענה לגזירה החלו לאפות במאפיות העיר את הלחם המוכר אך ללא מלח. עד היום זהו טעמו של הלחם הפיורנטיני וכך הוא נוצר.
דאנטה, שכתב את "הקומדיה האלוהית" בשפה האיטלקית המדוברת, להבדיל מהלטינית הספרותית, הוביל למהפכה של ממש באותה תקופה. עד היום לא שוכחים הפיורנטינים לציין בכל הזדמנות שהאיטלקית הנכונה ביותר מדוברת בעירם.
המבנה הטופוגרפי של פירנצה נוח ומאפשר למבקר בה לטייל בנוחות ובקלות. המרכז ההיסטורי של העיר, למרות האוצרות הרבים הנמצאים בו, הוא קטן למדי. את העיר חוצה נהר הארנו. בצדו השני של הנהר, מראש הגבעה, אפשר להשקיף לעבר המראה הנפלא של העיר (מומלץ לקחת בקבוק יין קיאנטי ולשתות לחיי האהבה). בפיאצה הזאת נמצא גם העתק של הפסל דוד, פסלו המפורסם של מיכאלאנג'לו, שאת המקור שלו אפשר למצוא בצידה השני של העיר, בגלריה של האקדמיה (Galleria Dell Academia). בולטים מאוד בעיר הדואומו, כיכר סניורה, גשר פונטה וקיו, בו נמצאות חנויות רבות לדברי עור, ארמון פיטי וגלריה אופיצ'י (Galleria Degli Uffizi). בפירנצה תמצאו המון שווקים ביניהם שוק סן-לורנצו (Mercato di San Lorenzo), ושוק הפשפשים בפיאצה די קיאומפי.
הצעות לתעסוקה לילדים ולהורים: גני בובולי (Boboli) הסמוכים לארמון פיטי מציעים מגוון פעילויות לילדים; גני Cascine - הפארק הגדול של פירנצה, שווקים, ירידים גם למשחקים (פעיל בעיקר ביום ראשון); פארק השעשועים במרכז לודוטצ'ה - תמצאו בו שעשועי משחקים ומוזיקה בעיקר לילדים עד גיל שש. הפארק סגור ביום רביעי ובשבת אחה"צ; הפארק פרהיסטורי ב-Peccioli - נמצא באיזור פיזה, פארק עם דינוזאורים ענקיים המחזירים את הילדים וההורים לתקופות פרהיסטוריות.
הדואומו (צילום: סי די בנק)
פיזה (Pisa)
מערבה לפירנצה נמצאת העיר פיזה בה נוטה על צידו המגדל המפורסם. הדרך לפיזה עוברת דרך הגבעות של איזור קיאנטי, שהעניק את שמו ליין האיטלקי המוכר בעולם, ומגיעה לשטח מישורי מאוד. בדרך תראו כיצד אדמת החמרה של סיינה הופכת לאדמת סחף אפורה, את כרמי הגפנים מחליפים מבני חממות רבים, ושדות חמניות נפרשים במרחב הישר. האופק השטוח מדגיש את הנטייה של מגדל הפעמונים של פיזה, הנטוע על צידו בפאתי העיר.
על המרפסת העגולה, הבנויה קשתות יפהפיות ומעטרת את קצה המגדל, עמד גליליאו גליליי והשליך חפצים שונים כדי להוכיח את חוק הכבידה. הבניינים במתחם הקדוש לבנים כולם, מבהיקים משיש קארארה, הנחצב צפונה מכאן, בהרים, מובל משם לים, ועושה את דרכו מזרחה דרך שפך הארנו, ובמעלה הזרם לפיזה, ואחר כך הלאה עד לפירנצה.
(צילום: איי פי)
ליד מגדל הפעמונים הנוטה על צידו, נמצאת כנסייה מפוארת. בתוכה עמודים וקשתות מפוספסים ירוק כהה ולבן, ובמרכזה נברשת, ממנה למד גליליאו על חוק המטוטלת. שביל לבן מוביל בין הכנסייה לבנין המתומן הנמצא מולה, והוא המפואר והמקושט מכולם - בית הטבילה, הבפטיסטריום. בפנים שתי קומות עמודים, כיפת תקרה עגולה ותכנון מדויק כל כך של החלל מבחינה אקוסטית יוצרים צלילים נהדרים כאשר מכל מקום חוזרת אלינו בת קול. בתוך בית הטבילה דוכן הטפה של ניקולא פיזאנו, פסל חשוב ביותר, ובכנסייה שממול דוכן של בנו, ג'ובאני פיזאנו. כל המבנים נמצאים על שדה מדשאות מוריקים, ובסמוך לו דוכני מוכרי המזכרות.
סער פוקס צוויק היא מנכ"לית ypaymore
לפנייה לכתב/ת 
