יידל ורדיגר: "אני כבר לא רק הבן של"

"עד שעשיתי את 'שירו למלך' לא הייתה לי זכות קיום, הייתי רק הבן של", מתוודה יידל ורדיגר בראיון מיוחד ל-ynet, לרגל צאת אלבומו החדש "לב אחד". זהו הדיסק החמישי של ורדיגר, בנו וממשיך דרכו של אחד מאבות המוזיקה החסידית - מרדכי בן דוד, שבוודאי מקווה לעוד להיט-על שיסמן אותו כיורש הלגיטימי, ולא רק מבחינה ביולוגית.

לא תמיד ראה את עצמו ורדיגר בנעלי אביו. למרות שכבר בגיל 8 היה שותף להקלטה של "רחם בחסדך" שהפך ללהיט מסחרר, ובהמשך גם ל"שמחם" שהולחן לכבוד חתונתו שלו, ורדיגר לא צלל לעולם המוזיקה החסידית מיד כשבגר. רק לאחר סדרת עבודות שבהן לא מצא את מקומו, החליט לפנות אל הדרך המתבקשת. 

את התקליט הראשון שלו הוציא לפני כ-15 שנה, לפני לידת בתו הבכורה, אבל זה לא היה הדבר האמיתי. "זה היה רק עוד גימיק עבורי", הוא אומר בגילוי לב. "רק רציתי לעשות עוד כמה דולרים".

אבל מה שהחל כעיסוק צדדי, הפך עם הזמן לקריירה מוזיקלית משגשגת, שבה מצא את הסיפוק שכל כך היה חסר לו: "רק כשהתחלתי להתעסק במוזיקה, הבנתי שזה דבר שמגיע אצלי עמוק מבפנים. מה שאני מבקש בעיסוק הזה הוא לגרום לאנשים להתרגש באמת, ולהגיע גם אל המקומות העמוקים שלהם".

בכל מקרה, ורדיגר לא חוסך מילים על ההשראה שהוא מקבל מאביו. "כל דבר טוב שיש לי בחיים - זה מאבא שלי", הוא מפרגן. "אני מאוד מאוד גאה להיות הבן שלו. כמה שהוא גדול על הבמה, זה עוד כלום לעומת האישיות שלו".

ומה עם מקורות השראה נוספים? מתברר שאין כל כך מה לבנות על היצירה בארץ הקודש. בשיחה עם ורדיגר מתברר ששמות כמו סיני תור, אודי דוידי או שיבי קלר לא ממש מדברים אל ורדיגר. גם המוזיקה הישראלית זה לא משהו שנחקק אצלו, "חוץ משלמה ארצי, שהוא באמת משהו מיוחד".

גם יידל בקרליבכים

מי שורדיגר בכל זאת התחבר אליו - ולא רק במובן הרוחני - הוא אהרן רזאל. הבן של (בכל זאת...) מעיד כי מאוד קשה לחדש היום במוזיקה החסידית ולהגיש בכל פעם משהו עם טעם שונה. באלבום הנוכחי מפתיע ורדיגר עם עם גירסת כיסוי ל"והשב כהנים" של קרליבך, בעיבודו של האיש והקרמבו רזאל.

רזאל, כך מתברר, היה שותף פעיל מאוד בעבודה על התקליט. "הוא גאון מוזיקלי ונשמה ענקית", לא חוסך ממנו מחמאות ורדיגר, "הוא כל כך מלא רגש, והשירה שלו מגיעה מהמקום הכי פנימי. שום דבר שקשור בגשמיות פשוט לא מעניין אותו, בכל רגע פנוי הוא פותח גמרא. הלוואי שאזכה להיות עשירית ממנו".

אם לרגע חשבתם שהנה גם ורדיגר עולה עכשיו על גל קרליבך, מתברר שהוא היה שם כבר מזמן. הרומן שלו עם הרבי המרקד התחיל לפני שנים רבות, וורדיגר אף חושף שזמן מועט קודם פטירתו, הוא זכה ממנו לחיבוק גדול וחם כמו שרק קרליבך ידע להעניק. יותר מזה - קרליבך הבטיח להלחין כמה שירים במיוחד עבורו - אבל הגורל רצה אחרת. וכך ורדיגר ואנחנו רק יכולים לדמיין מה הפסדנו.

למרות ששיתוף הפעולה לא קרם עור וגידים, אין ספק שקרליבך אחראי למהפכה הכי גדולה במוזיקה היהודית בשנים האחרונות. האם גם ורדיגר יחצה את הקווים החסידיים? "אני נהנה לשמוע גם את הסגנונות החדשים הללו, ואני גם מבין את הניסיון לפנות אליהם, עבור מי שכבר משתעממים מהמוזיקה החסידית", הוא אומר, "אבל אני עדיין מעדיף לקחת את הזמן, ולמצוא את הדברים האותנטיים יותר. מה שמדבר אל הרגש שלי זו המוזיקה היהודית ולא מוזיקה שהגיעה מאיזה דיסקוטק, אני לא רוצה לחקות את הגויים. אם כי בסופו של דבר מוזיקה חסידית יכולה להיות כל דבר".

חמש השנים השקטות

אחת הסוגיות שמסעירות את עולם המוזיקה החסידית היא הוראת הרבנים שלא לערוך הופעות - אפילו במקרים שישנה הפרדה ומחיצה בין הגברים לנשים. ורדיגר משוכנע שההוראה המחמירה התחילה בהטעיה מכוונות של הרבנים מצד גורמים עסקנייים שהציגו לפוסקים תמונה מעוותת. ובכל זאת, על-אף שורדיגר ואביו קיבלו אישור מהרב שלהם

בארה"ב להופיע באולם שיש בו מחיצה, הוא אומר שמכיוון שיש מספיק קהל בארץ שיהיה מוכן לבוא למופעים נפרדים לחלוטין - הוא יעדיף להופיע בפני גברים בלבד.

קשה לסיים ראיון עם ורדיגר בלי להתייחס לתקופה הלא פשוטה, בלשון המעטה, שעברה עליו ב-2003 - אז נעצר על-ידי משטרת ישראל בחשד לפגיעה בפרטיות ואחזקת סם שלא צורך. לורדיגר נקבעו אז עשרה חודשי מאסר על תנאי. כשהוא נשאל על כך, הוא עונה בטון מלא: "כל מי שמכיר אותי יודע שאין לדברים שחר. זוהי בסך בכל עלילה, שמקורה בגורמים שרצו ברעתי".

אז כמו שזה נראה עכשיו, התקופה הרעה מאחוריו וורדיגר עם הפנים קדימה. אם לשפוט לפי כמות ההשמעות והפידבק המצוין שהוא מקבל על הדיסק החדש - נראה שגם הקהל כבר מוכן לקבל אותו באהבה גדולה, והדרך לעמוד לצד אבא בצמרת המוזיקה החסידית נראית קצרה מתמיד.